כנגד
הנאשמים 1 ו- 2 הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות לפי ס' 329 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (שתי עבירות) - חבלה בכוונה מחמירה.
ל
נאשמת 3 - יוחסה עבירה לפי ס' 333+ 335(א)(1)(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, קרי, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
א.
עובדות כתב האישום:
הנאשמים 1 ו- 2 הינם אחים, בניה של הנאשמת 3 המתגוררים בישוב דיר-חנא.
אמיר פאיז חמוד, מוחמד פאיז חמוד ומוניר פאיז חמוד (להלן בהתאמה:
"אמיר"; "מוחמד"; "מוניר"), הינם אחים, המתגוררים בדיר חנא וקרובי משפחתם של הנאשמים.
בלילה שבין
25.4.06 ל-
26.4.06, נכחו המתלוננים והנאשמים בחתונה בכפר עילאבון, שם התנהל דין ודברים בין שתי המשפחות.
על פי הנטען בכתב האישום, בשעה 01.00 או בסמוך לכך, מששבו המתלוננים והנאשמים לכפרם, הגיעו הנאשמים לאיזור בתי המתלוננים, קראו להם תוך השמעת גידופים ומשהגיע
אמיר לעברם לברר את פשר העניין, השליכה הנאשמת 3 אבן גדולה שהיכתה ופגעה בידו. כתוצאה מכך, נחבל ונפל.
בהמשך למתואר לעיל, הגיעו
אמיר ומוחמד לעבר הנאשמים 1 ו- 2, נאשם 1 - מצוייד בסכין ונאשם 2 מצוייד בכלי חד. בצוותא חדא, תקפו את מוחמד באופן, שדקרו אותו בפנים, בצוואר ובחזה באמצעות הסכין והכלי החד, זאת, בכוונה להטיל בו נכות, מום או לגרום לו חבלה חמורה.
משהגיע מוניר לעבר אחיו מוחמד, תקפו אותו הנאשמים 1 ו- 2 בצוותא חדא בכך שהיכו ודקרו אותו באמצעות הסכין והכלי החד בפנים ובחזה, כל זאת, גם כן, בכוונה להטיל בו נכות מום או לגרום לו חבלה חמורה.
כתוצאה ממעשי הנאשמים 1 ו- 2 נגרם למוחמד פצע לטרלי מדמם ב
"עורק התרדמה" החיצוני ופגיעה
"בענף גדול" של וריד הפנים וכן שני פצעי דקירה בחזה ובפנים דבר שהצריך אישפוז וביצוע תיקון עורק.
למוניר, כך נטען, נגרמו פצעי חתך בזוית הפה, בכתף ימין וקדמת החזה בימין ואובחן תסנין ריאתי מימין ואמפיזמה תת עורית ברקמות הרכות של בית החזה מימין.
כתוצאה ממעשי הנאשמת 3, כך נטען, נגרמה לאמיר, דפורמציה ברורה במרפק שמאל עם הגבלה בתנועה ושפשופים במותן ימין, בוצע שחזור וקיבוע המרפק בגבס.
ב.
הסוגיות שבמחלוקת:
המחלוקת הינה בשאלת מעורבותם של הנאשמים 1 ו- 3, כאשר לטענת ההגנה, לא נטלו חלק באירוע נשוא כתב האישום, בעוד שהנאשם 2 טען כי גם אם יוכח שפגע במי מהמתלוננים, עומדת לו טענה של הגנה עצמית.
ג.
פרשת ראיות התביעה:
התשתית הראייתית שהונחה בפניי מטעם התביעה נסמכה בעיקרה על עדויות המתלוננים ובני משפחותיהם. כן העיד ד"ר חמוד שנקרא לטפל בפציעתו הקשה של אמיר, הוגשה חוות דעתו של פרופ' היס מהמכון לרפואה משפטית (ת/44) ומזכרים שונים אשר נערכו על ידי חוקרי המשטרה שטיפלו בחקירת האירוע נשוא כתב האישום.
לבחינת מעורבותו של הנאשם 1, אפנה תחילה לעדותו של עד התביעה, ד"ר מוחמד חמוד, המשמש כרופא במח' הכירורגית של בית החולים "כרמל" (להלן:
"ד"ר חמוד").
ד"ר חמוד סיפר תחילה כי בערבו של יום ה-
25.04.06, חיתן את בנו בישוב עילאבון, כאשר בני שתי המשפחות - המתלוננים והנאשמים שהינם בני דודיו מצד האב, נכחו בחתונה.
בשלביה הראשונים של החתונה נקרא ד"ר חמוד לשולחן עליו הסבו המתלוננים ומשהגיע למקום, הבחין במוחמד הצועק ומנבל את פיו. משביקשו לכבד את המעמד ולהפסיק, בא הלה בטרוניה כי אינו מקבל משקה (
"ויסקי") כאחרים.