השופט י' כהן:
1. כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מונה שני אישומים.
באישום הראשון, מואשם הנאשם בעבירה של סחר בבני אדם, לפי סעיף 203א(א) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- "
חוק העונשין"), ובעבירה של קשירת קשר, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
באישום השני מואשם הנאשם בשמונה עבירות של סחר בבני אדם לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין, בשבע עבירות של סחר בבני אדם לפי סעיף 203(א)(ב) לחוק העונשין, ובעבירה אחת של סרסרות למעשי זנות, לפי סעיף 199 לחוק העונשין.
2. על פי הנטען באישום הראשון, בחודש יוני 2002 קשר הנאשם קשר עם אדם בשם ירון כנפו (להלן - "
ירון") "למכור" לאישה בשם ילנה קוגן, שהופעלה על ידי משטרת ישראל כסוכנת משטרה (להלן-"
ילנה"), אשה לשם העסקתה בזנות.
על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 25/06/02, נפגש ירון עם ילנה בבית קפה בחדרה, שם הציע "למכור" לה את הבחורה, וזאת בתיאום עם הנאשם. נטען, כי למחרת היום , נפגש ירון שוב עם ילנה ובאותו מעמד נקבע, כי תמורת הבחורה תשלם ילנה סך 6,500$, ועוד באותו יום העביר הנאשם את הבחורה להחזקתו של ירון על מנת ש"ימכור" אותה לילנה.
עוד נטען בכתב האישום, כי ביום 27/06/02, נפגש ירון עם ילנה בבית קפה בנתניה, ובמפגש זה מסר את הבחורה לילנה, וקיבל מילנה באותו מעמד סך 30,000 ש"ח, שהיה שווה באותה עת לסכום של 6,000 דולר.
ילנה העבירה את הבחורה שכביכול "קנתה" לידי משטרת ישראל, אך ביום 28/06/02 ברחה הבחורה ממקום המסתור בו שוכנה. כתוצאה מכך פנתה ילנה לירון בכדי שישיב לה את הכסף ששילמה לו עבור הבחורה. באותו יום פגשה ילנה את ירון בצומת הצ'ק פוסט בחיפה, והנאשם הגיע למקום ושוחח עם ירון. לאחר השיחה בין ירון והנאשם, חזר ירון לילנה ואמר לה, כי הנאשם הוא זה שאחראי להשבת הכסף ששילמה עבור הבחורה שברחה, מאחר והוא "בעליה".
עוד נטען בכתב האישום, כי בתאריך 23/09/02, נפגשה ילנה עם הנאשם ובאותו מעמד הבטיח לה הנאשם כי ישיב לה את כספה בשני תשלומים בסך 3,000 דולר כל אחד, ובתאריך 28/09/02 נפגשה ילנה פעם נוספת עם הנאשם, והפעם בבית קפה בשד' ההסתדרות בחיפה, ובמעמד זה מסר הנאשם לילנה סך של 4,800 ש"ח (שהיה שווה ערך לסכום של 1,000$), והבטיח לה כי במשך השבוע יחזיר לה סכום נוסף של 2,000$, או יעביר להחזקתה אישה אחרת להעסקתה בזנות, שתמלא את מקום הבחורה שברחה.
3. באישום השני לכתב האישום נטען, כי בתאריך 10/09/02, נסע הנאשם לרוסיה ושהה שם עד ליום 13/09/02, ובתקופה זו, ארגן הנאשם וגרם לשמונה נשים לעזוב את ארצן ולהגיע לישראל על מנת לעסוק בזנות, וביניהן אישה בשם יוליה טונייבה (להלן - "
יוליה"). מיד עם שובו מרוסיה, בתאריך 13/09/02, יצא הנאשם למצריים ושב לארץ בתאריך 17/09/02. במהלך שהותו במצריים ארגן את הברחתן של הנשים לארץ דרך הגבול עם מצריים.
עוד נטען בכתב האישום, כי בלילה שבין 18/09/02 ל- 19/09/02, נכנסו הנשים לישראל דרך הגבול עם מצריים, ובמהלך השבוע שלאחר מכן "מכר" הנאשם שבע מהנשים לסוחרי נשים מאזור תל אביב לשם העסקתן בזנות, במחיר שנע בין 7,500 ל-8,000$ עבור כל אישה.
באשר ליוליה, נטען בכתב האישום כי הנאשם שיכן אותה בבית בושת שבבעלותו בשד' ההסתדרות 8 בחיפה (להלן- "
בית הבושת"), והעסיק אותה בזנות וקיבל ביודעין אתנן מעבודתה.
4. הנאשם כפר בעובדות המפורטות בכתב האישום, על שני אישומיו.
דיון באישום הראשון:
5. על כך שבתאריך 27.6.02 "מכר" ירון לילנה אישה בשם יוליה שושקין, לומדים אנו מהראיות הבאות: עדות ילנה (עמ' 143 לפרוטוקול), עדותו של ירון (עמ' 370 לפרוטוקול) והקלטות שבוצעו על ידי ילנה (קלטת ת/32 ותמליל ת/33). תמורת רכישת האישה שילמה ילנה לירון סכום של 30,000 ש"ח, שהיה שווה ערך באותה עת לסכום של 6,000 דולר (עמ' 143 לפרוטוקול). כעולה מעדות ילנה, בשעת ביצוע העסקה, ילנה לא ידעה על מעורבותו של הנאשם בעסקה, ועל כך נודע לה רק לאחר תחקור שנעשה ליוליה במשטרה. בעת ביצוע העסקה, ילנה ביקשה מירון "אחריות" שהאישה "הנמכרת" לא תברח, ולשאלה מדוע ביקשה "אחריות" שכזאת השיבה בחקירתה, כי "בשיחה שלי עם הבחורה בארבע עיניים חשדתי שמשהו לא בסדר. הבחורה משקרת" (עמ' 155 לפרוטוקול, שורה 11).
6. השאלה המרכזית העומדת לדיון במסגרת אישום זה היא השאלה, האם אכן הנאשם היה "הבעלים" של האישה ש"נמכרה" לילנה, ועמד מאחורי העסקה שנעשתה עם ילנה, כמתואר בכתב האישום.
להלן אסקור הראיות שהניחה המאשימה לפנינו, המוכיחות העבירות המיוחסות לנאשם באישום הראשון.
7.
הפגישה בצומת הצ'ק פוסט בתאריך 28.7.02:
כעולה מהמוצג ת/76, בתאריך 28.6.02 יוליה נעלמה מהאכסניה בה שיכנה אותה משטרת ישראל. בריחתה של יוליה מהאכסניה חייבה תגובה מצדה של ילנה, שכן היה חשש שהעדר תגובה מצד ילנה, שאך יום קודם לכן "רכשה" את יוליה, תחשוף את העובדה שילנה פועלת בשירות המשטרה. על כן נפגשה ילנה עם מפעיליה כדי לקבל הוראות מתאימות, ובעוד ילנה נפגשת עם מפעיליה התקשר אליה ירון, שטרם ידע על דבר הבריחה, ושיחתו עם ילנה הוקלטה (וראה התמליל ת/38), ובאותה שיחה עדכנה אותו ילנה כי יוליה ברחה.