הכרעת דין בתיק פ 2907/02

1.         כתב האישום

א.         על-פי כתב האישום המתוקן הנאשמת  הינה חברה שעיסוקה, בין היתר, הקמת מבנים (להלן: " רדים"), במעמד של "עוסק" על-פי חוק מע"מ והנאשם היה אחד משני מנהליה.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות על חוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן: " חוק מע"מ"), ואלה עובדותיו:

הנאשם ומנחם רגב (להלן: " רגב") היו מנהליה הפעילים של רדים והיו בעלי זכות חתימה בה החל מיום הקמתה של החברה דהיינו, 28/8/00. במהלך שנת 2000 ועד למועד הקמתה של החברה עסקו הנאשם ורגב בהקמת מבנים מבלי להרשם כ"עוסק" על פי חוק מע"מ וכך, על-פי האישום

הראשון העלימו הכנסות המחייבות תשלום מס ועברו עבירות של מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

על פי האישום השני, בתאריכים שונים המפורטים בכתב האישום קיבלו הנאשם ורגב תקבולים בגין עבודות בנייה אך לא הוציאו חשבוניות מס למרות שהיו חייבים להוציאן, לא דיווחו ולא שילמו את המס הנובע מהם בסך של 41,206 ש"ח.

האישום השלישי קובע כי הנאשם ורגב בצעו עסקאות אך לא הגישו במועד שלושה דוחות תקופתיים לתקופות הדיווח 6/00 עד 8/00 וזאת, במטרה להתחמק מתשלום מס.

על פי האישום הרביעי ביום 14/9/00 נרשמה רדים כ"עוסק" במע"מ אך עד למועד זה בצעה עבודות, לא דווחה למע"מ על ביצוען ולא שילמה את המס המתחייב.

בנוסף בתאריכים שונים בשנים 2000 ו- 2001 הוציאו הנאשמים ורגב 15 חשבוניות מס בגין תקבולים שקיבלו מבלי לדווח עליהם כחוק ומבלי לשלם את המס המגיע והכל, במטרה להתחמק מתשלום מס.

האישום החמישי עניינו 33 תקבולים שקיבלו הנאשמים ורגב בתאריכים שונים בשנים 2000

ו- 2001. כנגד התשלומים הוציאו הנאשמים 9 חשבוניות מס בלבד. לגבי יתר התקבולים, שסכומם הכולל הוא 1,630,707 ש"ח, לא הוציאו חשבוניות, לא שילמו את המס בסך של כ - 237,000 ש"ח והכל במטרה להתחמק מתשלומו.

האישום השישי עוסק בתקופת הדיווח 11/00 ועל פיו הנאשמים ורגב הגישו דו"ח תקופתי הכולל ידיעות לא נכונות בכך שדיווחו 0 ש"ח לתשלום והשמיטו עסקאות בסכום כולל של כ- 630,000 ש"ח.

האישום השביעי עוסק באי-הגשת דוחות מע"מ לתקופות הדיווח 12/00 עד 1/02 ובסך הכל 14 דוחות אשר סכום המס מתשלומו התחמקו הוא כ- 269,000 ש"ח (קרן) לפחות.

ב.         הנאשמים כפרו בעובדות. 

ביום 1.9.03 חזר בו רגב מכפירתו, הודה, הורשע ודינו נגזר ביום 25.11.03.  הנאשם דבק בכפירתו, דבר כפירתו הועלה על הכתב ועיקר טענתו היא כי מעולם לא היה מנהל פעיל ו/או פקיד אחראי ברדים או בבלגרנו ועל כן, אינו חייב במחדלי מי מחברות אלה.

במהלך עדותו נוסף, בפועל, קו הגנה והוא - הכל משקרים, כל העדים שבאו בפני בית המשפט חברו יחדיו ועשו יד אחת על-מנת להפילו בפח. מן הראיות נלמד כי ההיפך הוא הנכון ונמצא כי מי שאינו מסוגל לומר אמת הוא דווקא הנאשם.

לעניין זה אקדים את המאוחר- גרסתו הבלתי מהימנה של הנאשם מוסיפה משקל, חיזוק ותמיכה לכל ראיה מראיות התביעה.

בסיכומי ב"כ הנאשם הוסף כי " כל חטאו של הנאשם...הוא שישב עם כץ באותו המשרד", רגב הופך לאיש הכל יכול , המוציא והמביא, המושך בחוטים ובנאשם התם, כאחד.

טענה נוספת שמקומה לא נפקד  מהסיכומים והאמורה לשמש מגן לנאשם (הגם שעומדת היא בסתירה גמורה לעיקרי כפירתו )  היא טענת ההסתמכות וברוח זו באה הודעה והיא כי רדים הייתה בהפסדים ועל-כן מדובר אך במחדל שעניינו אי-דיווח.