1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הדחה בחקירה בניגוד לסעיף 245(ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק") וכן עבירה של תקיפה סתם בניגוד לסעיף 379 לחוק.
2. על פי כתב האישום בתאריך 1.9.03 התלוננה ע.ח. אחותו של הנאשם (להלן: "המתלוננת") בתחנת משטרת עיירות כי בעלה יוסף חמדיה (להלן יוסף) תקף אותה ואיים עליה במספר הזדמנויות ובנוסף תקף את ילדיה.
בתאריך 4.9.03 בשעה 12:00 הגיע הנאשם (שהינו כאמור אחיה של המתלוננת) לבית המתלוננת בתל-שבע ודרש ממנה לבטל את התלונה ותקף אותה בכך שהיכה אותה בידיו, בראשה ובכתפה. כתוצאה מהמכות נפלה המתלוננת על הרצפה, חשה ברע ופונתה באמבולנס לבית החולים. במעשיו אלה ניסה הנאשם להניע את המתלוננת שתחזור בה מהודעה שמסרה וכן תקף אותה שלא כדין.
3. הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וניהל הוכחות.
4. למען הסדר יצויין כי מיום הגשת כתב האישום 30.9.03 ועד למועד תחילת ההוכחות בתיק 27.9.05, דהיינו במשך שנתיים, חזר הנאשם והתחמק מהתייצבות לדיונים ועקב כך נדחו הדיונים והמשפט בפועל החל רק בסוף 2005.
5. מטעם התביעה העידו 2 עדי תביעה, המתלוננת ושוטר שהגיע לבית המתלוננת ביום הארוע. ב"כ הנאשם ויתר על העדתם של העדים הנוספים שרשומים בכתב האישום (ראה פרוטוקול מיום 27.5.09 עמ' 28).
6. מטעם ההגנה העידו הנאשם ושני עדי הגנה.
7.
ע.ת. מס' 1 השוטר איציק בוזוקשוילי סיפר בעדותו (עמ' 28) כי ביום 4.9.03 הגיע לבית המתלוננת בשכונה 7 בתל-שבע, יחד עם שוטר נוסף. לדבריו כשהגיעו היתה המתלוננת במצב של עילפון ולא יכלה לדבר. השוטרים הזמינו אמבולנס שהעביר את המתלוננת לבית חולים סורוקה. לדבריו באותו מעמד סיפרה המתלוננת כי אחיה, ששמו חאמד, מהישוב רהט הוא זה שתקף אותה.
8.
המתלוננת בחקירתה הראשית (עמ' 29) סיפרה כי הנאשם הינו אחיה וכי התלוננה עליו ביום 4.9.03: "
בגלל שהוא רצה שאני אבטל את התלונה שהגשתי נגד הבעל שלי, בגלל זה הוא הרביץ לי... בראש ובכתפיים...עם הידיים שלו..
".
9.
בחקירתה הנגדית סיפרה המתלוננת כי אחיה הגיע אליה לבית לבד בשעות הצהריים, ואף אחד פרט לה עצמה לא היה בבית. לדבריה אמר לה אחיה כי (עמ' 29 שורה 25): "
נעשה סולחה וזה והביא מה שחסר בבית...".
עוד לדבריה הנאשם תקף אותה בתוך הבית, הילדים לא היו בבית.
10.
הנאשם אינו מכחיש כי הגיע ביום 4.9.03 לביתה של המתלוננת. לדבריו היה שם בשעה 10:00 בבוקר, יחד עם אביו. לעומתו טוענת המתלוננת כי הנאשם הגיע בשעה 12:00, לבד בלי אביו.
11. בחקירתה הנגדית לא עומתה המתלוננת עם טענתו של הנאשם לפיה הגיע אליה הביתה בשעה 10:00 יחד עם אביו, היא לא נשאלה גם אם הנאשם הגיע אליה באותו בוקר פעמיים, בפעם הראשונה בשעה 10:00 יחד עם אביה ובפעם השניה בשעה 12:00 לבד.
