השופט ס. הנשיא ח. פיזם [אב"ד]
:
1. בכתב האישום המתוקן מיוחסות לנאשמים (הנאשם 1 - להלן: "פישר", הנאשם 2 - להלן: קונין") עבירות של קניית אדם להעסקתו בזנות (להלן: קנייה לזנות), עבירה לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) + סעיף 29 לחוק העונשין. כמו כן, מיוחסת לנאשמים העבירה של סרסרות למעשי זנות (להלן: סרסרות) לפי סעיף 199(א)(1) לחוק העונשין. כן מיוחסת לנאשם 1 העבירה של מכירת אדם להעסקתו בזנות (להלן: מכירה לזנות), לפי סעיף 203א(א) + סעיף 29 לחוק העונשין.
העובדות המתייחסות לאישומים הנ"ל, פורטו בכתב האישום, כדלקמן:
א. יוליה בולשקובה (להלן: "יוליה"), ילידת אוקראינה, הוברחה לארץ בין 6-7 לספטמבר 2000, דרך הגבול ממצרים לישראל, לשם עבודה בזנות.
ב. בזמן שהותה בישראל, נמכרה יוליה לאדם בשם רמי חיון (להלן:
רמי") שאף נשא בהוצאות נסיעתה והברחתה בסך כולל של כ- 3,000$. יודגש כי ביום 3/9/02 הורשע רמי על סמך הודייתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קניית אדם ומכירתו לצורך העסקתו בזנות, סרסרות, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט.
ג. מכתב האישום עולה, כי במהלך חודש ספטמבר 2000 קנה קונין את יוליה מרמי בסך של אלפי ש"ח, לצורך העסקתה בזנות לתקופה מוגבלת ואף התחייב לשלם לרמי מחצית מהפדיון היומי שיתקבל כתוצאה מהעסקתה בזנות.
ד. עוד נטען כי במשך תקופה של כשבועיים עסקה יוליה בזנות והעבירה את כל רווחיה לקונין.
ה. כפי שעולה מכתב האישום, במהלך חודש אוקטובר 2000 או בסמוך לכך, קנה פישר את יוליה מרמי בסך כולל של כ-6,000$ לצורך העסקתה בזנות. כן, התחייב פישר לשלם לרמי מחצית הפדיון היומי שיתקבל כתוצאה מהעסקתה בזנות.
ו. במשך תקופה של מס' שבועות עסקה יוליה בזנות והעבירה לפישר חלק מרווחיה שהופקו כתוצאה מעיסוקה בזנות.
ז. בכתב האישום נטען כי בסוף חודש אוקטובר 2000 או בסמוך לכך, מכרו פישר ורמי את יוליה לאדם נוסף לצורך העסקתה בזנות תמורת 5,000$ אשר הועברו לידיו של פישר.
ח. לפיכך, הואשם פישר בקניית ומכירת אדם לצורך העסקתו בזנות וכן סרסרות למעשי זנות ואילו קונין הואשם בקניית אדם לשם העסקתו בזנות וכן סרסור למעשי זנות.
ייאמר מייד, כי ביום 05/06/05, הודיעה המאשימה כי הינה מסכימה לחזור בה מהאישום נגד קונין, ככל שהוא מתייחס לעבירת הסרסרות, הואיל וכי מחמת הספק, עומדת לזכותו הטענה "כבר הורשעתי" ולפיכך, בית המשפט מתבקש להרשיעו רק בעבירת קנייה לזנות. מאחר והודעה זו של המאשימה ניתנה לאחר כפירה באשמת עבירת סרסרות מן הראוי, שקונין יזוכה מעבירת הסרסרות וכך אני מציע לחבריי להחליט.
