אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרה במעמד בן ממשיך והצורך באישור הסוכנות היהודית

הכרה במעמד בן ממשיך והצורך באישור הסוכנות היהודית

תאריך פרסום : 24/02/2016 | גרסת הדפסה

תמ"ש, ע"ז
בית משפט לעניני משפחה טבריה
253-06-09,5466-03-09
29/11/2015
בפני השופטת:
ורד ריקנטי - רוסהר

- נגד -
התובעים:
1. XXXXX
2. XXXXX

הנתבעים:
1. XXXX
2. XXXעובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
3. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
4. מנהל מקרקעי ישראל

 

(חלקי)

 

עניינו של פסק דין חלקי זה, הכרעה בשאלה האם התובעת 1 הינה "בת ממשיכה" במשק חקלאי במושב XXX. 

 

א.      רקע עובדתי

 

  1. התובעת 1 והנתבעת 1 הינן אחיות, בנותיהן של XXX ז"ל אשר נפטר ביום 5.11.79 ושל XXX ז"ל שנפטרה ביום 4.12.04 (להלן: "האב", "האם" ו"ההורים").

 

  1. התובעת 1 נשואה לתובע 2.

 

  1. הנתבעת 2 – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ - הינה מושב עובדים כמשמעותו של מונח זה בפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "האגודה" או "המושב"). 

 

  1. הנתבעת 3 (להלן: "הסוכנות היהודית"), הינה גורם מיישב אשר פעל ליישוב וביסוס ההתיישבות היהודית בארץ והנתבע מס' 4 מנהל על פי דין את מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל").

 

  1. בשנת 1960 רכשו ההורים את הנחלה הידועה כיום כמשק מס' XX במושב XXX (להלן: "המשק" או "הנחלה") והתגוררו בה עד לפטירת כל אחד מהם.

 

  1. במלחמת יום כיפור נפל XXX ז"ל – אחיהן היחיד של התובעת 1 והנתבעת 1.

 

  1. התובעים התקבלו כחברי אגודה בשנת 1974, בנו בית שני במשק ההורים ומאז ועד היום, במשך למעלה מ-40 שנה מתגוררים במשק.

 

  1. הנתבעת 1 נישאה לבן המושב והקימה עם בעלה בית במשק הורי הבעל שבמושב.

 

  1. ביום 4.12.04 נפטרה האם וביום 6.3.05 נתן אחריה צו ירושה אשר קבע את התובעת 1 והנתבעת 1 כיורשותיה על פי דין.

 

  1. לאחר פטירת האם התגלעה מחלוקת בין התובעים לבין הנתבעת 1 ביחס להיקף העיזבון ולזכויות במשק ושני הצדדים הגישו הליכים משפטיים האחד כנגד הצד השני.

 

הנתבעת 1 הגישה תובענה כנגד התובעת 1 לחלוקת העיזבון (ת.ע. 5466-03-09) בהתאם להוראות סעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה").

 

התובעים הגישו תובענה לקבוע שהמשק אינו בר הורשה וכי התובעת 1 הינה "בת ממשיכה" במשק וזכאית להירשם כבעלת מלוא הזכויות בו (ת.ע. 253-06-09). כן עתרו התובעים לסעדים חלופיים אשר העיקרי שבהם מתן תוקף למינוי התובעת 1 כ"בת ממשיכה" במשק במערכת היחסים הפנים משפחתית, תוך שלילת כל פיצוי וזכות שימוש במשק מהנתבעת 1. בסעדים חלופיים נוספים אשר התבקשו על ידי התובעים נטען שלהם זכויות במשק מכוח דיני המתנה ודיני הרישיון במקרקעין.

 

  1. בתמצית יאמר כי לטענת התובעים, התובעת 1 מונתה כ"בת ממשיכה" במשק ההורים, לבקשת ההורים ובהסכמת הנתבעת 1. על פי הנטען התובעים פעלו על סמך המינוי במשך עשרות שנים והשקיעו את כספם בבניית בית במשק.

 

לעומתם טענה הנתבעת 1 שכלל לא ניתן להקנות זכויות של "בן ממשיך" במשק. לטענתה, ההורים הסכימו אך ורק לכך שהתובעים יבנו ביתם במשק, מבלי להקנות להם בו זכויות - שכן לא היתה כל כוונה לנשלה מנכסי המשפחה וכי גם הבנייה בוצעה בחלקה מכספי ההורים.

  1. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ולפיה תחילה תוכרע השאלה האם התובעת 1 הינה "בת ממשיכה" במשק. הוסכם כי אם ימצא שהתובעת 1 הינה "בת ממשיכה" בכך תוכרענה שתי התובענות. ככל שיקבע שהתובעת 1 אינה "בת ממשיכה", ימשיך בירור התביעות ביחס לאופן החלת סעיף 114 לחוק הירושה והסעדים האחרים שהתבקשו בכתבי התביעה בשני ההליכים (ר' פרוטוקול XXX).

 

  1. לשם השלמת התמונה יצוין כי הצדדים ניהלו הליך של גישור וכן כי נעשו ניסיונות רבים על ידי המותב הקודם להביאם לפשרה. המו"מ התנהל זמן ממושך ובסופו של יום, לאחר שכשלו כל המאמצים להביא הצדדים להסכמות, לא היה מנוס אלא משמיעת ראיות והכרעה בשאלה שבמחלוקת.

