הכרעת דין בתיק פ 2712/06

בפתח הכרעת הדין הנני מודיע לצדדים שהחלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

האישום

1. ביום 12/9/06 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור, עבירה על סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2. בכתב האישום נטען, שביום 14/9/05 סמוך לשעה 11:00 נכנס הנאשם לרחבת יומן תחנת המשטרה בחדרה ובידו שלט ועליו הכיתוב: " השר עזרא צריך פוליגרף אני כבר נבדקתי עמי גיטו עכשיו תורך תוכיח שאתה לא משוחד" כאשר המילים " השר עזרא - עמי גיטו - משוחד" הודגשו בצבע אדום. במעמד זה הצביע הנאשם על השוטר עמי גיטו (להלן: "השוטר"), שישב באותה העת ביומן התחנה, ואמר: " הנה השוטר המשוחד יושב פה בתחנה", הרים את השלט, ביקש מהשוטר לקרוא אותו, והוסיף: " ראית מה שכתוב זה נכון ואתה שוטר משוחד, אם היית מראה לי באותו יום את השקית שהיתה לך ביד וכשביקשתי שתראה לי והיית מראה אולי כל זה היה נמנע".

3. ביום 27/2/07 מסר הנאשם את תגובתו לכתב האישום, לפיה אכן נעמד מחוץ לתחנת המשטרה עם השלט, ואז הגיע אליו שוטר, ביקש לעכבו והכניסו לתוך התחנה, שם פנו אליו אנשים וביקשו לראות את השלט, והוא הראה להם. הנאשם כפר שאמר את המיוחס לו כשנכנס ליומן התחנה, והוסיף " השוטר הזה שיקר בדיון שם...יצאתי זכאי בענין של תקיפה ...בגלל תובע מושחת ויש כאן תביעה מושחתת ופרשת פרניאן זה אפס לעומת הפרשה שלי...המשטרה מנסה לחסל אותי על ידי נושא העלבת עובד ציבור...אני לומד משפטים מהחיים...ייצגתי את עצמי בשני המשפטים. גם בתיק זה אני אייצג את עצמי".

4. הנאשם הודה למעשה בנוכחותו במקום ובתאריך הנטען, בכתיבת השלט בלשון המתוארת בכתב האישום, ובהנפת השלט מחוץ לכתלי התחנה. השאלה שבמחלוקת היא, האם אמר הנאשם את הדברים המעליבים בתוך יומן התחנה, והאם יש בכל התנהגותו כדי להעליב עובד ציבור, כדרישת סעיף 288 לחוק.

פרשת התביעה

5. ראשון העדים היה השוטר עמי גיטו. לדבריו, ביום הארוע ישב ביומן תחנת המשטרה בחדרה, כשלפתע נכנס הנאשם ובידיו שלט ועליו הכיתוב הנטען, ואמר " ...והנה השוטר המשוחד שיושב ביומן התחנה". באותה העת שהו אזרחים בתחנה, ואלה ראו את השלט. לדברי השוטר " אני נעלבתי ובאותו רגע האדמה היתה נפתחת ובועלת אותי זה היה טוב בשבילי".  הנאשם, כך נטען, הניף את השלט שלוש פעמים, ולאחר מכן יצא ונעמד בכניסה לתחנה, ואז השוטר הגיש את תלונתו והשלט הוחרם.

6. בחקירתו הנגדית אישר השוטר שבעבר הגיש מספר תלונות נגד הנאשם, בגין התנהגות מעליבה מצידו כלפיו. הנאשם בירר עם השוטר אודות מפגשים קודמים ביניהם, בהם הטיח הנאשם האשמות שונות בשוטר, והוגשו מסמכים רבים לתיק בית המשפט מטעם הנאשם. כל הנושאים הנ"ל, כולל המסמכים שהוגשו, אינם רלבנטיים כלל לשאלה שבמחלוקת, אך יש בהם כדי להראות על יחסים טעונים בין השניים.

7. הנאשם טען בפני השוטר, שסדר האירועים שונה ממה שמסר בעדותו הראשית, בכך שלא נכנס לתחנת המשטרה בטרם עיכובו, ותשובת השוטר היתה " אני לא באתי ואמרתי שהנפת את השלט באמצע היומן בפני כולם ... ואחרי שהראה לי את השלט בעצמו, הצביע לכיוון של היומן שלוש פעמים כדי להדגיש מול האזרחים שבאו להגיש תלונה ומול הושטרים זה השוטר המושחת ולאחר מכן יצא ועמד בחוץ עם השלט ולאחר מכן ניגש השוטר חנן איגר לעכב אותו...".

