1. בתאריך 30/9/03, שימשה חברת יצחק עופר, חברה לבניין ופיתוח בעמ' (להלן: "חברת עופר"), כקבלן ראשי לביצוע עבודות בנייה של פרוייקט מגדלי פארק אונו, ברח' הפרדס, בקרית אונו (להלן: "האתר"), מטעמה של חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ.
אין חולק, כי בתקופה הנדונה, שימש נאשם 1, כמנהל עבודה של האתר, מטעם חברת עופר.
בתקופה הנ"ל שימשה גם חב' חליפה פוגל בעמ' (להלן: "חברת חליפה"), כקבלן משנה לביצוע כל עבודות האינסטלציה באתר.
2. לטענת התביעה, שימש באותה עת נאשם 2, כמנהל ביצוע ראשי מטעמה של חברת חליפה באתר, וניהל בפועל את עבודות האינסטלציה באתר הבנייה והיה אחראי לבטיחות פועליה, דבר המוכחש על ידי ב"כ נאשם 2, כשעיקר טענתו הינה כי נאשם 1 היה מנהל העבודה הרשום באתר, ואם נהג ברשלנות בכל הנוגע להיבטי הבטיחות שבאחריותו, אין לחלק אחריות זו בינו בין נאשם 2, שלא היה מעורב בנעשה באתר, ושהיה מנהל ביצוע בכל האתרים בחב' חליפה, ואין זה מאחריותו לעקוב אחרי ביצוע העבודה בכל אתר, עקב בצד אגודל ולכן אין לייחס לו כל אחריות לפציעת אלכסנדר קוזירוב (להלן: "הנפגע"), שנפצע בתאונה שארעה באתר, בתאריך 30/9/03.
לעניינו של הנפגע נטען, כי הועסק בחברת חליפה, כראש צוות, כאשר נטען עוד בכתב האישום, כי הדבר נעשה תחת פיקוחו והשגחתו של נאשם 2, טענה המוכחשת, כאמור, על ידי נאשם 2.
3. מספר ימים עובר לתאונה, החל הנפגע, ביחד עם פועלים אחרים, שעובדים בחב' חליפה, בהנחת צינורות תת קרקעיים לביוב, לאורך מאות מטרים, באתר הבנייה. לצורך כך, נחפרה תעלת עפר, כל פעם, באורך מס' מטרים, בעזרת מחפר, והפועלים הניחו בתוכה את הצינורות.
נטען כי, עד למועד התאונה הונחו 50 מטר של צינורות, מתוך 200 מטרים שיועדו להנחה, כאשר על פי הנטען, רוחב התעלה היה כ - 70 סמ' ואילו עומקה המשתנה הגיע לכדי 190 סמ', טענה עליה חולקים מכל וכל הנאשמים, כאשר נטען, מטעמם, כי עומק התעלה לא עלה על כ - 120 סמ', כנדרש ובהתאם לתוכניות.
4. בתאריך 30.9.03, בשעת בוקר, החל הנפגע, בצוותא עם שני פועלים נוספים ומפעיל המחפר, אור הבר (ע.ת. 5) בהנחת צינורות, וכשעתיים לאחר מכן, על פי טענת התביעה, בעת שהנפגע שהה בתוך התעלה בעומק של 1.90 סמ', לצורך הנחת הצינור, ארעה מפולת בקיר התעלה, וכתוצאה מכך כוסה הנפגע בעפר מעל לראשו.
במקום החלו מיד פעולות הצלה והנפגע חולץ מן המפולת והובהל לבית החולים שיב"א, בתל השומר.
5. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לנפגע פגיעת ראש קשה עם שברים בבסיס הגולגולת, עיוורון בעין ימין, ירידה בראיה בעין שמאל, שברים בלסתות, הפרעה בשמיעה, בעיות מוטוריות שונות ובעיות בקשב ובריכוז (ראה ת/2, ת/3 ועדות הנפגע ע.ת. 4, בעמ' 20-24, לפרוטוקול).
יוסף, כי לנפגע נקבעו 100 אחוזי נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי (עמ' 24, שורה 16).
יש להוסיף, כי הנפגע נזקק לאישפוז ממושך בבית חולים, בעקבות פציעתו והוא נזקק עדיין, בעת מסירת עדותו בביהמ"ש, עדיין לטיפול שיקומי.
בעדותו מסר הנפגע, כי עסק בתחום האינסטלציה כ - 8 שנים, טרם פציעתו.
נאשם 2, הוגדר על ידי הנפגע כ"מנהל שלי" (עמ' 20, שורה 11) ולעניין ההנחיות שניתנו לו, לביצוע העבודה, ציין הנפגע כי קיבל הנחיות: "בראש ובראשונה מאולג שהיה מנהל עבודה, ועוד היה מנהל הפרוייקט, בשם שמעון סמיון", הוא נאשם 1 (עמ' 20, שורות 18-19).
6. לעניין מידת והיקף הרשלנות המיוחסת לנאשמים, נטען בכתב האישום כדלקמן:
"א. הנאשמים אפשרו לבצע עבודה באופן מסוכן ובלתי מקצועי, מבלי שנקטו כל אמצעי שיש בו כדי למנוע פגיעה בעובדים או להקדים סכנות העלולות לנבוע מהעבודה.
ב. הנאשמים היו מודעים לסכנת ההתמוטטות הטמונה בחפירת התעלה, באופן שתואר לעיל, ולמרות זאת נהגו ברשלנות ובאדישות ולא נקטו באמצעים המתאימים למניעת פגיעה באדם, כגון דיפון מתאים של קירות התעלה או יצירת שיפוע בקירות התעלה, במהלך החפירה, באופן שימנע התמוטטות זאת, כמתחייב מתקנה 111 (א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ה - 1988 (להלן: "התקנות"), ומתקנה 112.
ג. הנאשמים לא פיקחו על עבודות החפירה באתר הבנייה בכלל וביום קרות התאונה בפרט, ונאשם 1 אף לא ערך ביקורת בטיחות של החפירה בתחילת יום העבודה כמתחייב מתקנה 122 (א) (1).
ד. הנאשמים הסתפקו בהדרכה שטחית בלבד של הנפגע, הטרקטורון ויתר הפועלים בנוגע לעבודה, לא קיימו הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם ולא וידאו כי הללו מבינים את הסיכונים להם הם חשופים באתר הבנייה ופועלים בשיטת עבודה בטוחה.