 

  1. ראיות נשמעו ביום XXX וביום XXX והצדדים סיכמו טענותיהם. מטעם התובעים העידו ונחקרו המצהירים: הגב'XXX, מר XXX והתובעים עצמם. כן העיד מטעם התובעים מר XXX. מטעם הנתבעת 1 העידו ונחקרו המצהירים: מר XXX והנתבעת 1 בעצמה. בנוסף העיד מטעם הנתבעת 1 XXX והוגשה מטעמה תעודת עובד ציבור של המנהל.

 

  1. יצויין שחקירת התובעת 1 החלה עוד בפני המותב הקודם, בדיון שהתקיים ביום XXX - וכי הוסכם בין הצדדים כי תתאפשר השלמת חקירתה הנגדית (ר' פרוטוקול הדיון XXX) ושבית המשפט יהיה רשאי להסתמך בפסק הדין גם על החקירה אשר התקיימה בפני המותב הקודם (ר' פרוטוקול XXX).

 

ב.      עיקר טענות הצדדים בסוגיית מינוי הבן הממשיך

 

טענות התובעים

 

  1. בעקבות נפילתו של האח חזרה התובעת 1 למשק על מנת לתמוך בהוריה, כאשר התובע 2 הצטרף אליה לאחר נישואיהם ותוך שהם מוותרים על תכניתם לקבוע את משכנם בחיפה, בדירה אשר התכוונו לרכוש. בתחילה התגוררו התובעים עם ההורים וכאשר התפנה במושב בית להשכרה, הם שכרו אותו ועברו להתגורר בו.

 

  1. לטענת התובעים, האח XXX ז"ל – יועד להיות בן ממשיך במשק. עקב נפילתו וכיוון שהנתבעת 1 היתה נשואה לבן המושב אשר היה בן יחיד ובכוונתה היה להקים ביתה במשק הורי בעלה, לא היה בן או בת של ההורים שיתמנו כבן ממשיך במשק, זולת התובעת 1.

 

לטענת התובעת, הוריה פנו אליה וביקשו ממנה להתמנות כבת ממשיכה במשק. כן טענה התובעת 1 כי הנתבעת 1 נתנה הסכמתה למינוי וכי מינוי זה פטר אותה ממחויבות ביחס למשק וכל הכרוך בכך, לרבות מגורים צמודים להורים וכן מדאגה וטיפול בהורים. 

לאור בקשת ההורים והסכמת הנתבעת 1, הסכימו התובעים שהתובעת תתמנה כבת ממשיכה במשק.

 

  1. לטענת התובעים, מינוי בן ממשיך באותם ימים נעשה באופן בו המתיישבים – ההורים היו מגישים לועד המושב הודעה /הצהרה כי הם ממנים את אחד מילדיהם כבן ממשיך, הועד היה מכנס אסיפה כללית כדי לקבל את המועמד לחברות באגודה. עם קבלת אישור האסיפה, היה המועמד מתקבל כחבר האגודה בן ממשיך במשק ההורים. התובעים טענו כי באסיפה כללית של המושב אשר התקיימה ביום 8.6.1974 נתקבלו התובעים כחברים באגודה  - התובעת כבת ממשיכה והתובע כבעלה של הבת הממשיכה.  נטען שהנתבעת 1 נכחה באסיפה והצביעה בעד קבלתם של התובעים לחברי אגודה.

 

  1. כדי לאפשר את בניית ביתם במשק, אישר משרד השיכון לתובעים, הלוואה להקמת בית שני בנחלת ההורים, על בסיס המלצת הסוכנות כגורם מיישב.

 

          התובעים בנו את ביתם במשק ומימנו את בנייתו מכספם ומכספי הלוואות אותן נטלו. בניית הבית הסתיימה בשנת 1977 והתובעים עברו להתגורר בו. מאז ועד היום, במשך קרוב לארבעה עשורים, מתגוררים התובעים בבית שנבנה על ידם, כאשר לטענתם הם עבדו כשכירים מחוץ למשק ובמקביל טיפלו במשק, תמכו ועזרו להורים.

 

  1. לטענת התובעים, הזכויות במשקי המושב נגזרות מהסכם תלת צדדי שנחתם בין המנהל, הסוכנות היהודית והאגודה, המתחדש מדי מספר שנים. על פי ההסכם המשולש, משכיר המנהל לסוכנות היהודית משבצת קרקע המיועדת לאגודה והסוכנות היהודית מעניקה לאגודה מעמד של ברת רשות במשבצת. זכויות המתיישבים במשקים הנכללים במשבצת הקרקע הנ"ל, הינן זכויות בר רשות של ברת רשות אשר הינה האגודה, והן נגזרות מההסכם המשולש.

 

  1. זכות בר רשות במשק אינה ניתנת להורשה אם ההסכם אשר מכוחו ניתנה הזכות, אינו מתיר זאת וכי במקרה זה ההסכם המשולש מוציא במפורש את זכויות בר הרשות במשק מגדר עיזבון המתיישב. כן קובע ההסכם המשולש כי במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב, יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן הזוג שנותר בחיים. באין בן זוג לחבר האגודה או מתיישב שנפטר, יועברו כל זכויותיו לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי הסוכנות היהודית. באין בן ממשיך, יועברו הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה.

