הכרעה בעניין משמורת, מזונות, הסדר איזון ושמירת זכויות

1.         התובעת, האם, והנתבע, האב, נישאו ב- 15.8.85. בני הזוג הולידו שישה ילדים שבמועד הגשת התביעה, היו כולם קטינים ובחלוף הזמן, שניים מהם בגרו. הבכור מבין הילדים, יליד 86' והצעיר יליד 98'.

הן הנתבע והן הבן _______(11/93), נכים בשעור 100%, על רקע מחלה גנטית. בני הזוג אינם עובדים וכל הכנסת המשפחה, מקורה בקצבאות הנכות של הנתבע ושל הבן, בצרוף קצבת הילדים.

המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה שנים רבות בשל הסכסוך שבין ההורים שכתוצאה ממנו סבלו הילדים מהזנחה וחלקם הוצא לפנימיות לתקופות שונות.

תחילת ההליכים ב- 9/02 עם הגשת תביעת האב עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה (תמש 11080/02) ותביעת משמורת (תמש 11081/02). האם תבעה את מזונותיה (תמש 11082/02) ושמירת זכויות לפי ס' 11 לחוק יחסי ממון (תמש 11083/02). הנתבע הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני (תוצאת ההליך לא הובאה בפני).

2.         הצדדים הינם בעלים במשותף של דירה ברחוב ________ הידועה כחלק מחלקה_______ בגוש _______ (להלן - "הדירה") שנרכשה ב- 12/01 במסגרת מבצע עליו הכריזה חברת "שקמונה" לדיירי הדיור הציבורי. לא הונחה תביעה לפרוק השיתוף בדירה. בהעדר מסגרת דיונית מתאימה אין מקום לדון בשאלת זכויות הצדדים בדירה.

3.         מערכת היחסים במשפחה הביאה להסכמה כי טובת הכל דורשת הפרדה בין בני הזוג.

ביום 30.3.03, לאחר דיון במעמד הצדדים ופקידות הסעד, הוריתי כי התובעת תעזוב את הדירה והנתבע יוותר לגור בה עם ששת הילדים. נקבע כי ממועד צאתה של התובעת, ישלים הנתבע מזונותיה, בסך 500 ש"ח לחודש וזאת בנוסף לקצבה המועברת לה מהמל"ל. ההסדר היה זמני,  ל- 60 יום.

מאז חיים הצדדים בנפרד כאשר הסדר המגורים הוארך מעת לעת. בהמשך הוסכם, באמצעות יחידת הסיוע, כי הנתבע ישא בתשלום דמי שכירות עבור התובעת בסך של 1,000 ש"ח לחודש, הסדר המתקיים עד היום.

תביעת המשמורת-

4.         בתיק הוגשו למעלה מ- 10 תסקירים ודיווחים של גורמי הרווחה.

בפועל מגדל האב את ששת הילדים מאז עזבה התובעת את הבית. במהלך השנים התקיימו הסדרי ראיה לסירוגין, בין האם לילדים.

מן התסקירים עולה תמונה ברורה המעידה על טיפולו המסור של האב בילדים כשהמאמצים הרבים שהשקיע, הביאו לרגיעה בבית, לקידומם של הקטינים ולשילובם הסדיר במסגרות החינוך. פקידות הסעד ממליצות כי המשך המשמורת של הקטינים יהא אצל אביהם.

האב נמצא בקשר רציף עם גורמי הרווחה ומסתייע ככל יכולתו בהכוונה ובייעוץ ועלה בידו ליצור לילדים אווירה מרגיעה ונינוחה לה היו זקוקים. האב מגלה רגישות והבנה לצרכי הילדים וחרף מגבלותיו הפיזיות, הוא מעורב ונאבק למענם.

אישיותה של האם בעייתית. מהתסקירים עולה דמות חסרת רסן מבחינה התנהגותית אשר אינה מודעת ואינה פנויה לצרכי הילדים. בניגוד לאב, סרבה לקבל טיפול הכלה וליווי פרטני על ידי עובדת סוציאלית. האם הסכימה כי מקומם של הבנים הבוגרים אינו עמה.

הסדרי הראיה בין האם לילדים התאפיינו, עפ"י פקה"ס, בחוסר עקביות ועברו תקופות ארוכות בהן לא ראו הילדים את האם היות והיא לא יזמה זאת. תקופה ארוכה התקשתה האם להפריד בין הסדרי הראיה למאבקה בנתבע.

במצב דברים זה, סבורני כי טובת הילדים דורשת שימור המצב הקיים ולפיכך אני מורה כי משמורת הקטינים תהיה אצל האב. הסדרי הראיה עם האם יתקיימו במתכונת הנוכחית (תסקיר 17.12.06) לפיה נפגשת האם עם ילדיה בסופי שבוע, בדירתה (כל סופשבוע ילד אחד בתורו). פקידת הסעד תפקח על התנהלות המפגשים.

תביעת מזונות-

5.         התובעת, ילידת 2/63, חסרת מקצוע פורמלי שמעולם לא עבדה. החל מינואר 02' מקבלת תוספת תלויים מהמל"ל, בסך של כ- 960 ש"ח (נכון ליום 25.6.06). התובעת מתגוררת בדירה שכורה כאשר בשכה"ד, בסך של כ- 1,000 ש"ח, נושא הנתבע.

משנפרדו דרכיהם של בני הזוג, לאור ההסכמות שגובשו, טוענת התובעת להמשך קיומו של ההסדר.