הכרעת דין בתיק פ 8070/05

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של  קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של חבלה בכוונה מחמירה  לפי סעיף 329 (א) (1)+ 29 לחוק העונשין, עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) (2) לחוק העונשין,  שתי עבירות בנשק לפי סעיף 144 (ב) + 29 לחוק העונשין, עבירה של ירי באזור מגורים לפי סעיף 340 (א) לחוק העונשין ועבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש)   התשכ"א -1961. (להלן: "פקודת התעבורה").

2.   כתב האישום מייחס לנאשם 2 אישומים אשר נולדו על רקע סכסוך ממושך שהיה בין משפחת הנאשם ובן משפחתו של סאלם אבו עסא ( להלן: "המתלונן").

האישום הראשון : מייחס לנאשם כי בתאריך שאינו ידוע למאשימה, אולם לפני             ה-30.1.05 קשר עם אחרים, לפגוע במתלונן ולגרום לו לחבלה חמורה. ביום 30.1.05, סמוך לשעה 14:00 נסעו המתלונן ובנו הקטין א. לשכונה 7 בתל שבע והגיעו סמוך למפעל בלוקים. המתלונן ירד מהרכב בעוד בנו נותר לשבת ברכב. הנאשם, במסגרת הקשר ולשם קידומו, ביחד עם אחרים שזהותם ידועה למאשימה, נהג ברכב מסוג טויוטה (להלן: "הרכב") והתקרבו למקום שבו עמד המתלונן באופן שחלון הנוסע שליד הנהג היה  פתוח וקרוב אליו. האחר שישב ליד הנאשם שלף אקדח, כיוון אותו לעבר המתלונן וירה לעברו כ 10 קליעים בעוד הנאשם נוהג ברכב באיטיות וחולף על פניו של המתלונן. לאחר שחלף את המתלונן האיץ הנאשם את מהירות רכבו ונמלט מהמקום יחד עם פריד אבו עסא. שניים מהקליעים פגעו ברגלו הימנית של המתלונן. כתוצאה מהירי נגרמו שברים בכף רגלו הימנית של המתלונן, הוא אושפז בבית החולים, נותח ורגלו גובסה. המתלונן שוחרר מבית החולים בתאריך 2.2.05. במעשיו אלו,  טענה המאשימה כי הנאשם קשר קשר לפגוע במתלונן ולגרום לו לחבלה חמורה. היה שותף באחזקת נשק ונשיאתו בגרימת חבלה חמורה למתלונן בכוונה לגרום לו חבלה חמורה, נכות, או מום, והסתייע ברכב לשם ביצוע הפשע.

האישום השני : מייחס לנאשם כי בתאריך שאינו ידוע למאשימה, אולם לפני יום 28.12.04 קשר קשר עם אחר, אשר זהותו ידועה למאשימה, לפגוע בבנו של המתלונן, עומר אבו עסא (להלן: "המתלונן 2") וכי לשם ביצוע הקשר הצטיידו הנאשם והאחר באקדחים.

בתאריך 28.12.04, סמוך לשעה 16:30, היו המתלונן והמתלונן 2 בתל שבע סמוך לחנות מכולת בשכונה 4. הנאשם במסגרת  הקשר ולשם קידומו ביחד עם האחר, הגיעו לעבר המתלוננים שלפו אקדחים, וירו לכיוונו של המתלונן 2 בכוונה לגרום לו חבלה חמורה עד שהמתלונן 2 ברח בריצה, התרחק מהמקום ונפל. הנאשם והאחר המשיכו וירו מספר יריות באוויר ולאחר מכן נמלטו מהמקום. 

3. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וכן בעבירות המיוחסות לו וטען טענת אליבי, קרי, לא הוא זה אשר ביצע את המעשים וכי בזמן קרות האירועים המפורטים בכתב האישום לא נכח כלל בזירת האירוע.

4. יריעת המחלוקת ביחס לשני האישומים משתרעת על שניים: האחד עניינו, האם אכן  התרחשו האירועים נשוא כתב האישום. השני , עניינו,  זהותו של היורה בכל אחד מן האירועים המפורטים לעיל ומידת מעורבותו של הנאשם, אם בכלל הייתה, באירועים אלה.

האירוע נשוא האישום השני, התרחש קודם לאירוע נשוא האישום הראשון ולכן בחרתי תחילה להתייחס לאירוע נשוא  האישום השני.

5. האישום השני:

האם אכן התרחשו האירועים נשוא כתב האישום השני:

ביחס לאישום השני, העידו מטעם המאשימה  המתלונן  ובנו עומאר  אבו עסא, המתלונן 2.

עדות המתלונן:

בפתח חקירתו הראשית ולאחר שסיפר אודות קשריו המשפחתיים עם הנאשם, נשאל הנאשם, לגבי האירוע אשר אירע ביום 28.12.04. המתלונן ציין כי הנאשם הגיע למקום, יחד  עם אחר בשם עמאד, בכלי רכבם, כשהם מצוידים בנשק ואיימו עליו ועל בנו. כדבריו: "מה שהיה הוא בא עם עוד אחד, עמאד, באו עם ג'יפ וירדו מהג'יפ עם נשק ואיימו עלי, אמרו אתה על תתערב, אנחנו לוקחים את הילד. הילד ברח, וירו על הילד, זה מה שאני זוכר". (עמ' 33 לפרוטוקול ).