12. יוצא איפא שאין מחלוקת מחד גיסא כי המתלונן אכן הגיע לביתה של המתלוננת ביום 4.9.03. מאידך גיסא קיימת מחלוקת באשר לשעה שהגיע, והאם הגיע לבד או עם אביו. (על כך בהמשך).
13. הנאשם בחקירתו הראשית חוזר ומספר כי היה אצל המתלוננת ביום האירוע בשעה 10:00 בבוקר יחד עם אביו, כדי לעשות סולחה בינה לבין בעלה (עמ' 35 שורה 5). הנאשם סיפר כי הוא ומשפחתו דאגו כל הזמן למתלוננת היו מביאים לה כסף אוכל וכל מה שחסר בבית. כאשר נשאל מדוע אם כן תגיש נגדו המתלוננת תלונה, הוא משיב בעמ' 34 מול שורה 15: "
הסיבה היא שהיא לא רוצה שנכנס לסולחה בינה לבין בעלה. היא רוצה שנריב עם בעלה. לראות את הצד שלה, להרביץ לו זה מה שהיא רוצה היא כל הזמן הרגישה שהלכנו לטובת בעלה ולא לטובתה
" זה ההסבר של הנאשם להחלטתה של המתלוננת להגיש תלונה, זו לשיטתו הסיבה להגשת התלונה ולא כפי שטוענת המתלוננת שהסיבה היא
אי הסכמתה לבטל את התלונה שהגישה נגד בעלה, והתקיפה הפיזית שבאה בעקבות סירובה.
14. בחקירתו הנגדית מאשר הנאשם כי כשהגיע לבית המתלוננת לדבריו יחד עם אביו ביקש ממנה לבטל את התלונה אך לא הכריח אותה. לדבריו המתלוננת לא היתה מעוניינת לשוחח עמו על סולחה עם בעלה מאחר ורצתה שכל המשפחה תהיה נגד הבעל (עמ' 36 שורה 20).
15. יוצא איפוא כי כעולה מעדויותיו של הנאשם בבית המשפט וגם במשטרה אין מחלוקת שהנאשם ביקש מהמתלוננת ביום 4.9.03 לבטל את התלונה שהגישה נגד בעלה, אך טוען כי לא היכה אותה ולא הכריח אותה בעוד שלטענת המתלוננת היכה אותה הנאשם כאשר דרש ממנה לבטל את התלונה.
16. עדי ההגנה שהעידו מטעם הנאשם הינם אביו, שטען כי היה גם הוא ביום 4.9.07 בבית המתלוננת יחד עם בנו הנאשם, שזו גם גירסתו של הנאשם. לעומתם המתלוננת מציינת במפורש כי רק הנאשם הגיע אליה באותו בוקר. יאמר כבר מעתה כי אביו של הנאשם סתר בחקירתו בבית המשפט את אשר אמר בהודעתו במשטרה. מכאן שעדותו כולה הן לגבי תוכן הדברים והן לגבי מהיימנותם, מעוררות בעייתיות, ועל כך בהמשך.
17. עד ההגנה השני שהעיד הינו אחיו של הנאשם, יונס חמדיה, שהינו גם אחיה של המתלוננת. מדובר בעד שמסר בבית המשפט, ביום 6.3.07, גירסה כבושה אותה סיפר לראשונה בבית המשפט.
18. לראשונה בבית המשפט מספר העד יונס חמדיה כי לאחר שנודע לו על הגשת התלונה, ביום 4.9.03 ע"י המתלוננת ועל כך שהמשטרה חקרה את הנאשם הוא הגיע לביתה של המתלוננת, לדבריו, כעבור יומיים דהיינו ביום 6.9.03 לברר עימה "
מה הסיפור
", מה קורה איתה. אומר העד בעמ' 37 מול שורה 19: "
שאלתי אותה למה הגישה תלונה והיא אמרה שהנאשם רצה לעשות סולחה בינה לבין בעלה והיא לא רצתה, היא הגישה תלונה עליו כי היא לא רצתה שהוא יתקרב לשטח שלה. שאלתי אותה אם מוחמד תקף אותה אישית היא אמרה שלא, שהיא נפלה לבד וקיבלה את המכות
".