הכרעה בפירוק השותפות של עו"ד הרמלין ועו"ד שרגא בירן

משך שנים ארוכות עבדו התובע, הרמולין והנתבע 1, בירן זה לצד זה. משגבא טורא בין השניים וביקש התובע כי דרכיהם ייפרדו, נתגלעה מחלוקת אודות טיב קשרי העבודה שנרקמו בין הצדדים. התובע טוען כי הצדדים נתקשרו ב"קשרי שותפות" כהגדרתם בפקודת השותפויות (נוסח חדש) תשל"ה-1975 (" הפקודה") והוא מבקש את פירוקה של השותפות. בכלל זה עותר התובע למינוי כונס נכסים ומנהל מיוחד לצורך ביצוע הפירוק. הנתבעים מצידם סבורים כי הקשר בין התובע ובינם לא נשתכלל מעולם כדי שותפות כמובנה בפקודה. לחלופין, בנסיבות העניין, אין להתיר את פירוקה של השותפות, ובודאי לא את מינויים של בעלי תפקידים לצורך כך. לשיטתם יש לדחות את התובענה.

המחלוקת נתגלגלה לפתחו של בית המשפט כהמרצת פתיחה אולם בהסכמת הצדדים הועברה לפסים של תובענה רגילה (ראה החלטה בעמ' 1 לפרטיכל הדיון מיום 20.12.2005). בהכרעה זו תידון תחילה שאלת קיומה של "שותפות" כמשמעה בפקודה ולאחריה ייבחנו יתר הסוגיות שבמחלוקת.

רקע עובדתי

1.       1.       עו"ד צדקיהו הרמולין (" התובע" או " הרמולין") החל לעבוד באוקטובר 1973 כמתמחה ולאחר מכן המשיך כעו"ד שכיר במשרד עורכי הדין שרגא פ. בירן ושות' (" המשרד"). המשרד נוסד על ידי עו"ד שמואל תמיר ז"ל ועל ידי הנתבע 1, עו"ד שרגא בירן (" הנתבע" או " בירן") בירושלים. באותם ימים, קודם שנקרא המשרד כאמור, נקרא המשרד על שמו של עו"ד תמיר.

נוסף על הסניף הירושלמי פעל המשרד בתקופות שונות גם באמצעות משרד בתל-אביב. בסיכומיהם ציינו הנתבעים כי "לאורך תקופה ארוכה אף פעל עו"ד בירן במסגרת שני משרדים נפרדים, בירושלים ובתל-אביב" (פסקה 21 לסיכומי הנתבעים, ההדגשות במקור), בעוד התובע סבור כי המדובר בפעילות במסגרת שותפות אחת, היא המשרד. פלוגתא זו תידון בהמשך, ולעת עתה תוגדר פעילותם הכוללת של הסניפים, התל אביבי והירושלמי, גם יחד כפעילותו של המשרד.

2.       2.       הנתבע 2, בנו של בירן, עו"ד בועז בירן (" בועז") והנתבע 3, עו"ד דיויד אמיד (" דיויד") משמשים כיום כעורכי דין במסגרת הסניף התל אביבי של המשרד והינם זכאים, לטענתם, "להשתתף ברווחי המשרד", בועז החל משנת 1999 (סעיף 2 לתצהיר בועז) ודיויד החל משנת 2003 (סעיף 2 לתצהיר דיויד).

3.       3.       כאמור, עם סיום התמחותו במשרד, המשיך התובע לשמש כעו"ד שכיר במשרד. בפגישה שהתקיימה ביום 28.5.1979 סוכם בין בירן והרמולין על הצטרפותו של התובע למשרד במעמד של " שותף בכיר". בתרשומת הפגישה שנערכה כסיכום הדברים המיועדת לתובע ואשר נחתמה על ידי הנתבע נכתב:

" ל צדקיהו הרמולין

סכום:

-          -          לגבי המשיכה החודשית צדקיהו ישיב לי עד מחר בבוקר

-          -          [...]

לגבי המעמד בפירמה

מסוכם כי [י/מ]וענק מעמד של שותף בכיר -

התנאים המדויקים יסוכמו עם התבררות המצב תוך כמה חודשים ועם שובו מאנגליה כולל אחוזים משיכה וכיוב' [...]" (" תרשומת פגישת 1979", מב/3, ההדגשה במקור).

4.       4.       כארבעה חודשים לאחר מכן, ביום 3.9.1979, נחתם הסכם בין בירן מצד אחד ועו"ד גד ירדני (" ירדני") מן הצד השני, בו הוסכמו תנאי שותפותו של ירדני במשרד. הואיל ובמהלך הדיון עסקו הצדדים בהרחבה בתנאיו של הסכם זה והשלכתו על מחלוקת הצדדים, יובא הסכם זה בהרחבת מה (ההדגשות נוספו):

" הואיל:   ובירן הינו הבעלים ומנהל משרד עורכי דין הנושא את השם ש. פ. בירן ושות' משרד             עורכי דין ונוטריון בירושלים [...] ובתל אביב (להלן - המשרד)

והואיל: ובמשרד שותפים להכנסות המשרד כמה מעורכי הדין העובדים בו וכך היה ירדני עד לעת האחרונה, ובשים לב לעובדה שירדני הביע רצונו לעשות מאמץ עבודה מיוחד ולהקדיש כל זמנו ומרצו לשותפות מעתה ואילך אולם כל זאת בתמורה ועל בסיס קביעת דפוסי שותפות ועבודה ברורים [...]

והואיל: [...]

לכן הוסכם בין הצדדים: