פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
40045-08
27/10/2008
|
בפני השופט:
ג'ורג' קרא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד מייקין
|
הנתבע:
פינטו ויליאם עו"ד בניה
|
הכרעת דין |
הנאשם הינו אזרח הודו השוהה בישראל על פי אשרת תייר בעל רשיון עבודה.
במהלך התקופה שבין ה- 8.10.07 ועד ליום מעצרו ב- 6.2.08 הועסק הנאשם כמטפל סיעודי לש.ר., יליד 1931 חולה אלצהיימר שבעקבות מחלתו סבל מירידה שטיונית דמנטית ולא היה מסוגל לדאוג לצרכי מחייתו, בריאותו ושלומו.
הנאשם שהה במחיצתו של ש.ר. 24 שעות ביממה ונשא באחריות לצרכי מחייתו, בריאותו ושלומו.
במהלך החודש האחרון להעסקתו של הנאשם, חלה ירידה משמעותית במצבו של ש.ר. והלה חדל לתקשר לחלוטין עם סביבתו והחל להשמיע קולות רמים של פעיה.
האירועים בגינם הובא הנאשם לדין בהם הוא הודה התרחשו בתאריכים אלו:
30.1.08, 4.2.08 וה- 5.2.08.
המאשימה מייחסת לנאשם בגין מעשים אלו, ביצוע עבירה של התעללות בחסר ישע, עבירה לפי סעיף 368ג' סיפא, כשמנגד מבקש ב"כ הנאשם שלא להרשיעו בעבירת ההתעללות ולהסתפק בהרשעתו בעבירה קלה בהרבה - עבירת תקיפה משלטעמו חרף הודיית הנאשם בעובדות כתב האישום, אין המעשים משכללים ביצוע עבירת התעללות בחסר ישע.
ואלו המעשים כפי שתוארו בסעיפים 5 עד 9 בעובדות כתב האישום:
"5. ביום 30.1.08 בשעה 17:00, או בסמוך לכך, בעת שרחץ הנאשם את ש.ר., דחף הנאשם את ש.ר. מצד לצד, כיוון את זרם המים ישירות לפניו של ש.ר. ובהמשך זרק לו בחוזקה את המגבת לפניו.
6. בהמשך האירוע המתואר בסעיף 5 לעיל סטר הנאשם לש.ר. בחוזקה בלחיו ליד העין. כתוצאה מהסטירה נוצר לש.ר. סימן אדום על לחיו ובחלוף מספר דקות הוא השמיע קולות פעייה רמים ודמעות ירדו מעינו.
7. ביום 4.2.08 בשעה 16:36, או בסמוך לכך, בעת שרחץ הנאשם את ש.ר., הוא סיבן את פניו ועיניו ואולם רק לאחר דקות ארוכות הוא שטף את פניו ועיניו מהסבון. במהלך הרחצה כיוון הנאשם שוב ושוב את זרם המים ישירות לפניו של ש.ר., ובעוד ש.ר. מנסה להסיט את ראשו ולחמוק מזרם המים, הנאשם צחק.
8. ביום 5.2.08 בשעה 17:00, או בסמוך לכך, בעת שרחץ הנאשם את ש.ר., הוא סיבן את פניו ועיניו של ש.ר. ורק לאחר דקות ארוכות שטף את פניו ועיניו מהסבון. במהלך הרחצה כיוון הנאשם את זרם המים ישירות לפניו של ש.ר.
9. בהמשך, סגר הנאשם את דלת חדר האמבטיה ואז הכה את ש.ר. בחוזקה בראשו באמצעות ידו, דחף אותו שוב ושוב וסטר לו בחוזקה בפניו. האירוע הופסק על ידי אישתו של ש.ר. אשר צפתה באירוע באמצעות מצלמות ומיהרה לחדר האמבטיה להשגיח על הנעשה."
לצורך הכרעה בשאלה באיזו עבירה נכון יהא להרשיע את הנאשם, שמעתי מפי באי כח הצדדים טיעונים משפטיים, לרבות הפניה לאסמכתאות, כך צפיתי על פי בקשת הצדדים בתקליטור שתיעד את מעשי הנאשם כלפי ש.ר. בזמן אמת. יוער כי מעשי הנאשם כלפי ש.ר. צולמו במצלמה נסתרת שהותקנה בחדר האמבטיה, שם נעשו המעשים, כאשר המעשים שנראו בתקליטור האמור, הם הם שהוו את הבסיס לכתב האישום נגד הנאשם.
דיון והכרעה
כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי ש.ר. שבינתיים הלך לעולמו עונה להגדרת "חסר ישע" כהגדרתו של מונח זה בסעיף 368א לחוק העונשין.
"חסר ישע - מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו".
אין גם מחלוקת על כך מכח הודייתו של הנאשם בסעיף 3 לעובדות כתב האישום כי הוא היה בבחינת
"אחראי על חסר הישע", ראה סעיף 368א'(3)
"אחראי על קטין או חסר ישע, כל אחד מאלה".
(1)...
(2)....