הנאשמת מס' 1 הינה המועצה המקומית של הרשות המקומית זכרון יעקב (להלן: "
מועצת זכרון יעקב" או "
הנאשמת").
בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמת, יחד עם נאשמים אחרים, יוחסו לנאשמת עבירות לפי סעיפים 2 +
6(א) לחוק מניעת זיהום מים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-1984 ועבירות לפי סעיפים 2 + 13(א)(1) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.
יתר הנאשמים שבכתב האישום הינם ראש מועצת זכרון יעקב בזמנים הרלוונטיים, הוא הנאשם מס' 2, המועצה המקומית של פרדיס, היא הנאשמת מס' 3 (להלן: "
פרדיס"), ראש מועצת הנאשמת מס' 3 בזמנים הרלוונטיים, הוא הנאשם מס' 4, קיבוץ מעין צבי, הוא הנאשם מס' 5 (להלן: "
קיבוץ מעין צבי" או "
הקיבוץ") ומזכיר המשק בקיבוץ מעין צבי בזמנים הרלוונטיים, הוא הנאשם מס' 6.
ליתר הנאשמים שבכתב האישום, המופרטים לעיל, יוחסו עבירות הזהות לאלה שיוחסו לנאשמת.
כנטען בכתב האישום, הייתה הנאשמת האחראית והמטפלת בשפכי הביוב והקולחין שבתחום שיפוטה ובסמכותה להתקין מערכת ביוב בתחומה או בחלק ממנו באופן שלא יהיה בו משום מפגע ציבורי או משום סכנה לבריאות הציבור וכן להחזיק את מערכת הביוב במצב תקין, לפי סעיפים 2, 10 ו-11 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962.
שפכי הביוב והקולחין מתחום שיפוטה הצפוני של הנאשמת וכן שפכי הביוב והקולחין מתחום שיפוטה של פרדיס, מוזרמים על ידן למתקן לטיפול בשפכים שהותקן על ידי קיבוץ מעין צבי בשטחו הצפוני ומצוי בשליטתו, החזקתו ותפעולו של הקיבוץ (להלן: "
מתקן השפכים הצפוני") והכל בהתאם להסכם שנחתם בין הנאשמים הנאשמת, פרדיס וקיבוץ מעין צבי.
שפכי הביוב והקולחין מתחום שיפוטה הדרומי של הנאשמת מוזרמים על ידה למתקן טיפול בשפכים שהותקן על ידי קיבוץ מעין צבי בשטחו הדרומי ומצוי בשליטתו, החזקתו ותפעולו של הקיבוץ (להלן: "
מתקן השפכים הדרומי"), בהתאם להסכם שנחתם בין הנאשמת לקיבוץ מעין צבי. למתקן זה מוזרמים אף השפכים של הקיבוץ עצמו.
כנטען בכתב האישום, בתאריכים 24.3.98, 25.3.98, 26.9.98, 1.4.98, 14.9.98 ובסמוך למועדים אלה, בחוף הים הסמוך לקיבוץ מעין צבי, הוטלו או הוזרמו על ידי הנאשמת שפכי ביוב וקולחין, דרך מתקן השפכים הצפוני אל הים, במטרה לסלקם לים, במישרין או בעקיפין. זאת, כאשר לנאשמת לא היה היתר למעשיה.
עוד נטען כי במועדים אלה, בחוף הים הסמוך לקיבוץ מעין צבי, הטילה או הזרימה הנאשמת, דרך מתקן השפכים הצפוני, שפכי ביוב וקולחין לרשות הרבים ולכלכה את רשות הרבים.
כן נטען בכתב האישום כי ביום 26.3.98 ובסמוך לו, בחוף הים בסמוך לקיבוץ מעין צבי הוטלו או הוזרמו על ידי הנאשמת שפכי ביוב וקולחין, דרך מתקן השפכים הדרומי אל הים, במטרה לסלקם לים, במישרין או בעקיפין. זאת, כאשר לנאשמת לא היה היתר למעשיה.
עוד נטען כי במועדים אלה, בחוף הים הסמוך לקיבוץ מעין צבי, הטילה או הזרימה הנאשמת דרך מתקן השפכים הדרומי, שפכי ביוב וקולחין לרשות הרבים ולכלכה את רשות הרבים.
הנאשמים כולם כפרו בעובדות כתב האישום ובעבירות המיוחסות להם ונשמעו ראיות בתיק בפני כב' השופט כ. ח'יר.
במהלך שמיעת הראיות, הנאשמים 3 ו-5, הם פרדיס וקיבוץ מעין צבי, שלהם יוחסו אישומים זהים לאלה של הנאשמת, חזרו בהם מכפירתם, הודו בעובדות כתב האישום, הורשעו ודינם נגזר.
הנאשמים 2, 4 ו-6, הם בעלי התפקידים בנאשמות 1, 3 ו-5 נמחקו מכתב האישום, בהסכמת הצדדים.
עם פרישתו של כב' השופט כ.ח'יר מכס השיפוט, לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק והגשת סיכומי הצדדים אך טרם מתן הכרעת הדין, הועבר התיק להמשכו בפני, מן השלב אליו הגיע וזאת בהסכמת הצדדים.
ב"כ הצדדים הגישו סיכומים משלימים בכתב.
דיון עובדתי
הנאשמת לא פירטה את מהות כפירתה בתחילת ההליך. עם זאת, מסיכומיה עולה כי אין חולק כי היא הזרימה את שפכי הביוב והקולחין שלה למאגרים הצפוני והדרומי בקיבוץ מעין צבי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, הכל לטענתה ע"פ ההסכם שנערך בינה ובין פרדיס וקיבוץ מעין צבי.
טענת ההגנה העיקרית של הנאשמת, כפי שעלתה בסיכומיה, הינה כי העבירות כולן התרחשו בתחום השיפוט של קיבוץ מעין צבי, הנאשם מס' 5, בשטח שאינו בתחומה או בשליטתה של הנאשמת והזרמת שפכי הביוב לים היו תוצאה של פעולה מכוונת של קיבוץ מעין צבי, שנעשתה ללא ידיעת הנאשמת ולפיכך אין לראות בה אחראית לאירועים נשוא כתב האישום.