הכרעת דין בתיק פ 2454/02

התוצאה אליה הגעתי הינה לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות, וזאת מחמת הספק. אלה נימוקי:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה חבלנית, איומים והסגת גבול.

על פי עובדות כתב האישום מיוחס לנאשם כי בתאריך 12.9.01 סמוך לשעה 14:00 ברחוב אריה דולצין בבאר שבע, תקף שלא כדין את חמותו חווה טרטקובסקי (להלן: "המתלוננת"), בכך שאחז בידה הימנית, עיקם את ידה ואחז בגרונה, חנק אותה וגרם לה המטומה ובהמשך איים עליה בכך שאמר לה שיהרוג אותה וזאת בכוונה להפחידה.

עוד מיוחס לנאשם כי במועד הנ"ל הסיג גבול כדי לעבור עבירה, בכך שנכנס לבית המתלוננת ללא רשות וסירב לצאת ממנו כשנתבקש לכך.

למען הסדר הטוב ראוי לציין כי הנאשם היה נשוי לבתה של המתלוננת ובמועד הרלוונטי לאמור בכתב האישום בני הזוג חיו בנפרד, כאשר רעייתו ובתו התינוקת חיו בבית חמותו - המתלוננת. 

עוד בעניינו של הנאשם ניתנה חוות דעת פסיכיאטרית לבקשת באי כח הצדדים בשאלת כשירותו לעמוד לדין ואחריותו למעשים המיוחסים בכתב האישום מתאריך 12.9.01, כאמור בחוות הדעת, הבדיקה לנאשם נעשתה בתאריך 6.6.05  בה צויין בין היתר:

"יש לציין שינוי קיצוני במראה של הנבדק לעומת הבדיקה הראשונה. בפעם הקודמת הגיע לבוש באופן דתי-חרדי, מזוקן, קרא ספר תורה בזמן הבדיקה. כיום הגיע באופניים מאשדוד לבאר שבע, לבוש טריקו ספורט וכובע קש. מצוי בהכרה מלאה ומודע וצלול. לא התרשמתי  על סימנים פסיכוטיים כלשהם בחשיבה... מבדיל בין טוב לרע... מותר ואסור... מכיר את הליכי המשפט ותפקידי בעלי הדין, מודע למעשה המיוחס לו, שולל התנהגות תוקפנית, מביא גרסה להגנתו.

הנני סבור כי הנ"ל לוקה במחלת נפש, קרוב לוודאי סכיזופרניה, סכיזו-אפקטיבית.כעת מחלתו בשלב של הפוגה (רמיסיה) חלקית, קיים ליקוי מסויים באפקט, ישנו קושי ליצור קשרים חברתיים פרודוקטיביים. אין עדות על מצב פסיכוטי סמוך למועד העבירה המיוחסת לו. לכן, במידה וביצע את העבירה, היה אחראי על כך. במצב הנוכחי כשיר לעמוד לדין, לעקוב אחר ההליך המשפטי ולסייע לסנגורו. מומלץ המשך טיפול ומעקב פסיכיאטרי במרפאה". (ראה חוות הדעת הפסיכיאטרית מיום 8.6.05, דר' דוברסון סגן הפסיכיאטר המחוזי).

מטעם המאשימה העידה המתלוננת הגב' חווה טרטקובסקי עת/1 בעדותה בפני מסרה כי עת שהגיעה יחד עם בתה לחניה שליד ביתה, הבחינה בנאשם עומד סמוך לאוטו שלו ומשהבחין בהם נכנס לדירתה ובדיעבד הבינה שאמא שלה שהיתה בדירה פתחה לו את הדלת של הדירה. בשלב זה ביקשה מבתה להמתין בדירת השכן "אשר". בהמשך, משנכנסה לדירה הבחינה בנאשם יושב ליד השולחן בסלון ואוכל. אמה היתה במטבח והתינוקת ישנה בחדר. בהמשך פנתה לנאשם ואמרה לו כי הוא ובתה נמצאים בהליך גירושין שמתנהל בבית המשפט ועל כן " אני מבקשת ממך לצאת מפה".לדבריה הנאשם אמר לה: " אני לא יוצא מפה כי התינוקת שלי נמצאת כאן." עוד מסרה בעדותה כי אמרה לנאשם כי בית המשפט הוא אשר יקבע מתי יראה את הבת שלו.

עוד מוסרת המתלוננת כי בהמשך כששמעה שהתינוקת בוכה נכנסה לחדר ולקחה אותה ובעוד שהיא יוצאת מהחדר עמד מולה הנאשם וביקש ממנה למסור לו את התינוקת... "הוא לקח את ידי הימנית והתחיל למשוך אותה ושם אותה אחורה. בידי השמאלית אחזתי בתינוקת. אחר כך עזב את ידי הימנית ואחז בגרון שלי.לאחר מכן נתתי לו את התינוקת. הוא החזיק אותה ביד ולאחר מספר שניות הוא החזיר לי את התינוקת. בהמשך אמר לי: "אני אהרוג אותך, אני אוריד לך את הראש, אני אהנה כי יש לי מסמכים שאני משוגע".

עוד מוסרת המתלוננת כי לאחר מכן ניגשה לשכן שלה "אשר" וביקשה ממנו שיעזור לה להוציא את הנאשם מהדירה ואכן הגיע  בנו של "אשר" וביקש ממנו לצאת, אך הנאשם סירב. אחר כך הגיע "אשר" בעצמו ולקח אותו בעדינות ואז הוא הוציא אותו מהבית.

עוד מסרה המתלוננת " אני בעצמי רופאת אף אוזן גרון. הלכתי לרופא כללי ונגרמה לי המטומה לא רצינית כתוצאה מהאחיזה בגרוני".

בחקירתה הנגדית על ידי הסנגור אישרה המתלוננת כי הגישה את התלונה נשוא כתב האישום שמונה ימים לאחר האירוע. עוד לשאלת הסניגור מדוע השתהתה בהגשת התלונה השיבה מספר תשובות:    " כי הבת שלי לא רצתה שאני אתלונן ואמרה לי שיש לה תינוק".

"התביישתי כי אני רופאה וכולם מכירים אותי".

"אני מתלוננת רק היום כי לא התאפשר לי " (אמרת העדה נ/1 שורה 18).

                        "כי שלושה ימים אחרי האירוע הוצאתי נגדו צו הרחקה וחשבתי שבזה נגמר".

לשאלת הסניגור מה כוונתך " לא התאפשר לי" השיבה: "אני אומרת שאת זה כתב הקצין. הוא מתבטא בהגיון שלו. הכוונה לא התאפשר כי התביישתי".

לשאלת הסניגור "מדוע לא הזמנת משטרה" השיבה: "אני אשמה שלא הזמנתי משטרה. אני ממש ריחמתי עליו. אני רוצה שהבחור יקבל טיפול ואני שמחה היום שהנאשם נראה טוב".

עוד מטעם המאשימה העיד השכן אשר אבוטבול עת/2. בעדותו אישר כי המתלוננת ביקשה ממנו לעזור לה להוציא את הנאשם מדירתה ואכן לדבריו פנה לנאשם וביקש ממנו לעזוב את המקום, אולם הנאשם סירב ולבסוף משך אותו מידו וכתוצאה מכך נפל מהמשיכה ואחר כך יצא.