2. המתלוננת יוליה העידה בפני בית המשפט ביום 18/11/01. מעדותה בביהמ"ש ואף מעדותה במשטרה עולה כי מטרת הגעתה ארצה לצורך העסקתה בזנות היתה ידועה לה מראש. לטענתה, בחרה בהגעתה למטרה זו מרצונה החופשי וללא כפייה של מאן דהוא. זאת ועוד, מעדותה עולה כי זו אינה הפעם הראשונה בה שוהה בישראל ובעברה עסקה כמס' חודשים בזנות בחיפה (עמ' 38-39 לפרוטוקול). עוד עולה כי ידעה מראש כי היא באה לעבוד עבור אדם בשם "רמי", אשר נטל אותה עם הגעתה מת"א והבהיר לה כי עליה לעבוד אצל אדם בשם קונין.
בתחילת עדותה נשאלת יוליה ביחס לקונין. זהו המקום לציין כי יוליה מכנה את קונין בשם "אלכס" אך בבירור מזהה ומצביעה עליו כעל האדם שעבורו עסקה בזנות (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 18-22, עמ' 13 לפרוטוקול שורות 10-19). יוליה מפרטת בעדותה כי התגוררה בדירתו של קונין בחדרה, במשך תקופה של בין כשבוע לעשרה ימים במהלכה היה קונין מקבל הזמנות טלפוניות ואף מסיע אותה ללקוחות שונים לצורך מתן שירותי מין (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 22-27).
לשאלה: "
מה אלכס עשה איתך?" משיבה יוליה- "
אני הייתי עובדת אצלו" (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 18-19).
זאת ועוד, מציינת יוליה בעדותה כי מידי יום סיפקה שירותי מין לקליינטים רבים (נע בין 5 ל-20) אשר שילמו לה כסף, אותו העבירה ב
מלואו לקונין (עמ' 16 שורות 14-23) הואיל וסוכם עמה מראש כי בחודש הראשון תעבוד בחינם (עמ' 16 לפרוטוקול, שורה 9).
לאחר מכן, נשאלת יוליה ביחס לנסיבות העברתה לפישר. יוליה מציינת בעדותה כי לאחר כשבוע לערך, בו שהתה אצל קונין, העביר אותה רמי אל פישר, שם עבדה "
באותה שיטה כמו עם אלכס" (עמ' 18 לפרוטוקול). ביחס לתמורה עבור שירותי המין מציינת יוליה כי קיבלה מפישר 10% ואם לא היו מספיק קליינטים ביום מסוים, שולם לה 130 ש"ח ליום. כאשר נשאלת כיצד התבצע התשלום משיבה יוליה כדלקמן- "
אני קיבלתי כסף מהקליינטים, נתתי לו ואחר- כך בסוף הערב, בסוף היום הוא שילם לי".(עמ' 17-19 לפרוטוקול).
לשאלת בית המשפט- "
באיזה תנאים רמי העביר אותך לאיתי?" (הכוונה לפישר ח.פ.), משיבה יוליה- "
הוא אמר שאין אצל בן -אדם לאן הוא רוצה להביא אותי, כאילו זה איתי, שאין לו בנות אז הוא רוצה שאני עובדת אצלו כמה ימים".
לשאלת בית המשפט- "
מה פתאום שאת תלכי לאיתי"...למה?" משיבה
- "אבל רמי הוא היה כאילו בעל הבית, אני צריכה לעשות מה הוא אומר". ובהמשך
- "מה הם הסכימו, אם את שמעת מה הם הסכימו ביניהם, בקשר אליך?...מה רמי ואיתי הסכימו ביניהם, בקשר אליך" משיבה-
"אז אני לא שמעתי מה הם אמרו באותו, באותו זמן לא שמעתי שום דבר". יוליה משיבה לשאלת בית המשפט-
"את ראית משהו שקורה ביניהם ברגע שאת עברת" - "באותו זמן- לא". בהמשך עדותה מאשרת יוליה כי איתי קנה אותה מרמי- "
אני שמעתי שהוא קנה אותי...
ממי?...איתי מרמי..."(עמ' 20 לפרוטוקול הדיון). יוליה מאשרת בעמ' 21 לפרוטוקול כי שמעה זאת מאנשים אחרים. לאחר מכן מציינת כי שמעה על הסכום שפישר שילם מחברתו של פישר (עמ' 22 לפרוטוקול).