 

  1. לטענת התובעים בשנת 1974 קבלה אותם האגודה כחברים בן ממשיך במשק ההורים, כאשר האגודה לא היתה עושה כן אלמלא קביעת ההורים ובקשתם שכך יעשה.

 

 

          על פי ההיבט הקנייני ועל פי הוראות ההסכם המשולש, העברת הזכויות של בר רשות לבן ממשיך טעונה אישור הסוכנות היהודית, אולם על פי בירורי התובעים בתיק המשק בסוכנות היהודית אין רישום של בן ממשיך וגם בתיק המשק במנהל אין רישום כזה.  אלא שלטענת התובעים, רישום כאמור לא קיים ביחס לאף אחד ממשקי המושב, למרות שבמושב מונו בנים ממשיכים.

 

  1. לטענת התובעים נוהלי ונוהגי הסוכנות היהודית בזמנים הרלבנטיים, בכל הנוגע לאישור בנים ממשיכים אינם ידועים להם וסביר להניח שבמועדים אלו, המוסדות וכפועל יוצא גם המיישבים לא הקפידו על קיום פרוצדורות ומילוי טפסים. לטענת התובעים ההסכם המשולש לא קובע ואין הכרח שאישור הסוכנות היהודית יעשה בכתב או על פי פרוצדורה מסוימת ואילו ביחס למנהל הרי שזה רק רושם את ההודעה על המינוי הנמסרת לו על ידי הסוכנות היהודית.

 

  1. הסוכנות היהודית הסכימה למינוי התובעת כבת ממשיכה במשק, שכן התובעת קיבלה הלוואה לבניית ביתה – הלוואה שניתנה רק למי שהסוכנות היהודית הסכימה למנויים כבנים ממשיכים והמליצה למשרד השיכון להעניקה להם כבנים ממשיכים.

לטענת התובעים הסוכנות היהודית ידעה והסכימה למינוי התובעת כבת ממשיכה במשק, בין אם הדבר נעשה במישרין ו/או בעקיפין, במפורש או מכללא, על פי פרוצדורה זו או אחרת. 

 

  1. מאז שנת 1996 לא ניתן היה לבצע פעולות במשק עקב צו המניעה אשר הטיל המשקם על משבצת המושב, במסגרת ההליכים על פי חוק ההסדרים במגזר החקלאי.

 

  1. לטענת התובעים, התובעת הינה הבת הממשיכה במשק וכי על פי הוראות ההסכם המשולש היא זכאית למלוא הזכויות במשק. לטענתם סעיף 114 לחוק הירושה אינו חל על המשק וכי הנתבעת 1 אינה זכאית לזכויות כלשהן במשק ואף אינה זכאית לתשלום ו/או פיצוי בגינו. משכך, לטענתם על הסוכנות היהודית והמנהל לרשום את הזכויות במשק על שם התובעת 1.

 

  1. התובעים העלו טענות חלופיות נוספות באשר לזכויות במשק, אשר אין זה המקום לדון בהן עתה נוכח ההסכמות הדיוניות אליהן הגיעו הצדדים ולפיהן תוכרע תחילה השאלה האם התובעת 1 הינה "בת ממשיכה" במשק.

 

טענות הנתבעת 1

 

  1. לטענת הנתבעת 1, המשק במושב אינו משק "סוכנותי" ולא קיים בנוגע אליו הליך של העברת נחלה מהורים ל"בן ממשיך".     

 

  1. על פי הנטען, התובעים מעולם לא מונו ע"י ההורים כ"בן ממשיך" וכי אין לכך ולו ראשית ראיה בכתב, לא ע"י ההורים, לא על ידי הסוכנות היהודית ולא ע"י המנהל. לטענת הנתבעת 1, ההורים - ובפרט האם ז"ל, התנגדה לכך שהתובעת ובעלה יקבלו לבדם את הנחלה, תוך נישול הנתבעת 1 מהנחלה, המהווה את עיקר נכסי המשפחה. לראיה גם שהאם השלימה לפני פטירתה את רישום הזכויות בנחלה על שמה, וסירבה לדרישות התובעים לרשמם כ"בן ממשיך".

 

  1. לטענת הנתבעת 1, היא לא פטרה עצמה מהטיפול בהורים וכי דווקא במערכת היחסים בין התובעת 1 לבין האם שרר מתח תמידי ומריבות אשר גרמו לאם עוגמת נפש רבה.  לטענתה, התובעים חיו על חשבון ההורים בחייהם, תוך השתלטות על נכסי ההורים וכי ביתם של התובעים מומן לפחות בחלקו מכספי ההורים. בשלב מאוחר יותר התובעים נטשו את הנחלה והעיבוד החקלאי, ולמעט מגוריהם במשק והשכרת דירת האם, המשק עומד ריק שנים רבות. 

 

  1. אפילו מונו התובעת ובעלה על ידי ההורים כ"בן ממשיך", ללא אישור המיישבת, התובעים לא יחשבו כ"בן ממשיך" הזכאי לנחלה, כאשר על פי הוראות ההסכם המשולש נדרש שההתחייבות תהיה בכתב.

