פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
3045-04
07/03/2006
|
בפני השופט:
1. אריה רזי [אב"ד]
2. ברכה בר-זיו
3. עודד גרשון
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
|
הנתבע:
אלהאם בת פואד חדיד ת"ז 057553216
עו"ד גב' תמי אולמן
|
| הכרעת דין |
השופט עודד גרשון
:
1.
האישום
ביום 10.5.03 הומת
איימן חדיד ז"ל
(להלן - "המנוח"), בנה של הנאשמת
הגב' אלהאם חדיד, בידי
עקילה חסון מדליית אל-כרמל
(להלן - "עקילה").
המאשימה הגישה כנגד עקילה כתב אישום וייחסה לו עבירה של רצח
(ת"פ 232/03) והוא נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
בכתב האישום שלפנינו,
ת"פ 3045/04, טענה המאשימה כי סמוך לאחר המתת בנה, במועד שאינו ידוע למאשימה, פנתה הנאשמת לאדם בשם
אוסמה ווהבי
(להלן - "אוסמה") עמו הייתה לה הכרות קודמת, ואמרה לו כי היא מעוניינת לנקום את רצח המנוח ע"י כך שתרצח את הנאשם ברצח
(עקילה) ואת אחיו,
קייס חסון
(להלן - "קייס")
(להלן - "תוכנית הרצח"). לצורך ביצוע התוכנית האמורה ביקשה הנאשמת לרכוש, באמצעות אוסמה, אקדח.
בכתב האישום נטען כי אוסמה פנה למשטרת ישראל לאחר פנייתה של הנאשמת אליו ודיווח על השיחה שבינו לבין הנאשמת ועל כוונתה לרצוח את עקילה ואת קייס. בעקבות המידע האמור נערך ביום 28.1.04 הסכם בין אוסמה לבין משטרת ישראל לפיו ישמש אוסמה סוכן סמוי שיפעל עבור המשטרה
(להלן - "ההסכם").
עוד נטען בכתב האישום כי נציגי משטרת ישראל פנו אל הנאשמת, הודיעו לה כי הם מודעים לתוכנית הרצח והזהירו אותה לבל תוציא אותה אל הפועל.
המאשימה טענה בכתב האישום כי למרות האמור לעיל הוסיפה הנאשמת לפנות אל אוסמה במטרה לקדם את תוכנית הרצח וביקשה לרכוש באמצעותו אקדח עם משתיק קול.
לאור ההסכם הנ"ל שיתף אוסמה פעולה עם המשטרה וביום 28.1.04 בשעה 13:25 או בסמוך לכך הודיע אוסמה לנאשמת, בשיחה טלפונית, כי השיג עבורה אקדח תמורת סך של 12,000 ש"ח והנאשמת הגיבה באומרה כי היא מעונינת לרכוש את האקדח.
המאשימה הוסיפה וטענה כי לאור פניותיה של הנאשמת לאוסמה, ובמסגרת ההסכם הנ"ל, הודיע אוסמה לנאשמת כי הוא יפגיש בינה לבין
י.א. 7003, שהוא איש משטרה שהתחזה כאדם בשם
"דימה" (להלן - "דימה") אשר טען כי יוכל לבצע את תוכנית הרצח עבור הנאשמת.
ואמנם, כך נטען, ביום 28.1.04, בשעה 21:00 או בסמוך לכך, נפגשו הנאשמת ודימה בתחנת דלק באיזור צומת אליקים ובמהלך הפגישה הודיעה הנאשמת לדימה כי היא מעוניינת בכך שדימה ירצח עבורה את קייס. הנאשמת הסכימה לשלם לדימה, עבור הרצח, סך של 50,000 ש"ח.
המאשימה טענה כי הנאשמת ודימה סיכמו ביניהם כי הנאשמת תעביר לדימה מקדמה על סך של 10,000 ש"ח וכן תמונה של הקורבן המיועד. כן נדברו השניים להיפגש בהמשך כדי להוציא את תוכנית הרצח אל הפועל.
המאשימה טענה כי בעקבות האמור לעיל נעצרה הנאשמת ע"י משטרת ישראל ביום 29.2.04. לטענת המאשימה, ניסתה הנאשמת לשדל אדם לבצע רצח וכן ניסתה לקשור קשר עם אדם לרכישת נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו.
על שום כך הואשמה הנאשמת בעבירות שלהלן:
נסיון לשידול, עבירה לפי
הסעיפים 33(1) + 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן- "החוק"); נסיון לקשר לפשע, עבירה לפי
הסעיפים 499(א)(1) + 144(א) + 25 לחוק.
2.
תשובת הנאשמת לאישום וקו ההגנה העיקרי שלה
הנאשמת באמצעות סניגוריתה המלומדת, עו"ד תמי אולמן, כפרה בעובדות כתב האישום. הסניגורית טענה כי אין בפי הנאשמת טענות אליבי או טענות זוטא
(עמוד 4 לפרוטוקול).
קו ההגנה העיקרי של הנאשמת הוא כי אוסמה, שהיה, לטענתה, חברו הטוב של המנוח, הוא שיזם את השיחות הרבות ביניהם
"ולמעשה, בסופו של יום, רצה להדיח אותה לדבר עבירה, הוא אשר העלה את הרעיון לרצוח בטרם עלה הדבר במוחה והוא זה שהיה ה"רוח החיה" מאחורי כל הסיפור" (סעיף 8 לסיכומי ההגנה).
3.
העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות שהובא בפנינו