החלטתי לזכות את שני הנאשמים מכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן.
1. כתב האישום המתוקן (מיום 6.4.06) מייחס לשני הנאשמים עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) ו- (2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק"), עבירות בנשק (נשיאה והחזקה), עבירות לפי סעיפים 144(א) ו- (ב) לחוק, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק ויריות באזור מגורים, עבירה לפי סעיף 340א' לחוק.
2. על פי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 4.3.06 או בסמוך לכך קשרו ביניהם הנאשמים קשר ביחד עם נסאר הייב (להלן ביחד: "
השלושה") לפגוע במתלוננים, כרם בן מוחמד שגור הייב ואברהים בן יוסף הייב (להלן: "
המתלוננים"). לשם מימוש הקשר, נסעו השלושה ביום 4.3.06, בסמוך לשעה 22:00, ברכב מסוג סובארו מ"ר 03-455-73 (להלן: "
הרכב"), כשהם חמושים באקדח, לכיוון בתיהם של המתלוננים בכפר טובא.
בהגיעם בסמוך לביתו של כרם הייב (להלן: "
כרם"), שהיה אז מחוץ לביתו, קרבו השלושה בנסיעה לכיוונו של כרם ונאשם 1 (להלן: "
וליד") שלף את האקדח שהיה ברשותו, כיוון אותו לעבר כרם וירה לעברו מספר כדורים. כרם החל במנוסה בחזרה לכיוון ביתו, אך השלושה דלקו עם הרכב אחריו כשהם ממשיכים לירות לעברו כדורים באמצעות האקדח. אחד הכדורים פגע ברגלו של כרם ופצע אותו. לאחר שירו בכרם, נמלטו השלושה מן המקום.
לאחר הארוע המתואר לעיל, הגיעו השלושה עם הרכב בסמוך לביתו של אברהים הייב (להלן: "
אברהים"), אשר עמד בסמוך לביתו. בראות השלושה את אברהים מחוץ לביתו, הם קרבו בנסיעתם בסמוך לו ואז וליד שלף את האקדח שהיה ברשותו, כיוון אותו לעבר אברהים וירה לעברו מספר כדורים. אחד הכדורים פגע ברגלו של אברהים ופצע אותו. מיד לאחר מכן נמלטו השלושה מן המקום.
המתלוננים, שנפצעו מירי הנאשמים, הובהלו לבית חולים, נותחו ברגליהם ואושפזו למספר ימים.
3. בחלק הכללי של כתב האישום צויין, כי הנאשמים נמנים עם משפחת פארס והמתלוננים נמנים עם משפחת סאלח חליל (אבו יוסף), כאשר בין שתי המשפחות, שהינן חלק משבט אל-הייב המתגורר בכפר טובא זנגריה, קיים סכסוך בן מספר שנים אשר "הניב" מספר תקריות אלימות משני הצדדים.
4. הנאשמים כפרו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, אך לא כפרו בסכסוך הקיים בין שתי המשפחות. הם טענו להגנתם טענת אליבי, לפיה, הם היו בזמנים הרלוונטיים לארועים הנטענים בבתי משפחותיהם. ב"כ הנאשמים הוסיף וטען "
שמדובר בעלילה" (עמ' 2 לפרוטוקול).
5. א. יודגש, כי באותה תקופה ובמיוחד באותו לילה (שבת 4.3.06), ארוע רדף ארוע בכפר
טובא זנגריה (להלן: "
הכפר"); כל הזמן נשמעו ברקע קולות של ירי; בחלק מכבישי
הכפר לא היתה תאורת רחוב וחלק אף היה חסום באבנים ופחים; כל זה, על רקע
סכסוך ומהומות בין שתי המשפחות בכפר, שהניב ארועים אלימים שונים.
ב. השוטר, רס"מ קובי אברהם (עד תביעה מס' 1) הבהיר בעדותו, כי הגיע לכפר באותו לילה בשעה 22:30 (ראה: דו"ח פעולה ת/2) לאחר שדווח על יריות בכפר; הוא שמע ברקע קולות של ירי גם בזמן שהיה בכפר. משנזרקו אבנים על שתי הניידות שהיו ליד ביתו של ראש המועצה, הם חזרו בחזרה לכניסה לכפר והמתינו שם (עמ' 5 לפרוטוקול).
ג. החוקר, רס"מ לוי דוד, אישר בחקירתו, כי ביום 4.3.06 אכן היו מספר ארועים בכפר, אך לא באותה שעה (עמ' 9 לפרוטוקול) והוסיף, "
כי יורים שם כל הזמן" (עמ' 10 לפרוטוקול).
ד. גם החוקר, רס"מ כמיל סאבא, עד תביעה מס' 7, אישר בעדותו, שהיה איסור כניסה לכפר ללא תיאום עם כח מיוחד וכי חלק מהדרכים היו חסומות (עמ' 67 לפרוטוקול).
הארוע הראשון: הירי והפגיעה בכרם
6. להוכחת אשמתם של הנאשמים בירי ובפגיעה בכרם, הזמינה המאשימה לעדות מטעמה את כרם עצמו. לא היו עדי ראיה אחרים לארוע זה. אין חולק, כי התיעוד הרפואי ת/26 תומך בגרסתו של כרם, כי טופל בבי"ח בצפת
"בשל פצע ירי בירך שמאלית"... "
2 פצעים כניסה ויציאה בשליש אמצעי של ירך שמאלית, ללא דימום אקטיבי...".
7. כרם, שהינו בן 21, המכיר את הנאשמים באופן אישי וגורס, כי היה ביניהם קשר חברי, מסר בעדותו (עמ' 70 לפרוטוקול), כי ביום שבת 4.3.06 בשעה 22:00 שמע יריות בכפר, יצא מביתו והלך לכיוון המכולת הסמוכה; אז שמע יריה מאחוריו, הסתכל וראה רכב סובארו ובתוכו וליד, הנהג טארק ולידו נסאר; וליד התחיל לירות עליו; כרם ברח לכיוון ביתו, אך נורה ברגלו השמאלית וישב על הרצפה בכניסה לבית; מכונית הסיעה אותו עד לתחנת דלק, שם חיכה כמה דקות עד שהביאו עוד בחור, אברהים, ואמבולנס הסיע את שניהם לבי"ח בצפת. אברהים סיפר לו בהיותם באמבולנס, כי וליד ירה גם עליו.
בהמשך עדותו מסר כרם, כי המרחק בינו ובין הרכב כשראה אותו לראשונה היה 3-2 מטרים (עמ' 71 לפרוטוקול). עוד מסר כרם, כי לוחית הרישוי של הרכב בחלק הקדמי היתה מכופפת והוא הצליח לקלוט את המספר 5503 (עמ' 71 ועמ' 75 לפרוטוקול), כי התאורה במקום היתה טובה (עמ' 71 לפרוטוקול).