 

  1. התובעים אינם עושים את ההבחנה בין "בן ממשיך" במישור החברות באגודה לבין "בן ממשיך" במישור העברת הזכויות הקנייניות במשק והעובדה כי הדיוטות מציינים בכתבים שונים שהתובעת ובעלה הינם "בן ממשיך" אינה הופכת אותם לכאלה.

 

  1. משכך, לטענת הנתבעת 1 התובעים אינם זכאים להירשם כ"בן ממשיך" וכי על פי ההסכם המשולש, בהיעדר מינוי לבן ממשיך יש לפנות להוראות סעיף 114 לחוק הירושה בכל הנוגע לזכויות במשק.  הנתבעת 1 העלתה טענות גם ביחס לסעדים החלופיים אשר התבקשו על ידי התובעים, אולם אין זה המקום להעלותן כעת נוכח ההסכמות הדיוניות של הצדדים בנוגע לסדר ההכרעה בשאלות שבמחלוקת.    

 

עמדת הסוכנות היהודית

 

  1. מבדיקה שערכה הסוכנות היהודית לא נמצא תיק לגבי רישומי הזכויות במשק ואין רישום לגבי בעלי הזכויות במשק ו/או לגבי מינוי בן ממשיך במשק, ואולם בתיקי המושב שהתנהלו בסוכנות היהודית, נמצאו מסמכים שונים המתייחסים לצדדים להליך או לאב.

 

  1. הסוכנות אינה מעורבת בסכסוך ואין בידה לאור מצב הזכויות במושב, כדי לסייע למי מהתובעים ביחס לסעדים המבוקשים בתביעה.

 

 

  1. ככל שהמשק היה חלק ממשבצת הקרקע הכלולה בהסכם המשולש, לו היתה צד הסוכנות היהודית, הרי שהחל מיום 20.5.06 הסכם המשבצת המשולש הפך לדו צדדי, כאשר הצדדים שנותרו הם האגודה והמנהל. לאור העובדה שהסוכנות היהודית אינה צד לזכויות במקרקעין, לא היה מקום לצרפה כצד להליכים ואין בכוונתה לנקוט עמדה ביחס למחלוקת שבין התובעים לנתבעת 1 והיא מותירה את ההכרעה בה לבית המשפט.

 

עמדת המנהל

 

  1. בכתב הגנתו טען המנהל שהזכויות במשק רשומות על שם האם ואילו הזכויות במשק XX במושב רשומות במנהל על שם בעלה של הנתבעת 1.

לעמדת המנהל, הנתבעת 1 תוכל להירשם כבעלת הזכויות במשק XX בהתאם לנוהלי המנהל ואי לכך היא לא תוכל לקבל זכויות בנחלה אחרת לפי החלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל.   

 

  1. עמדת המנהל הינה שהוא יכבד כל פסק דין שנתן, בכפוף להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונהליו.

 

עמדת האגודה

 

  1. לעמדת האגודה, תהליך מינוי "בן ממשיך" אינו נעשה רק במסגרת המושב, אלא במסגרת רחבה של מוסדות נוספים - הסוכנות היהודית והמנהל.

 

  1. האגודה קיבלה את התובעים כחברים באגודה וראתה בהם כחברים באגודה וכבנים ממשיכים.

 

  1. האגודה תכבד כל פסק דין שינתן, בכפוף לכך שהאגודה תקבל את כל המגיע לה בגין העברת הזכויות במשק על פי כל דין ו/או הסכם, ככל שמגיע לה.

 

ג.       דיון והכרעה

 

  1. לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת על פי ההסכמות הדיוניות, יש לבחון תחילה מה היה מעמדם של ההורים במשק ולקבוע האם מעמד זה אפשר להם להקנות זכויות של "בן ממשיך" לתובעת ובעלה. ככל ששאלה זו תענה בחיוב, יש לבחון האם ההורים העניקו לתובעת ובעלה מעמד של "בן ממשיך" כדין. נטל השכנוע בעניין זה רובץ על כתפי התובעים, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

 

 

 

מקור משפטי למינוי "בן ממשיך"

 

  1. פסיקת בית המשפט העליון והספרות המשפטית הסבירו את מוסד "הבן הממשיך" כך:

""הבן הממשיך" הינו הבן שבונה את ביתו בחלקה א', ליד בית ההורים, מעבד איתם את המשק, ומצפה לכך שעם מותם, בבוא היום, יהיה הוא בעל המשק במקומם" (ר' מאמרה של פרופ' ס' אוטולנגי "ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק במושב עובדים", עיוני משפט ט תשמ"ד 469, בעמ' 489).   

