פתח דבר
:
מר גיל גילקרוב (להלן: "נאשם 1") הינו איש עסקים, שהיה בעלים של ספינת הימורים, ועסק, בין השאר, בניכיון שיקים ומתן הלוואות בריבית.
מר מאיר בלס (להלן: "נאשם 2") ומר פנחס פטרקצישוילי (להלן: "נאשם 3") הינם שותפים בעסק בשם "מנינט" להמרת מט"ח וניכיון שיקים.
מר מיכאל מזרחי (להלן: "נאשם 4") הועסק בתקופה הרלוונטית על ידי נאשם 1 בספינת ההימורים שהיתה בבעלות האחרון.
אתי אלון עבדה במחלקת ההשקעות בבנק למסחר בסניף ברח' לילינבלום בת"א.
עופר מקסימוב, אחיה של אתי אלון, הינו מהמר שהימר בבתי הימורים בארץ ובחו"ל ובתקופה הרלוונטית צבר לחובתו חובות בסכומי עתק.
אתי אלון גנבה במהלך עבודתה בבנק למסחר מאות מיליוני שקלים, לטובת אחיה עופר מקסימוב.
התביעה האשימה את הנאשמים 1-3 בקשירת קשר לגנוב כספים מהבנק למסחר, וגניבת כספים מבנק למסחר, בתאום עם אתי אלון ועופר מקסימוב שהעבירו לידיהם שיקים בנקאיים של הבנק למסחר. נאשם 1 מסר, בין היתר, את השיקים לנאשמים 2 ו- 3, וקיבל תמורתם מזומנים במטבעות שונים. התביעה האשימה את הנאשמים 1-3 בזיוף, בנסיבות מחמירות, חתימות ההיסב של השיקים הבנקאיים של הבנק למסחר.
נאשמים 1-3 הואשמו בנוסף בעבירות לפי ס' 3א ו- ס'4 לחוק איסור הלבנת הון.
נאשם 4 הואשם על ידי התביעה, יחד עם נאשם 1, ברכישה ומכירת מכונית מרצדס של עופר מקסימוב, במטרה להסתיר או להסוות מקור הכספים, זהות בעלי הזכויות בהם, תנועות הכספים ואת עשיית הפעולה בהם, עבירות לפי ס' 3א ו- 4 לחוק איסור הלבנת הון.
אדון בעבירות המיוחסות לכל אחד מן הנאשמים. תחילה לעבירות המיוחסות לנאשמים 1-3 בפרט אישום ראשון. דהיינו - קשירת הקשר עם אתי אלון ועופר מקסימוב לגנוב כספים מהבנק למסחר, גניבת הכספים, זיוף השיקים, השימוש בשיקים המזויפים וקבלת דבר במרמה.
פרט אישום ראשון:
ראשית עניינו של נאשם 1:
כאמור, עופר מקסימוב הינו מהמר, שבתקופה הרלוונטית צבר לחובתו חובות כספיים בסכומי עתק.
אחותו, אתי אלון, ביקשה לסייע לאחיה ולצורך כך גנבה, במהלך עבודתה בבנק למסחר, מכספי לקוחות הבנק בדרך של זיוף מסמכים, יצירת מצגי שווא, כאילו הלקוחות ביקשו למשוך כספים מחשבונותיהם ו/או ביקשו הלוואות. אתי אלון קיבלה במרמה חתימת מורשי חתימה בבנק על גבי השיקים הבנקאיים שהונפקו בהנחייתה. על גבי השיקים הבנקאיים הנ"ל של הבנק למסחר, הודפסו שמות מוטבים של לקוחות הבנק, או שמות פיקטיביים שבדתה אתי אלון.
נאשם 1 קיבל לרשותו, במספר הזדמנויות, במהלך חודשים נובמבר 2001 - אפריל 2002, את השיקים הבנקאיים המצויינים בנספחים א' ו- ב' לכתב האישום.
השיקים הבנקאיים המצויינים בנספח א', הועברו מנאשם 1 לנאשמים 2 ו- 3. נאשמים 1 - 3, או מי מטעמם, הסבו חתימות היסב של המוטבים על גבי השיקים הבנקאיים על מנת שניתן יהיה להפקידם בבנק ולמשוך באמצעותם כספים. בדרך זו משכו הנאשמים סך 8,468,000 ש"ח. נאשם 1 קיבל תמורת השיקים הבנקאיים מזומנים. נאשמים 2 ו- 3 גבו עמלה תמורת הפקדת השיקים הבנקאיים בחשבון נאשם 2.
השיקים הבנקאיים המצויינים בנספח ב', הופקדו על ידי נאשם 1, או על ידי מי מטעמו, בחשבון נאמנות שנפתח עבורו. נאשם 1 משך מחשבון הנאמנות כספים.
עובדות אלה אינן, למעשה, במחלוקת בין הצדדים.
טרם אני בא לזירת המריבה הנטושה בין באי כוח הצדדים המלומדים, אניח בתמצית גירסתו של נאשם 1.
במהלך חקירתו במשטרה ביום 20.8.02 (ת/40), ציין הנאשם את מערכת יחסיו עם עופר מקסימוב ואתי אלון, שהינם קרובי משפחה. עופר מקסימוב היה ידוע כמהמר. תחילה ביקש מן הנאשם לפרוט עבורו שיקים אצל בני רביזדה. הנאשם 1 עשה כן תמורת עמלה של אחוז וחצי (בני לקח 3.5 אחוז).
שנה קודם למסירת עדותו, עופר מקסימוב ביקש ממנו שיהיה אחראי עליו אצל כל מיני אנשים להם חב כספים בגין פעילותו בבתי קזינו שונים. עופר מקסימוב ציין בפניו, כי אחותו, אתי אלון, עובדת כמנהלת בנק. בפגישה עם אתי אלון ציינה האחרונה: "שיש לעופר חשבונות בנקים אצלה בבנק,
שנכנס לו כסף מחו"ל".