8. תשובת השוטר בסעיף 7 לעיל שונה מדבריו בחקירתו הראשית. כעת טוען הוא, שהנאשם לא הניף את השלט מול כולם, אלא רק בפניו הוא, ולא היו שלוש פעולות של הנפת שלט, אלא הצבעה שלוש פעמים לעבר היומן בו ישב השוטר. השוטר אף סתר את דברי חברו השוטר איגר, שטען שדברי העלבון הושמעו ע"י הנאשם לאחר שעוכב והוכנס לתחנה. סתירות אלו, כמו גם אופן הצגת הדברים ע"י השוטר גיטו, מעוררים בלבי תהיות, שמא לא תוארה ההתרחשות בדיוק כפי שזו ארעה, והשוטר עצמו אמר " כל כך הרבה שלטים היו לך, אתה כבר לא יודע איזה מהם". ייתכן והשוטר שילב בין ארועים שונים, ואיני יכול להגיע למסקנה וודאית שהנאשם אכן אמר את המיוחס לו.

9. בכתב האישום נטען שהנאשם הטיח בשוטר את המילים: " ראית מה שכתוב זה נכון ואתה שוטר משוחד, אם היית מראה לי באותו יום את השקית שהיתה לך ביד וכשביקשתי שתראה לי והיית מראה אולי כל זה היה נמנע" - ככל הנראה, מילים אלו נלקחו מהודעת השוטר במשטרה, ואילו בעדותו בפניי כם לא הוזכרו כלל. ברור שאיני יכול להרשיע באמירת דברים שלא הוכחו בפניי, אך יש בהעדרם של אלה כדי להבליט את הספק בלבי, שמא השוטר לא תיאר את ההתרחשות במדוייק. גם השוטר חנן איגר, אליו אתייחס בסעיף הבא, לא הזכיר את המשפט הנ"ל לחלוטין, דבר שמעורר ספקות גם בנוגע לדיוק תיאור ההתרחשות על-ידו.

10. עד התביעה השני היה, כאמור, השוטר חנן איגר, שניגש אל הנאשם, שעה שזה נעמד ליד שער התחנה עם השלט, עיכב אותו וביקשו להיכנס לתחנה. בתשובתו לשאלת הנאשם ענה:  " בזמן שנכנסת ליומן אתה פתחת את השלט שהיה אצלך ביד והצבעת על השוטר שהיה ביומן, עמי גיטו, באותו זמן הוא ישב ביומן, אתה הצבעת על השוטר ואמרת תראו את השוטר המשוחד. כל הדרך עד לתחנה השלט היה מקופל ביד שלך וכשנכנסת ליומן הצגת אותו לראווה...לא זכור לי שמישהו ביקש ממך לראות מה כתוב שם". השוטר חנן לא זכר אם הנפת השלט בתחנה באה בעקבות בקשת אחד הנוכחים שם, ולעובדה זו חשיבות רבה, הן לקביעת מהימנות הנאשם שטען שכך היה, והן לנושא היוזמה להנפת השלט בתחנה. העד לא אישר את טענת השוטר גיטו לפיה הצביע הנאשם עליו שלוש פעמים, והוא אף סתר את הטענה שדברי העלבון נאמרו בטרם יציאת הנאשם מחוץ לתחנה ועיכובו שם. השוני בגרסאות שני השוטרים מביא אותי למסקנה, שייתכן וגם עד זה שילב בין דברים שאמר לו הנאשם עת הגיע אליו לעכבו, ובין כניסתו לתחנת המשטרה והנפת השלט בעקבות בקשת אחד הנוכחים. איני יכול להגיע למסקנה וודאית, שהנאשם אמר בתחנה "תראו את השוטר המשוחד", או שמא הדברים נאמרו לעד בנפרד וקודם לכן.

11. מר אהרון גינת, מתנדב במשטרה, העיד אודות מפגש עם בחורה בשם מרים שניגשה אל השוטר גיטו, ואז ניגש אליהם הנאשם "... ואמר שיזיין את השוטרים ואת עמי...ושוב הנאשם ניגש ואמר שהשוטרים מושחתים, זה לא בסדר, שמתנכלים לו והוא יעשה הכל בשביל לדפוק כל שוטר שקיים בחדרה". בחקירתו הנגדית הוסיף העד " ... אתה גם זוכר שבאת לחנות שלי וסגרת את הדלת ואמרת שאתה לא נותן לאף אחד להכנס". עד זה עשה עליי רושם מהימן עת העיד בשטף וענה על שאלות הנאשם בעקביות, תוך הצגת מהלך הדברים ושילובם עם הארועים השונים. אין בדברי עד זה כדי להועיל למחלוקת המצומצמת שבין הצדדים, אך יש בה כדי להבליט את היחסים העכורים שבין הנאשם והשוטר גיטו.