 

  1. לשם הקמת זכותו של "הבן הממשיך" במישור היחסים בין הטוען לזכות לבין המוסדות המיישבים, קיים צורך במקור משפטי חיצוני. עמד על כך בית המשפט העליון בע"א 2836/90 אריה בצר נ' נחמה צילביץ פ"ג מו (5) 184 בו נקבע כי:

"שאלה אחרת הינה, מהן הזכויות אשר רוכש מי שהוכר בדרך הקבועה בתקנה 3א הנ"ל כ"בן ממשיך". כבר נפסק, כי "המושג בן ממשיך הוא יציר תקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973", כש"עניינן של התקנות הנ"ל בקביעת מסגרת היחסים בין הבן הממשיך והאגודה" בלבד (ע"א 103/89 [2] הנ"ל, בעמ' 482). מובן, על כן, כי התקנות אינן יוצרות את זכויותיו של "הבן הממשיך" ואינן יוצרות העברה של הזכויות מן המתיישב אל "הבן הממשיך", בלעדי מסמכים והסכמים נפרדים שיש בכוחם להעניק את הזכויות. תקנה 3א(א) רק מגדירה מיהו "בן ממשיך" ("בן אחד בלבד, או בן מאומץ אחד, או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו של בן ממשיך, המחזיק בעצמו או יחד עם הוריו מכוח הסכם עם הוריו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, בתור בעלים, חוכר, חוכר משנה או כבר רשות של מוסד מיישב או של האגודה..."). תקנות 3א(ב)-(ד) מסדירות את קבלת הבן הממשיך כחבר באגודה, ותקנה 3א(ז) קובעת, כי: "היתה העברת זכות במשק חקלאי טעונה אישור האגודה על פי תקנותיה, יראו כאילו ניתן לבן ממשיך אישור כאמור אלא אם לא נתקבל הבן הממשיך כחבר באגודה על פי פסק הבוררות כאמור בתקנת משנה (ג)". ההליך של "בן ממשיך" מסדיר, אם כן, את חברותו של הבן באגודה, מסיר מכשולים מרצון ההורים להעביר את זכויותיהם במשק אל הבן הממשיך ומבטיח לבן, כי האגודה לא תערים קשיים על דרך רכישת הזכויות. כפי שמתארת זאת פרופ' ס' אוטולנגי:

"...'הבן הממשיך', הלא הוא הבן שבונה את ביתו בחלקה א', ליד בית ההורים, מעבד עימם את המשק, ומצפה לכך שעם מותם, בבוא היום, יהיה הוא בעל המשק במקומם" ("ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק במושב עובדים" עיוני משפט ט (תשמ"ג-מ"ד) 469, 489).

אולם על מנת שתתממש ציפייה זו, דרוש מקור נוסף, חיצוני ובעל תוקף משפטי, אשר יש בו לזכות את "הבן הממשיך" בזכויות ההורים (ראה ע"א 103/89 הנ"ל, שם נדון "טופס הצהרה והתחייבות", שבו ביקשו ההורים להעניק את הזכויות במשק לבן הממשיך לאחר מותם, ונקבע, כי הבן הממשיך לא רכש כל זכויות, שכן לטופס הנדון לא היה תוקף מחייב בשל דיני הירושה). זאת בהבדל מן היחסים שבין "הבן הממשיך" לבין האגודה, כשבמישור זה יש, כאמור, למעמד של "בן ממשיך" משמעות משפטית עצמאית."

 

  1. מעמד של "בן ממשיך", אינו נוצר אפוא יש מאין - ועל בית המשפט לבחון מהו המקור המשפטי החיצוני על יסודו מבקשים מעניקי הזכות להקנות זכויות של "בן ממשיך". על פסיקה זו חזר בית המשפט העליון גם בע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס ואח' פ"ד מט (2) 419 בעמ' 428) בו נקבע כי:

"מישור היחסים שבין הבן הממשיך לאגודה קשור קשר בל-יינתק למישור היחסים שבין הבן להוריו וכפוף לו. האחרון הוא שקובע את זכויותיו של הבן במשק, שאינן מוענקות לו מעצם היותו בן ממשיך. על-כן יש לבחון אילו זכויות במשק הוענקו למערערים על-ידי המשיבה והמנוח (ראה גם פרשת בצר [3] , בעמ' 195)."

 

ר' בהקשר זה גם עמ"ש  10806-01-11 מ.ז. נ' 1. א.ש. 2. א.ש.פ מיום 26.3.12 (פורסם בנבו) בו נקבע כי:

"מה שקובע את זכויותיו של הבן במשק, כבן ממשיך, הוא מקור חיצוני, בעל תוקף משפטי שיש בו כדי לזכותו במעמד זה. מעמד זה לא מוענק לו מעצם היותו בן ממשיך (ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס ואח' פ"ד מט (2) 419 בעמ' 428.

 

  1. בכל הנוגע למעמד של "בן ממשיך", יש להבחין בין הגדרת "הבן הממשיך" הנקבעת לפי דיני האגודות השיתופיות, לבין מהות והיקף זכויותיו והאופן שבו ממנים ברי רשות "בן ממשיך", אשר נבחן ונקבע לפי דיני החוזים.

 

בעוד שתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973, עוסקות במישור היחסים בין ה"בן הממשיך" לבין האגודה, יצירת זכות "הבן הממשיך" והעברתן של הזכויות מן המתיישב אל ה"בן הממשיך", נוצרת על פי ההסדרים החוזיים שבין ההורים לבנם המועברים לאישור הגורמים המיישבים. וכך נאמר בהקשר זה בתמ"ש (טב) 34371-08-11 א.א. נ' ש.א. מיום 27.8.12 (פורסם בנבו):

"אך כאמור, התקנות לעיל עניינן בקביעת מסגרת היחסים בין ה"בן הממשיך" לבין האגודה בלבד (ע"א 2836/90  בצר נ' צילביץ, פ"ד מו(5) 184, 195 (1992) ; ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה(1) 477 בעמ' 482 (1989)). הן אינן יוצרות את זכויות "הבן הממשיך" ואינן יוצרות מאליהן העברה של הזכויות מן המתיישב אל "הבן הממשיך".