המתלונן ציין כי האירוע אירע בסביבות שעות אחר הצהריים וכי הג'יפ בו נסעו שייך לנאשם. עוד הוסיף המתלונן, כי היו שלושה אנשים בכלי הרכב, כי הוא הבחין בעמאד וטלאל ואת השלישי, אשר נשאר ברכב, אין הוא מכיר.  (עמ' 34 לפרוטוקול). הנאשם הדגיש כי בידי השניים היה נשק "היה להם נשק ביד. כן" (עמ' 34 לפרוטוקול). בהמשך תיאר המתלונן, כיצד השניים, תוך כדי שהם אוחזים בנשק בידיהם, פנו לעבר בנו עומאר, רדפו אחריו, בעוד בנו נמלט מפניהם אל בין הבתים. (עמ' 34 לפרוטוקול).

המתלונן ציין כי על אף שלא ראה  את ביצוע הירי, הוא שמע את היריות "... אני רק שמעתי את היריות שירו". עוד תיאר המתלונן כיצד מיד לאחר הישמע היריות חיפש הוא את בנו מאחורי הבית ואז זיהה את השניים עולים לג'יפ ונוסעים מהמקום. "אני הלכתי מסביב, הג'יפ לקח אותם וברח". (עמ' 34 לפרוטוקול).

לדבריו, כאשר הגיע אל בנו עומאר, סיפר לו האחרון כי ירו עליו, אך הוא לא נפגע. " הוא אמר שירו עלי ולא נפגע". (עמ' 35 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית ביקשה הסנגורית המלומדת להוציא את המתלונן משלוותו וחזרה והקשתה עליו כאשר חזרה ושאלה מדוע לא זיהה את האדם השלישי בעוד שזיהה את השניים האחרים. המתלונן חזר והשיב כי:  " לא, זה באו והגיעו מולי, זה אדם שאני פגשתי מטר, שני מטר ממני ואומר לי תעזוב לך לצד אל תתערב. זה אני לא אכיר אותו? אני מכיר אותו, זה שישב בג'יפ שם אני לא מכיר אותו, אני לא יודע מי זה ". (עמ' 44 לפרוטוקול). הסנגורית הוסיפה והקשתה על המתלונן ושאלה  אותו האם לא הצליח לזהות את האדם השלישי או שמא אינו מכיר אותו? המתלונן השיב: "לא, יודע לא הצלחתי לזהות...אני ירדתי מהכיסא ירדתי לכיוון האוטו שלי על ידו אז כשאני ירדתי אז הוא הסתובב לצד השני הניע את האוטו וברח" (עמ' 46 לפרוטוקול).

בהמשך  חקירתו הנגדית הוסיף המתלונן ומיקם את זירת ההתרחשויות בסמוך למכולתו של מר קאסם אלבז, בישוב תל שבע, ואף נקב בשמו של בעל המכולת אשר נכח בזירת האירוע.  (עמ' 44 לפרוטוקול). לדבריו, בעודו יושב עם קאסם הגיעו השניים והחלו לרדוף אחרי בנו עומאר. (עמ' 45 לפרוטוקול). המתלונן הוסיף וציין כי ראה את הרכב ממרחק של 20-30 מטר מהמקום בו היה. (עמ' 45 לפרוטוקול). בהגינותו סיפר כי אינו יודע מי נהג ברכב (עמ' 46 לפרוטוקול).

לשאלות הסנגורית השיב המתלונן כי ניגשו אליו אנשים וביקשו ממנו לא להתערב "...אני יודע על אנשים שבאו אליי ואמרו לי את אל תתערב תעמוד בצד...אנחנו רוצים להתחשבן עם הבן". (עמ' 46 לפרוטוקול).

לשאלת הסנגורית מדוע לא ביקש מקאסם, בעל המכולת,  לקרוא למשטרה הסביר כי הכול ארע תוך שניות וכי בנו החל לברוח בעוד השניים רודפים אחריו וכי הוא לא הספיק לקרא לעזרה. (עמ' 47 לפרוטוקול). כן ציין כי קאסם החל לרדוף אחריהם ולכן לא היה באפשרותו לבקש ממנו עזרה. "כי הוא לא נשאר איתי הוא רדף אחריהם" (עמ' 47).

לשאלת הסנגורית מדוע לא ניגש מיד לאחר האירוע למשטרה ועשה זאת רק למחרת היום השיב: "הלכתי הביתה, בדקתי את הבן אם הוא נפגע לא נפגע, והלכתי לשבת עם הדודים שלי, ההורים, המשפחה, מה לעשות חבר'ה מה יש אז הם אמרו לי הכי טוב תיגש למשטרה תגיש תלונה" (עמ' 49 לפרוטוקול).