על פי המיוחס לו בכתב האישום המתוקן ולפי מסמך הפרטים הנוספים המוסכמים, מוצג ת/1, אנו מרשיעים את רב"ט שלו עומר בביצוע עבירה של התעללות לפי סעיף 65(א) לחוק השיפוט הצבאי.
ניתנה והודעה היום, 09/01/2008, בפומבי ובמעמד הצדדים.
____(_-_)______
____(_-_)____
____(_-_)____
אב"ד שופט שופט
גזר - דין
הנאשם, רב"ט עומר שלו, נותן את הדין על עבירת התעללות, לפי סעיף 65(א) לחוק השיפוט הצבאי, אותה ביצע לפני כחודש ומחצה, כנגד אדם שהוחזק במשמורת חוקית עליה הופקד.
נסיבות העבירה תוארו בכתב האישום המתוקן ובמסמך 'הפרטים הנוספים', מוצג ת/1.
במהלך האירוע, ביום 26/11/2007, שימש הנאשם כלוחם חי"ר בגדוד XXX של חטיבת גבעתי. חקירת ההתרחשויות החלה בעקבות תלונתם של שניים, כנגד מעשים שבוצעו כנגדם על ידי חיילי צה"ל בזמן שהיו עצורים.
באותו יום, בחטיבה המרחבית שומרון, הופקד הנאשם בצוותא עם חיילים נוספים מיחידתו, ביניהם מפקד כיתה, במשימת שמירה על 12 עצורים פלשתינים, שנעצרו בסמוך וקודם לכן, במהלך פעילות מבצעית של יחידת דובדבן. הנאשם וחבריו הכניסו את העצורים למתקן חקירות לתשאול ראשוני על ידי אנשי שב"כ, ושמרו על אלו שנותרו בחוץ, לבל ידברו ביניהם או יברחו. ידי העצורים הושמו באזיקים, מאחורי גבם, בעוד עיניהם מכוסות. לאחר שהסתיים התשאול נמסר לחיילים כי 2 עצורים יועברו למתקן חקירות ועשרת הנותרים ישוחררו. הנאשם הופקד לשמור על אחד מן השניים שיועדו למעצר, נתבקש להביאו לפני רופא לבדיקת כשירותו למעצר ואז התנהג באופן שהביא לכתב האישום.
הנאשם משך בחולצתו של בהא אבו-ע'משה (להלן: "המתלונן"), שישב על הרצפה, הקים אותו והוליך אותו במהירות הולכת וגוברת, תוך שהוא לועג לו בצוותא עם חיילים אחרים, וזאת עד אשר נתקע המתלונן עם ראשו בעמוד ברזל. המתלונן נפגע כתוצאה מכך במצחו ובשפתיו, ודם ירד מחתך על מצחו.
לאחר המעשה, שאל אחד מחבריו, רב"ט אלעד, את הנאשם מדוע עשה זאת, והנאשם השיבו כי: "אני אגיד לרופא שהפלשתינאי ניסה להתחמק, אז הוא כנראה נכנס באיזשהו משהו", או מילים בעלות משמעות דומה. כשחייל אחר, רב"ט ישראל, שאל את הנאשם כיצד נפצע הפלשתינאי, השיב לו הנאשם כי המתלונן ניסה להתחמק, ו"נכנס באיזה עמוד". לחובש, אשר בדק את המתלונן והפנה שאלה בעניין הפציעה, סיפר הנאשם שכשלא שם לב הפלשתינאי נכנס בעמוד, כך מסר גם לרופא ודברים דומים אף אמר תחילה במצ"ח, שם הכחיש את העבירות בהן נחשד.
בהמשך חקירתו במצ"ח, מסר הנאשם כי שוחח עם חייל בשם רב"ט עומר, ובשל חוסר תשומת ליבו, המשיך העצור ללכת ונתקל בעמוד. רב"ט עומר מסר בחקירתו שכלל לא היה במקום.
בשלב אחר של החקירה ולאחר שנעצר, נלקח הנאשם ועימו רב"ט אלעד לביצוע שחזור בחטיבה המרחבית, ובעת שהושארו לבד ברכב, לחש הנאשם לחברו כי מסר לחוקרים כי המתלונן נתקל בעמוד כאשר הובילו מבלי משים, וביקשו כי: "אם אתה יכול תגיד ככה". כאשר נשאל בעניין זה, מסר הנאשם, יומיים לאחר מכן, כי אין הוא זוכר זאת, וסירב לערוך עימות עם נחקרים נוספים.
הנאשם הודה היום במיוחס לו, בכתב אישום מתוקן, בהזדמנות הראשונה שניתנה לו.
ממסמכים ועדויות שנשמעו עלה כי הנאשם התגייס לצה"ל ביום 8/11/2006, ולאחר מכן, העלה את פרופילו הרפואי כך שיתאפשר לו ללכת בעקבות אחיו ששירתו כלוחמי חי"ר, והצטרף לחטיבת גבעתי. סגן מפקד החטיבה חיווה דעתו כי, ראו: מוצג ס/2, מדובר בחייל איכותי, רציני, אחראי וחדור מוטיבציה לשרת כלוחם, חייל מקובל על מפקדיו וחבריו, אשר התמודד עם פטירת אביו תוך שירות במסלול קרבי מפרך. המפקד עתר להתחשבות בחייל "ככל שאפשר" בעת גזירת עונשו, וציין כי לאחר שיסיים את ריצויו יחזור לתפקד כלוחם.
חוות דעת מטעם רס"ן לימור, ראש צוות קב"נים בבס"כ XXX, מוצג ס/1, העלתה כי זו התרשמה מהיות הנאשם איכותי ונורמטיבי, כי אינו ניחן באישיות עבריינית או אנטיסוציאלית, כי בולטים בו מאפייני מוטיבציה גבוהה ומעט מאפיינים אישיותיים בלתי בשלים, ללא רושם לאלימות או תוקפנות. הקב"נית סברה כי כליאה ממושכת עלולה לפגום במסלול נורמטיבי בו החל כלוחם, התרשמה כי הפיק את לקחו והבין את חומרת המעשים וראתה חשיבות להחזרתו לסביבה הטבעית בה שירת.
אימו של הנאשם תיארה לפנינו את מאבקו של בנה לשרת שירות קרבי, כפי שעשו שני אחיו, על מותו בטרם עת של אביו, יומיים לאחר שהשלים הבן את מסע הכומתה בחטיבת גבעתי, וביקשה שתינתן לו ההזדמנות לחזור לשירות קרבי, כך שניתן יהיה להמשיך ולהתגאות בו.
באי כוח הצדדים נחלקו באופן קוטבי באשר לחומרת המעשים ולעונש שהולם אותם.
התובע המלומד טען כי הנאשם ביצע עבירת אלימות בעלת מאפייני חומרה מיוחדים, ואשר קשה מאוד לחושפה. האלימות בוצעה כלפי אדם חסר ישע, ידיו מאחורי גבו באזיקים ועיניו מכוסות. מעשי הנאשם משיתים קלון עליו, על יחידתו, על הצבא כולו ועל המדינה. המעשים פוגעים אף בחזית הלחימה התודעתית, בה מתמודדים צה"ל והמדינה. לגישתו, מדובר בכישלון מוסרי וערכי עמוק, הנאשם לא הודה בחקירה ואף ניסה לשבשה, לקיחת האחריות מצידו הייתה מאוחרת. בשל כל אלה, גרס התובע שעלינו להטיל על הנאשם מאסר כבד ומרתיע, ולצידו עונשי מאסר מותנים על עבירות של התעללות ושיבוש, והורדה בדרגה.