12. עד התביעה האחרון היה החוקר, מר דוד קלמן, באמצעותו הוגשה הודעת הנאשם.

פרשת ההגנה

13. ראשון עדי ההגנה היה הנאשם עצמו. בפתח דבריו אמר הנאשם: " אני הורשעתי בבית משפט שלום על שלט שעשיתי ... הערעור נדחה ... לאור מה שכתב בית המשפט המחוזי על השתקתה של הביקורת ולגבי הסעיף של העלבת עובד ציבור שבו הציעו השופטים לפעול בדרך של משפט דיבה לפי סעיף 14 ולא לפי סעיף העלבת עובד ציבור כי החוק הזה לא תקין וביקשו לשנותו, ומכיוון שהרגשתי שאני נמצא בדרך נכונה החלטתי לחזור בדיוק על אותו מעשה שעשיתי...".

14. מדברי הפתיחה של הנאשם עולה, שהוא היה מודע לכך שמעשהו עלול להוביל להרשעתו, כפי שנעשה במקרה קודם עימו, ובכל זאת בחר לפעול באותה הדרך. אעיר כבר עתה, שהנאשם דיבר מהלב, וניכרו בדבריו אותות האמת, תוך הצגת הדברים בשטף וברצף, ושילובם עם מאורעות רבים שצויינו על ידו, והוכחו כנכונים, הגם שאינם רלבנטיים לשאלה שבמחלוקת.

15. הנאשם פירט אודות עברו ופועלו עד כה, תוך שהוא מנסה להצדיק את נכונות טענותיו אודות השוטר עמי גיטו. לדבריו, ביום האירוע הגיע עם השלט ובו הכיתוב הנטען, " ... הגעתי לאיזור תחנת המשטרה בחדרה, מחוץ לתחנה, החזקתי שלט בידיים וגם תליתי אותו על הגדר שיש שם ... השלט היה כתוב בשחור ואני חושב שאת המילים "אתה משוחד" הדגשתי באדום ... עמדתי שם איזה שעה... בא שוטר עיכב אותי והכניס אותי לתחנה. לא נכנסתי בשום שלב לפני כן לתחנה ...  נכנסתי לתחנה דרך היומן, אין אפשרות אחרת, אחד האנשים שהיה ביומן, אני חושב שוטר, ביקש ממני לראות מה כתוב בשלט, לא היתה לי סיבה לא להראות לו, הראיתי לו את השלט על ידי כך שפתחתי אותו למטה, לא בצורה הפגנתית, הראיתי לו ולא אמרתי לו כלום מסיבה אחת כי כבר עשיתי פרובוקציה כדי להעלות את ענין מודעות השוחד, פעלתי בדיוק לפי החלטת בית המשפט המחוזי. היתה שם שאלה מה זה נקרא העלבת עובד ציבור, ואני לא הייתי נותן איזה שהוא סיכוי הכי קטן למשטרה להביא אותי לעשות מעשה כנגד מה שהיה כתוב שם ולכן פשוט לא דיברתי".

16. בדברי הסיכום שהעלה הנאשם, הוא הפנה למסמכים רבים שהוגשו על ידו לבית המשפט, בין היתר כדי לשכנע בדבר נכונות דבריו אודות היות השוטר עמי גיטו מושחת. בהמשך אדגיש, שהגנת "אמת דיברתי" אינה יכולה לעמוד לאדם המואשם בעבירה של העלבת עובד ציבור, על כן לא היתה כל רלבנטיות להוכחת נכונות הטענות כלפי השוטר גיטו.

17. עדה אחת העידה מטעם ההגנה, היא הגב' מרים גססה, שהתנדבה במשטרה תקופה של שנתיים. עדה זו אישרה את שיחתה עם השוטר עמי גיטו וכן את הגעת הנאשם אל השוטר. כשנשאלה ע"י הנאשם אם נכון הדבר שהשוטר שוחח עימה באותו מעמד אודות בחורה אחרת ולא בקשר לשעות הפתיחה של המשטרה, ענתה: " אני לא רוצה לענות. אני לא זוכרת מה הוא אמר לי".

18. בחקירתו הנגדית בבית המשפט לא זכר השוטר גיטו את גב' מרים ולא את השיחה עימה. הנאשם הפנה לדברי השוטר במשטרה (נ/2) שם אמר: " ...ניגשה אלי בחורה אתיופית לשאול כל מיני שאלות על המשטרה מתי המשרדים פתוחים והאם כל המשרדים פתוחים בשעות הערב, תוך כדי שאני מסביר לה ואז הוא הגיע פתאום והתחיל לצעוק לידה...".