יצירת זכות "הבן הממשיך" בפועל נוצרת על ידי החוזים שנכרתים בין ההורים לבין בנם ומועברים לאישור הגורמים המיישבים (עניין בצר נ' צילביץ לעיל, שם וכן ראה ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295) (2002))."

 

  1. יש גם לזכור שההסדר המשפטי של אדמות המושבים בארץ אינו אחיד וזכויותיהם של חברי המושבים משתנות בהתאם להסדר המשפטי החל. עמדה על כך פרופ' ס' אוטולנגי במאמרה הנזכר לעיל "ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק במושב עובדים" עיוני משפט ט (תשמ"ג-מ"ד) 469, 471 בו נאמר:

"...במיעוטם של המושבים, בעיקר אלה שהוקמו עוד לפני קום המדינה, הבעלות באדמות היא בעלות פרטית של המתיישבים. במושבים אלה, לחבר יש זכות מלאה לדיספוזיציה באדמותיו, לרבות הורשה בדרך צוואה. אולם במרבית המושבים, לא כן המצב: הבעלות בקרקע היא בידי המדינה, כלומר בידי מינהל מקרקעי ישראל, ומעמדם של המושבים כלפי האדמות הוא, במקרה הטוב ביותר, מעמד של חוכר. אם הסוכנות היא שטיפלה בישוב וחוזה החכירה עם המינהל נעשה איתה, הרי הסוכנות היא החוכרת והמושב הינו חוכר המשנה שלה, כשהוא מצדו מחכיר את האדמות לחבריו בחכירת-משנה נוספת. חוזה החכרה זה, הנערך בעת ובעונה אחת עם כל הצדדים, נקרא 'החוזה המרובע'.

 

אך יש שהמושב אינו בטיפול הסוכנות. במקרה זה, המושב הוא החוכר הראשון, המחכיר לחבריו בחכירת-משנה. 'חוזה משולש' זה נערך לתקופה של שלוש שנים, עם חידוש אוטומאטי. דא עקא, שעדיין ישנם  מושבים רבים, אשר אפילו זכות חכירה טרם נרשמה על-שמם, וכל מעמדם הינו של בני-רשות של הסוכנות או של המינהל".

 

  1. במקרה שבפני, התובעים והנתבעת 1 ניהלו את ההליך על בסיס ההנחה העובדתית ולפיה זכויות ההורים המנוחים במשק, כמו גם זכויותיהם של יתר חברי האגודה במושב, הינן זכויות של בר רשות במקרקעין - ועל יסוד הנחה זו נערך הדיון המשפטי בזכויות הצדדים (ר' בהקשר זה בין היתר סעיף 25 לכתב התביעה; סעיף 5.5 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 ועדותו של עו"ד xxxמטעם הנתבעת 1 בעמ' 28 לפרוטוקול XXX ; ר' גם הפניית הסוכנות היהודית להוראות ההסכם המשולש בכתב הגנתה). 

 

  1. זכות בר רשות הינה זכות אישית, אשר מאפייניה ודרך עבירותה נקבעים בחוזה בין מעניק הזכות לבין מקבלה. בע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מ"ה (1) 477 נקבע בהקשר זה כי:

"אף שביסודה זכות השימוש היא זכות אישית, דבר עבירותה והתנאים לעבירותה ניתנים להסכמה בין מקבל השימוש ומעניק השימוש, ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו".

 

כן נקבע בע"א 1662/99 חיים ה' חיים, פ"ד נו (6) 295 כי (להלן: "פס"ד חיים"):

"ההלכה הפסוקה הגדירה זכות זו כזכות אישית שאינה קניינית, אשר אופיה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרשיון... אף שרשות השימוש היא זכות אישית, היא עבירה בכפוף לתנאי ההסכמה בין מעניק הזכות למקבל הזכות השימוש. יוצא מכך, כי בר רשות רשאי לעשות דיספוזיציה בזכותו –הכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת הרשיון ..."

 

  1. מאחר ותנאי עבירותה של הזכות ניתנים להסכמה בין מקבל השימוש ומעניק השימוש, לצורך הכרעה בשאלה שבפני יש לבחון את הוראות הסכם הרישיון מכוחו הוענקו להורים זכויות של בר רשות במשק.

 

האפשרות למנות "בן ממשיך" במשק 

 

  1. כבר בראשית פרק זה אומר שלאחר בחינת מכלול הראיות, לא שוכנעתי כי נתן היה למנות "בן ממשיך" במשק.

 

  1. מכתב התביעה ומתצהירי עדות הראשית של התובעים עולה שהתובעים מבקשים לבסס מינוים ל"בן ממשיך" במשק, על יסוד הוראותיו של ההסכם משולש אשר נחתם בין המנהל, הסוכנות היהודית והאגודה. וכך נאמר בכתב התביעה:

"29. בסוגית הבן הממשיך מדובר בהסדר משפטי משולב של חברות באגודה שיתופית ושל זכויות במשק.

