ת"פ
בית משפט לנוער ירושלים
|
31374-10-16
02/09/2021
|
בפני השופט:
שמעון לייבו
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשמים:
פלונים ואחרים(קטינים)
|
| הכרעת דין עותק מותר בפרסום |
אקדמת מילין בטרם הכרעת דין
הרקע לארוע המתואר בכתב האישום הינו אותו לילה מר בשלהי ינואר 2015 בו נרצחו כמעט כל בני משפחת דוואבשה בשל השלכת בקבוק תבערה לבית מגוריהם ביישוב דומא שבשומרון בהיותם נמים את שנתם. היחיד ששרד הינו הקטין אחמד, אשר יגדל יתום מאב ואם ושכול מאחיו. לא רק את משפחתו איבד, כי אם את ביתו מבצרו וזיכרונותיו שגם הם היו למאכולת אש.
הארוע נשוא כתב האישום, ארע פחות משנה לאחר מכן ,וכמו לקוח מעולם אחר. הריקוד ואופיו עומדים בסתירה לערכים אנושיים בסיסיים. ארועי הריקודים המתוארים בכתב האישום בעיצומה של שמחת חתונה המסמלת יותר מכל חיים חדשים, לידה וצמיחה, מהווה משום ניגודיות חריפה שאין הדעת סובלתה באופן כללי ובמקרה דנן במיוחד.
אמנם התוצאה המשפטית לנאשמים הקטינים באישום הראשון – הינה זיכוי חרף הפסול המוסרי שבמעשיהם. אולם זאת, בין היתר, משום שהמחוקק הציב תנאים מוגדרים לתחולת ההליך הפלילי, לאחר שאיזנם למול זכויות מתחרות.
יום שימוע הכרעת הדין, חרף התוצאה המשפטית הינו יום חשבון נפש. אני תקווה כי מאז ביצוע העבירות ,שאחדים מכם היו צעירים לימים ואף בגיל הסמוך לתחילת גיל האחריות הפלילית, ועד היום שכולכם כבר בגירים וחלקכם נשואים ואולי אף חובקים פרי בטן, הפנמתם את הפסול המוסרי שבמעשים הללו. טובה מרדות אחת בליבו של אדם ממאה מלקויות, תקוותי כי כאנשים בוגרים שהיו נוכחים בדיונים אלו, תפנימו הדברים לכשל שבו. אף שלשון החוק לא איפשרה קבלת עמדת המאשימה במישור המשפטי, מכל מקום אני סומך בשתי ידיי על התייחסותן של באות כח המאשימה לפסול המוסרי שבמעשים אלו. כעולה מהסיכומים בכתב ובעל-פה, יהיו דברים אלו נר לרגליכם ויש בהם לשקף נכוחה את גודל הביקורת כנגד ריקודים מעין אלו.
הקדמה זו נעשתה כחריג לכלל הקובע כי ראשית יציין בית המשפט את דבר הזיכוי בהכרעת דין מזכה וזאת משום מאפיינים חריגים האופפים מקרה זה.
לפי הוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב -1982 [להלן- "החסד"פ "] אני מודיע כי החלטתי לזכות את כלל הנאשמים מהמיוחס להם באישום הראשון – "הסתה לאלימות או טרור " עבירה לפי סעיף 144ד2 (א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן- "החוק") לאור הוראת סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב – 1982 מטעם שניהול ההליך עומד בסתירה מהותית לעקרונות צדק והגינות משפטית והן משום שהמעשים אותם ביצעו אינם משכללים היסוד הנפשי והעובדתי הנדרש לשכלול העבירה לפי חוק זה. עם זאת, אני קובע אשמת הנאשם 2 באישום השני בכתב האישום – היזק לרכוש במזיד – עבירה לפי סעיף 452 לחוק .
תוכן העניינים:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת