הכרעת דין בתיק פ 3232/06

1.         שני הנאשמים הם בני דודים, הנאשם 1 משרת בדרגת רס"ר בקבע במשמר הגבול והנאשם 2 הוא סטודנט לרפואה. שניהם מתגוררים בכפר בית ג'אן והם מואשמים בעבירות של צייד ללא רשיון צייד, צייד בלילה, צייד ברובה שקנהו סלילי-עבירות לפי חוק הגנת חיית הבר תשט"ו - 1955 ובעבירה של פגיעה בשמורת טבע לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח - 1998.

            עפ"י עובדות כתב האישום עסקו הנאשמים בתאריך 26.11.05 שעה 02:00 בציד חיות בר בשמורת הטבע הר מירון באמצעות רובה M-16שקנהו סלילי תוך שהם סורקים את השטח בנסיעה איטית ברכבם.

2.         במועד האמור נסעו שני הנאשמים ברכב פרטי מסוג פיאט בראבה בשמורת הטבע הר מירון כאשר הנאשם 2 נוהג את הרכב ונאשם 1 יושב לידו ובין רגליו החזיק רובה M-16שמוחזק ברשותו במסגרת שרותו במשמר הגבול. הדרך בה נסעו הנאשמים בתוך השמורה היא מאספלט ברמה של דרך חקלאית ברוחב של כ-3 מ'.

בעת שרכבם של הנאשמים נעצר ע"י פקחי רשות הטבע והגנים בחשד לעבירות של צייד בלתי חוקי הנאשם 2 החזיק בין רגליו רובה M-16שמוחזק ברשותו במסגרת שרותו במשמר הגבול ומתחת למושב שליד הנהג נמצאו שתי מחסניות צולבות עם כדורים לרובה M-16וכן פנס קטן בצבע צהוב.

            פקחי רשות הטבע והגנים זיהו את הנאשמים עפ"י תעודת זהות, תפסו מהם את הנשק והעבירו את הנאשמים עם רכבם להמשך חקירה במשטרת מעונה, שם הם נחקרו עוד באותו לילה.

3.         עפ"י תעודת שחרור חדר מיון בית חולים "זיו" בצפת (נ/3), הוכח שהנאשם 1 הגיע לחדר המיון בתאריך 25.11.05 שעה 23:50 עפ"י הפניה של רופא משפחה בגלל תלונות של כאבים בבטן ובמותן ימין ולאחר בדיקה ובירור רפואי שוחרר מחדר המיון באותו לילה, 26.11.01 שעה 01:00 אחר חצות. הנאשמים התעכבו ביציאתם מבית חולים, שם שתו קפה עם חבר שעבד באותה עת כמאבטח ולאחר מכן נסעו לביתם בכפר בית ג'אן דרך סאסא וכביש חורפש-בית ג'אן דרך שמורת הטבע הר מירון.

4.         הנאשם 1 נחקר תחת אזהרה ע"י פקח רשות הטבע והגנים ובהודעתו (ת/3) סיפר שהגיע באותו לילה לבית חולים זיו בצפת עקב כאבים בבטנו ועפ"י הפניה של ד"ר ע. שאהין מבית ג'אן (אביו של הנאשם 2) שבדק אותו. לאחר בדיקות הוא שוחרר מחדר המיון ושניהם חזרו עם רכבם לכפר בית ג'אן ונסעו בנסיעה רצופה דרך סאסא לכביש חורפש-בית ג'אן דרך שמורת הטבע הר מירון, שם נעצרו ע"י פקחי רשות הטבע והגנים. נערך חיפוש ברכבם, הם עוכבו ונתבקשו להתלוות לתחנת משטרת מעונה, שם נחקרו.

            הנאשם 1 אמר בהודעתו שהוא מכיר את הדרך טוב מאוד ובנסיעתם לא נכנסו לכבישים צדדיים או לחלקות חקלאיות בתוך השמורה. הוא נשאל ע"י הפקח אם שמע קול ירי בנסיעה בשמורת הטבע והשיב בשלילה תוך שהוא מסביר כי ברכבם ניגן הטייפ בווליום גבוה. הוא גם נתבקש לתת לחוקר, הפקח גיא כהן שחקר אותו במשטרת מעונה, הסבר מדוע קנה הנשק שלו היה חם כאשר נבדק בתוך השמורה והשיב שהקנה לא היה חם וגם שוטר מג"ב שהיה יחד עם הפקח גיא בשמורה בדק שם את הקנה ואמר בנוכחות גיא שהקנה אינו חם.

            הנאשם 1 נשאל בחקירתו מדוע יש ריח של אבק שריפה מהנשק והשיב שבספטמבר האחרון ירה עם הנשק הזה במטווח ותמיד חייב להיות שלנשק יש ריח של אבק שריפה ובמיוחד שלא ניקה אותו אחרי המטווחים, אלא בשימון דק בלבד.