  1. כעניין שבעובדה, בשנת 1974 קבלה האגודה את התובעים כחברים באגודה בן ממשיך במשק ההורים. היא לא היתה עושה כן אלמלא קביעת ההורים ובקשתם כי כך יעשה.
  2. בהיבט הקנייני ועל פי הוראות ההסכם המשולש, העברת הזכויות של בר-רשות לבן ממשיך טעונה אישור הסוכנות.

...

  1. ...

ג. כבת ממשיכה ועל פי הוראת הסעיף 20 ה' להסכם המשולש הנספח כ', זכאית התובעת עם פטירת האם, למלוא הזכויות במשק על מחובריו והמטלטלין שבו וכל הזכויות קשורות ו/או נובעות".  

 

  1. לטענת התובעים נחתם הסכם משולש בין המנהל, הסוכנות היהודית והאגודה ביום 23.6.99 (העתק ההסכם צורף נספח כג' לתצהיר התובעת). כן טענו התובעים כי מאז לא נחתם הסכם אחר וכי הוראותיו של ההסכם מיום 23.6.99 המשיכו לחול. על פי אותו הסכם משולש אשר הוצג, משכיר המנהל לסוכנות היהודית משבצת קרקע המיועדת לאגודה והסוכנות היהודית מעניקה לאגודה מעמד של ברת רשות במשבצת. זכויות המתיישבים במשקים הנכללים במשבצת הקרקע הנ"ל, הינן זכויות בר רשות של ברת רשות אשר הינה האגודה, והן נגזרות מההסכם המשולש.

 

  1. בסעיף 20 (ה) לאותו הסכם משולש אשר הוצג נקבע כי:

"במקרה של פטירת חבר האגודה או מתיישב ביישוב, תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש בנחלה ו/או במשק העזר שבשימושו. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר רשות בלבד, שאינן חלק מעיזבונו ואין באמור בסעיף זה לשנות את מעמדו של חבר האגודה ועל פי חוזה זה כבר רשות לכל דבר ועניין.

(1) במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב, יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב ביישוב שנפטר, יועברו כל זכויותיו לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המיישבת. 

באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה...".

 

  1. אלא שהתובעים לא הביאו בפני כל ראיה מהו הסכם הרישיון אשר היה בתוקף עובר למינוי הנטען של התובעים ל"בן ממשיך" במשק בשנת 1974 ולא הוכח בפני כי במועד זה היה קיים הסכם משולש בתוקף או כל הסדר חוזי אחר אשר הוראותיו אפשרו להורים המנוחים – ברי הרשות - למנות בן ממשיך במשק ובאילו תנאים.

 

  1. כאמור לעיל, ההסכם המשולש אשר הוצג נחתם ביום 23.6.99 והוא התייחס לתקופה מיום 1.10.98 ועד ליום 30.9.01, כאשר לטענת התובעים מאז התאריך הנ"ל לא נחתם הסכם נוסף. אף אם אקבל טענות התובעים ולפיהן הוראות ההסכם המשולש מיום 23.6.99 מוסיפות לחול, הרי שעדיין לא יהיה בהסכם זה כדי להוכיח מה היה ההסדר החוזי התקף במועד המינוי הנטען בשנת 1974, כעשרים וחמש שנה קודם לכן!

 

  1. עיון בכתבי ההגנה מטעם הסוכנות היהודית והמנהל לא שפך אור נוסף באשר לשאלה האם נתן היה למנות "בן ממשיך" במשק בשנת 1974.

 

  1. הסוכנות היהודית טענה בכתב הגנתה שהיא "עוסקת ו/או עסקה בזמנים הרלוונטים בישובה ובביסוסה של האגודה על משבצת האגודה."

 

כן טענה הסוכנות היהודית כי "ככל שמשק מס' XXX   במושב XXX היה חלק ממשבצת המקרקעין שהיה כלול בחוזה המשולש, לו היתה הסוכנות צד, הרי החל מיום 20.5.2006 חוזה המשבצת המשולש הפך לדו-צדדי, כאשר הצדדים שנותרו הם האגודה – נתבעת מס' 2 ומינהל מקרקעי ישראל" (ר' סעיפים 3 ו- 4 לכתב הגנת הסוכנות היהודית). לגופם של דברים, טענה הסוכנות היהודית שאין בספריה רישום ביחס לבעלי הזכויות במשק וגם לא ביחס לבן ממשיך.    

 

          על האמור בכתב ההגנה מטעם הסוכנות היהודית הוסיף וביאר בא כוחה בדבריו לפרוטוקול הדיון מיום XXX מהם עלה שהמנהל בקש לעבור לחוזה דו צדדי לגבי כל משבצת הקרקע של המושב בחודש 5/2006, אם כי חוזה כזה טרם נחתם עם האגודה (ר' בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון XXX).

