הכרעת דין בעניינו של אביעד משה, הנאשם בעבירות ניסיון רצח של בת זוג וחבלה בכוונה מחמירה והתעללות בקטין או בחסר ישע

השופטת י. רז- לוי

כתב האישום

הנאשם שבפנינו הואשם בכתב האישום המתוקן בעבירות של ניסיון לרצח – עבירה לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – מספר עבירות לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) וסעיף 335 (א1) לחוק; וכן בעבירה של התעללות בקטין או בחסר ישע – עבירה לפי סעיף 368ג סיפא לחוק.

בהתאם לעובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת - שירה איסקוב (להלן: "המתלוננת" ולעיתים "שירה") היו נשואים כשנתיים וחצי והתגוררו בדירת קרקע במצפה רמון יחד עם בנם הקטין יליד x.x.2018 (להלן: "הקטין" או "הילד").

כשבועיים לפני המועד הרלוונטי לכתב האישום, המתלוננת עברה הפלה טבעית ועל רקע זה חלה הרעה ביחסים בין הנאשם למתלוננת.

ביום 18.9.2020, ערב ראש השנה, בשעות הצהריים, המתלוננת עסקה בהכנות לארוחת החג במטבח ולצורך הכנת חלות השתמשה במערוך עץ. אז החל להתפתח וויכוח מילולי בין הנאשם למתלוננת, במהלכו הנאשם הטיח במתלוננת האשמות והעליב אותה. בסמוך לשעה 17:30, המתלוננת התקשרה אל הוריה והודיעה להם על כוונתה להעביר את החג עימם ולא עם הנאשם כפי שהתכוונה. לשמע הדברים, הנאשם תקף את המתלוננת בכך שהרים אותה והשליכה על הרצפה. המתלוננת התרוממה על רגליה ודיווחה להוריה כי הנאשם תקף אותה.

הנאשם המשיך לקלל את המתלוננת ובעקבות כך המתלוננת סטרה לנאשם בפניו והבהירה לו כי בעקבות היחס והאלימות שהפעיל כלפיה, בכוונתה להתגרש ממנו.

בהמשך לכך, המתלוננת ארזה תיקים עבורה ועבור הקטין וניגשה עם התיקים אל דלת הכניסה כשהקטין בידיה, בכוונה לצאת מהדירה ולנסוע להוריה. המתלוננת הבהירה לנאשם כי היא יוצאת עם הילד להוריה, אך הבטיחה שתחזור ביום למחרת. בתגובה לכך הנאשם חסם בגופו את הדלת, נעל אותה ולא אפשר למתלוננת לצאת. בשלב זה הנאשם סגר גם את החלון הצמוד לדלת והוריד את תריס הגלילה בחלון למטה. בשלב כלשהו במהלך דברים אלו, החל הנאשם להקליט את השיחה בינו לבין המתלוננת באמצעות הטלפון הנייד שלו.

בהמשך לכך, המתלוננת חזרה ודרשה מהנאשם מספר רב של פעמים לאפשר לה לצאת מהבית ולנסוע להוריה יחד עם הילד. הנאשם סירב והפציר במתלוננת "להירגע", אחז בה והדף אותה מהדלת. המתלוננת ביקשה מהנאשם שלא ייגע בה והמשיכה להתעקש לצאת מהדירה יחד עם הילד. במהלך הדברים המתלוננת הטיחה בנאשם שהוא רוצח, שכן היא רואה בו אשם בכך שהיא איבדה את עוברה.

בכל אותה העת אמה של המתלוננת המשיכה לשוחח עימה בטלפון, ובשלב מסוים אף דיברה עם הנאשם באמצעות הרמקול וביקשה ממנו לא לפגוע במתלוננת ולאפשר לה לצאת מהדירה, אך לשווא. הנאשם הציע שהמתלוננת תיסע אל הוריה בלי הילד או לחילופין שהנאשם ייסע יחד איתם, אך המתלוננת סירבה ואמרה לנאשם כי היא לא רוצה להיות בחברתו יותר. המתלוננת ואמה חזרו וביקשו מהנאשם לאפשר למתלוננת לצאת מהדירה אך הנאשם המשיך ועמד על סירובו, והמתלוננת אף הזהירה את הנאשם כי היא תתקשר לשכנים שיסייעו לה לצאת מהדירה.

בשלב זה או בסמוך לכך, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה להמית את המתלוננת.

הילד אשר בכל אותה העת היה בחיקה של המתלוננת רכן לעבר הנאשם, והנאשם לקח אותו מידיה של המתלוננת והעמיד אותו על הרצפה. בעקבות כך המתלוננת הסתובבה עם גבה אל הנאשם על מנת לחזור ולהרים את הילד. בשלב זה הנאשם נטל את המערוך מהמטבח והלם באמצעותו בעוצמה רבה בראשה של המתלוננת מאחור. מעוצמת הפגיעה המתלוננת נפלה לרצפת המטבח והחלה לצעוק. הנאשם המשיך לחבוט בחוזקה בראשה, בפניה ובגופה של המתלוננת באמצעות המערוך מספר רב של פעמים. המתלוננת בכתה, צעקה והפצירה בנאשם להפסיק אך הנאשם המשיך לחבוט בה.

בכל אותה העת הילד שהה בקרבת המתלוננת ובכה בקול רם והוריה של המתלוננת שמעו את ההתרחשות דרך הטלפון של המתלוננת.

בשלב מסוים הנאשם עצר את התקיפה, התיישב מעל המתלוננת השרועה על הרצפה כשהיא פצועה ומדממת, תפס אותה בצווארה בשתי ידיו, החל לחנוק אותה ותוך כדי כך לחש "תמותי כבר".

המתלוננת הבטיחה לנאשם כי לא תיקח ממנו את הילד וכי הוא יישאר הבן שלו ובתגובה הנאשם אמר לה "את לא תהיי אמא שלו" או מילים דומות לאלה.

המתלוננת ירקה את שיניה שנשברו בפיה כתוצאה מהמכות והתחננה בפני הנאשם שייתן לה להתקלח כדי שידברו, וכן ביקשה ממנו שייגש לילד אשר לא הפסיק לבכות ולצרוח ויחבק אותו.

הנאשם לא שעה להפצרותיה של המתלוננת והחל שוב להלום בגופה באמצעות המערוך. המתלוננת זעקה "אביעד, אביעד, לא תהיה לו אמא, אביעד לא תהיה לו אמא" כשהיא מתכוונת לילד, והנאשם בתגובה אמר "גם ככה לא תהיה לו אמא".

במקביל לכך, השכנים וביניהם עדי גוזי, אשר שמעו את זעקותיה של המתלוננת ואת בכיו של הילד, התקרבו אל הדלת הנעולה של הדירה והחלו לדפוק בחוזקה בדלת ובחלון, צעקו ודרשו מהנאשם להפסיק את מעשיו ולפתוח את הדלת.