5.         הנאשם 2 נחקר תחת אזהרה ע"י פקח רשות הטבע והגנים ומסר גירסה דומה לזו שמסר הנאשם 1 בחקירתו. הנאשם 2 אמר בהודעתו (ת/4) כי הסיע ברכבו את הנאשם 1 לחדר המיון בבית חולים "זיו" בצפת ולאחר הבדיקות הם חזרו בנסיעה רצופה לכפר בית ג'אן דרך כביש חורפש ובית ג'אן, שאותה אינו מכיר כל כך טוב, עד שפקחי הרשות עצרו אותם.

            הנאשם 2 אמר בהודעתו שבנסיעתם בשמורת הטבע לא נכנסו לדרך צדדית או לחלקה חקלאית וכי הפנס בצבע צהוב נמצא תמיד ברכב ולא שמעו בנסיעתם קול של יריה, כי הדיסקמן השמיע מוסיקה.

6.         ראיות התביעה:           

            להלן תמצית עדותו של עד תביעה הפקח גיא כהן:

א.         בליל הארוע הוא היה בפיקוח יזום בשמורת הטבע הר מירון יחד עם פקחים נוספים ושוטרי מג"ב מתנדבים, באזור כביש חורפש-בית ג'אן. הוא עצמו ישב עם פקח נוסף בתצפית ששלטה על הדרך הנמצאת ב"נקודה 1" שסימן אותה במפה  נ/1 ואילו הפקח עופר היה בתצפית ב"נקודה 2" שבמה עם שוטרי מג"ב ומקום תפיסת הרכב של הנאשמים הוא סימן במפה "נקודה 3".

            קטע הכביש בין מקום התצפית שלו לבין מקום התצפית של הפקח עופר היה כ-2 ק"מ, לא היה ביניהם קשר עין אלא רק באמצעות מכשיר קשר. באותה עת היתה תנועה דלילה בדרך הנדונה ובערך כל 15 דקות עבר שם רכב ואישר שדרך האספלט בה נסעו הנאשמים עם רכבם היא הקצרה ביותר המחברת בין כפר בית ג'אן לבין כפר חורפש. 

ב.         בשעה 01:40 זיהה רכב המגיע מכיוון הכפר בית ג'אן כשהוא נוסע יחידי ודיווח על כך לפקח עופר תוך שהוא מציין בפניו סימן זיהוי יחודי בכך שהאורות האחוריים של הרכב הם בצורה של שני מלבנים מוארכים. הפקח עופר דיווח לאחר כמה דקות שהוא מזהה את הרכב עם אורות מלבניים מאחור וכי אותו רכב הסתובב ונכנס לדרכים חקלאיות תוך נסיעה איטית. בשלב מסויים דיווח עופר שהרכב הנדון מתחיל לנסוע לכיוון בית ג'אן לעבר מקום התצפית של הפקח גיא. לאחר כמה דקות ראה הפקח גיא את אורות הרכב שעליו דיווח עופר ובשלב זה נשמעה יריה מכיוון דרך האספלט שנמצאת בתוך הואדי.

ג.          הפקח גיא כהן ירד עם הרכב ממקום התצפית לכיוון דרך האספלט ועצר שם את הרכב של הנאשמים כ-200 מ' דרומית לאנדרטה. בשלב זה הגיע גם הפקח עופר ברכב מהכיוון הנגדי ועצר מאחורי הרכב של הנאשמים. הפקח גיא הזדהה בפני הנאשמים באמצעות תעודה ובסריקה ברכב מצא נשק מסוג M-16על הרצפה של המושב הקדמי ליד הנהג ועל המושב היה פנס קטן בצבע צהוב.

            הפקח גיא אמר בעדותו שהחזיק בקנה הרובה ומצא שהוא חם והיה ריח של אבק שריפה מבית הבליעה. הנאשמים נתבקשו להתלוות עם רכבם להמשך חקירה למשטרת מעונה.

ד.         בחקירתו הנגדית אישר ע.ת. גיא כהן כי בעת שעצרו את רכבם של הנאשמים בדרך האספלט שבתוך השמורה הגיעו למקום גם שני שוטרי מג"ב מתנדבים משיטור כפרי. הוא אמר שאינו יודע את שמם של שוטרי המג"ב ואינו זוכר שאחד מהם אחז בקנה הרובה לבדוק אם הוא חם וגם לא ראה לנכון לגבות עדות משוטר המג"ב שהיה במקום, למרות שהנאשם 1 אמר בחקירתו כי גם שוטר המג"ב אחז בקנה הרובה ואמר מיד שאינו חם.