א. רקע
כתב האישום מייחס לנאשם עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נח], תשל"ג-1977. נסיבות העבירה שאינן שנויות במחלוקת הן, כי ביום 20.9.03, נתפס הנאשם כשבחזקתו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 24.8127 גרם, סם מסוג הרואין במשקל נטו של 0.2532 גרם, סם מסוג חשיש במשקל נטו של 0.4844 גרם וטבליה מסוג MDMA.
הנאשם לא כפר כי נתפסו סמים אלה בחזקתו, ואולם טען כי על אף החזקה הקבועה בחוק, נועד סם זה לשימושו העצמי, אך טען כי הסמים שנתפסו עליו, נועדו לשימושו העצמי. זוהי למעשה המחלוקת שבתיק. בנסיבות אלה, התייתר הצורך בשמיעת עדי התביעה והראיות שנשמעו בתיק היו מצד ההגנה בלבד, אשר ביקשה להפריך את החזקה הנוגעת לעניינו.
ב. הראיות
בתיק זה העיד הנאשם וכן עד מטעמו. כן הוגשה הודעת הנאשם במשטרה ודו"ח פעולה של ע"ת 1.
עפ"י גרסת הנאשם, עובד הוא בשוק רמלה לוד. בתקוה הרלוונטית לאישום, חווה משבר כלכלי ואישי שבעקבותיו החל לצרוך סמים, זאת לאחר שנגמל מסם ולא עשה בו שימוש משך כ - 9 שנים. הוא החל לצרוך קוקאין בתדירות של פעם בשבוע, גר בתל אביב ובא לעבוד בשווקי הדרום (עמ' 5 ש' 9-10).
ביום הארוע, הציע לו מאן דהוא רכישת סם במחיר טוב. לדבריו, המדובר היה ב"עשרים ומשהו גרם קריסטל במחיר טוב" (עמ' 5 ש' 14). את החשיש קיבל במתנה מאותו אחד, "כי זה היה לו מיותר" וכן מכר לו מנה הירואין בפחות מחצי מחיר - 20 ש"ח במקום 50 ש"ח (עמ' 5 ש' 17-18). כדור האקסטזי היה שלו מלכתחילה. בתקופה האמורה הגיע לצריכה של כמעט 4-5 ג' ליום (עמ' 5 ש' 20), שהיא צריכה סבירה לדבריו. את הסם קנה במחיר של 2,500-3,000 ש"ח במקום 5,000 ש"ח.
בחקירתו הנגדית מסר הנאשם כי, הוא עובד חמישה ימים בשבוע מחמש בבוקר ועד שמונה בערב, לא רשום במוסדות המס, לא מצהיר על עבודתו מאידך חותם בלשכה כמובטל, זאת על מנת לקבל דירה. הוא גם חותם בלשכה וגם עובד בשווקים (עמ' 7 ש' 4-13). כמו כן עשה שימוש הן בקוקאין והן בהרואין, כשההרואין נועד להוריד את הלחץ שגורם הקוקאין. לגבי האקסטזי, המדובר בכדור שהיה בכיסו כחדשיים ונועד לשימוש במסיבה להתפרק. (עמ' 8 ש' 9).
באשר לנסיבות תפיסתו סיפר הנאשם, כי היה בדרך לביתו, המנוע התחמם, ניידת אקראית שעברה במקום עצרה אותו לביקורת ותפסה את הסם שרובו היה מונח בגלוי. רק החלק שהיה בידו ניסה להעלמו וזאת מאינסטינקט (עמ' 8 ש' 24-27). לשאלה מדוע היה הסם בידו אם לא להסתירו ענה כי בדיוק רצה לעשות בו שימוש (עמ' 9 ש' 4).
לעניין רכישת הסם, ציין הנאשם, כי המוכר לא חישב את הכמות במדויק, הוא אמר שיש לו בערך 20, 20 ומשהו גרם. לא היה לו משקל וציין שימכור לו בחצי מחיר. (עמ' 9 ש' 24-25). את המוכר אינו מכיר אישית. לענין זה ציין כי הוא היה מוכן לבצע עימות איתו ולזהותו. משהוצג בפני הנאשם דו"ח של החוקר, חתום על ידי הנאשם, המציין כי סירב לזיהוי, טען הנאשם כי אינו זוכר אם החתימה היא שלו, ואולם לאחר מכן, הסכים שהחתימה אכן דומה לחתימתו. (עמ' 10 ש' 11-28). יצויין כי הדו"ח לא הוגש כראיה, זאת בשל חוסר בפרטים בו כגון תאריך הדו"ח.
עד הגנה נוסף, מר יורם פריאנטה, יועץ לעניני סמים ורווחה ויו"ר ועדי שכונות, העיד כי מכיר את הנאשם ואישר כי עובד בשווקים ועוזר בטיפול בו במסגרת הדיור הציבורי. הוא גם העיד כי יודע על תהליך גמילתו מסם, אם כי לא עקב אחר העניין באופן רציף ואין לו (ובכלל) רישומים בנושא.
בהודעתו המשטרתית, מפורטת עדותו הנ"ל בקוים כלליים, כשמחיר הסם הנקוב שונה - 5,000 ש"ח ולא כמצויין בעדותו בפני. הנאשם הסביר עניין זה בכך שחלפו כ - 3 שנים ויתכן שגרסתו המשטרתית היא הנכונה. גם לעניין הסתרת הסם, מאשר הנאשם בהודעתו המשטרתית כי ניסה להסתירו (עמ' 1 להודעתו מיום 21.9.03 ש' 23).
דו"ח הפעולה של השוטר אלקרינאוי מציין את תפיסת הסם, שנתפס במכנסיו של הנאשם. הוא מציין כי הנאשם אמר לו שהחומר לשימושו העצמי.
ג. דיון
1
.
החזקה שלא לשימוש עצמי - המסגרת הנורמטיבית
סעיפי האישום בהם מואשם הנאשם על פי פקדות הסמים המסוכנים ["ח] תשל"ג - 1973 הם:
7. החזקה ושימוש
(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.
...
(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977..."
החזקה העוברת כחוט השני בדיוננו, היא זו המופיעה בסעיף 31(3) לפקודה -
31. חזקות