פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
7465-06
04/09/2008
|
בפני השופט:
מוקי לנדמן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד טלי בר און
|
הנתבע:
כפרי גדעון עו"ד רובינשטיין
|
הכרעת דין |
1. כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של היזק במזיד ותקיפה חבלנית של אשתו, היא המתלוננת.
על פי האמור בכתב האישום, הגיע הנאשם בליל 14.4.05 לביתו, בו מתגוררים אשתו וילדיו, דפק בחזקה על דלת הכניסה, כתוצאה מכך נעקרה הדלת מצירה ונהדפה לעברה של המתלוננת, עת פתחה את הדלת.
המתלוננת נשרטה ביד ימין.
גירסאות הצדדים - עובדות והתרשמות
2. ראיות התביעה נסמכות בעיקרן על גרסת המתלוננת.
לטענת המתלוננת, הנאשם שמזה כשנה לא התגורר עמה ועם ילדיה, הגיע לבית בסביבות השעה 22:00, עת היא וילדיה כבר נמו את שנתם. מאחר והמפתח היה נעוץ בחור המנעול, לא היה באפשרותו לפתוח את הדלת ולכן דפק עליה בחוזקה ובאלימות בעזרת ידיו ורגליו.
המתלוננת התעוררה מרעש המהלומות והתקדמה לכיוון הדלת, תוך שהיא צעקה שהיא מגיעה לפתוח, כשברור שהנאשם שמע זאת היטב (ראו בעמודים 15 ו-24 לפרוטוקול).
בעוד היא סובבה את המפתח בחור המנעול, הנאשם המשיך להכות על הדלת וזו נעקרה מצירה התחתון ופגעה במתלוננת שנשרטה בידה הימנית.
3. לטענת הנאשם, הוא דפק בדלת עד אשר המתלוננת פתחה אותה, הוא הסתובב מעט בדירה, וכאשר חפץ לצאת מהדירה ניסתה למנוע זאת ממנו, נתלתה על הדלת וכך נעקרה זו מציריה.
כלומר, הדלת נעקרה מצירה לא בעת כניסתו לדירה, אלא בשל פעולותיה ואלימותה של המתלוננת עת ניסתה למנוע ממנו לצאת מהדירה.
4. הן המתלוננת והן הנאשם לא הותירו בי רושם משכנע.
המתלוננת בכל מהלך עדותה צעקה, התפרצה, התנהגה בארוגנטיות וקשה לישב התנהגות זו על דוכן העדים עם טענתה כי בעת האירוע עצמו, לא פצתה פיה ולא אמרה לנאשם דבר (ראו למשל בעמוד 22 לפרוטוקול).
גם תיאור הנאשם - שנכנס לדירה בשקט וברוגע ומבלי לומר דבר (ת/1 שורות 27 - 28), בעוד המתלוננת צועקת, מתנהגת באלימות ומגדפת אותו, אינו מתיישב עם ההיגיון ועם התנהגותו על דוכן העדים.
הדעת נותנת ודומה שכך עולה גם מהמזכר
ת/3, ששני הצדדים לא טמנו ידם בצלחת וצעקו זה על זה, לאור מערכת היחסים העכורה מאוד ביניהם.
במצב דברים זה וכאשר בבסיסו של עניין המדובר בגירסאות נוגדות, ללא תימוכין אובייקטיבים של ממש למי מהן, יש להיזהר מקביעת ממצא מרשיע.
דיון והכרעה
5. אין חולק כי למתלוננת הייתה שריטה ביד ימין אשר נראתה הן על ידי השוטר שהגיע לזירה (עמוד 10 לפרוטוקול) והן על ידי גובת ההודעה (עמוד 5 לפרוטוקול), כפי שאין מחלוקת שהדלת אכן יצאה מצירה התחתון (עמוד 10 לפרוטוקול).
6. לאחר שהזהרתי את עצמי ונתתי דעתי לאופן התנהגותה של המתלוננת, שוכנעתי כי בנקודה המרכזית השנויה במחלוקת, מועד יציאת הדלת מצירה, גירסת המתלוננת משקפת את העובדות לאשורן ולא גירסת הנאשם, וזאת לאור כלל האמור להלן:
· אין חולק, גם לגירסת הנאשם, שהמתלוננת התקשרה למשטרה עוד בהיות הנאשם בדירה בשלב הראשון (עמוד 26 לפרוטוקול).
לטענת הנאשם, נכון לשלב זה לא הייתה כל התנהגות חריגה מצידו למעט עצם היותו בדירה, שאין ספק שהיא דירתו שלו.
הסבירות שהמתלוננת תזמין משטרה מבלי שקרה דבר, כך שכאשר יגיע השוטר לא תהיה לה כל תלונה בפועל, קלושה;