 

  1. מכתב ההגנה ומדברי בא כוח הסוכנות היהודית לפרוטוקול בית המשפט, לא ניתן לקבוע שעובר למינוי הנטען של התובעים ל"בן ממשיך" במשק בשנת 1974 היה קיים הסכם משולש בתוקף שחל על משבצת הקרקע של המושב. אקדים ואומר כבר עתה כי נוכח ראיות נוספות אשר הובאו בפני ואשר אליהן אתייחס בהמשך לפסק דיני, עולה שהסוכנות היהודית כלל לא עסקה בביסוסה של האגודה במשבצת הקרקע בשנת 1974 או בסמוך למועד זה.

 

  1. באשר לעמדת המנהל, הרי שבכתב ההגנה אשר הוגש מטעם המנהל, לא היתה כל התייחסות לשאלה אלו זכויות היו להורים במשק, כיצד נתן להעבירן - והאם היה קיים הסכם משולש ביחס למשבצת הקרקע של המושב בשנת 1974 או בסמוך למועד זה.

 

  1. אי-בהירות זו נותרה בעינה גם לאחר קבלת תעודת עובד הציבור מיום 13.4.10 מטעם עובדת המנהל הגב' XXX, שהוגשה במסגרת ראיות הנתבעת 1 ואשר אף אחד לא בקש לחקור אותה.

 

מתעודת עובד הציבור של הגב'XXX  אשר שימשה בתפקיד XXX , עלה שלא התקבלה כל הודעה במנהל מאת האם - בעלת הזכויות במשק, כמו גם הודעה מהסוכנות היהודית בדבר מינוי בן ממשיך במשק וכי אין כל רישום לזכויות בן ממשיך בתיק המנהל. אלא שלא נאמר בתעודת עובד הציבור באיזה אופן או דרך הוסדרו זכויות האגודה וחברי האגודה במשבצת הקרקע ולא הוצג כל הסכם משולש בתוקף עובר למינוי הנטען.

  1. בהיעדר כל ראיה לקיומו של הסכם משולש במועד הרלוונטי, טענו התובעים שיש לראות בהוראות ההסכם המשולש משנת 1999 מקור משפטי למינוי "בן ממשיך" במשק בשנת 1974.

 

באותה נשימה הוסיפו התובעים וטענו שאין נפקות להיעדר אישור המינוי בסוכנות היהודית על פי הוראות אותו הסכם משולש משנת 1999, בנימוק שעובר למינוי התובעים בשנת 1974 לא היה נהוג לבצע רישום של בן ממשיך" בסוכנות היהודית ודי היה בקבלת ה"בן הממשיך" כחבר אגודה על סמך הצהרת ובקשת ההורים.

 

בכתב התביעה טענו התובעים בהקשר זה: 

"32...ב. נוהלי ונוהג הסוכנות בזמנים הרלבנטיים, בכל הנוגע לאישור בנים ממשיכים אינם ידועים לתובעים. סביר להניח כי בזמנים הרלבנטיים, המוסדות וכפועל יוצא גם המתיישבים לא הקפידו על קיום פרוצדורות ומילוי טפסים".

 

  1. על בסיס אותו קו טיעון ביקשו התובעים בתחילת ההליכים להעיד את מר xxx, אשר שימש לדברי התובעים במשך שנים רבות כמנהל XXX בסוכנות היהודית. בבקשות לזימונו של מר XXX כעד טענו התובעים, בין היתר, שעדותו נדרשת לשם הוכחת נוהלי הסוכנות היהודית בנוגע למינוי בנים ממשיכים בכלל ומינוי התובעת 1 בפרט. לעמדת התובעים בידיעתו של מר XXX נוהלי ואופן התנהלות הסוכנות היהודית בפועל בכל הנוגע למתן הלוואות לתובעים והכרה בתובעת 1 כבת ממשיכה במשק - וכן ביחס לרישום בנים ממשיכים במושב (ר' למשל בקשה XXX; ר' בקשה XXX).

 

  1. הנתבעת 1 התנגדה לזימונו של מר xxx כעד ובעניין זה ניתנו החלטות שונות על ידי המותב הקודם, תחילה החלטה המתירה את זימונו של העד ולאחר מכן החלטה המורה על הגשת תעודת עובד ציבור מטעמו. אלא שבסופו של יום שמיעת הראיות נדחתה, תעודת עובד ציבור לא הוגשה והתובעים הודיעו לבית המשפט שהם מוותרים על זימונו של מר XXX.

 

  1. אך יתרה מזאת, התובעים נימקו את ויתורם על הזמנתו של מר XXX למתן עדות בכך שלטענתם המושב אינו מושב "סוכנותי" בזו הלשון (ר' דברי ב"כ התובעים לפרוטוקול XXX):

"עו"ד xxx: העדים מטעמנו הם התובעים עצמם, הגב' xx, מר xx   ומר xx. כל העדים מסרו תצהיר מטעמם. לשאלת בית המשפט לעניין הזמנתו של העד מר xx מהסוכנות היהודית, אשר הזמנתו התבקשה בשעתו על ידי באת כוחם הקודמת של התובעים, אני מודיע כי אני מוותר על הזמנתו כעד. אני סבור שהסוכנות אינה קשורה לישוב, בענין זה אני מפנה בין היתר לתצהירו של מר xx".     

 

          טענה עובדתית זו מצאה ביטויה באופן מפורש עוד יותר בתצהיר עדותו הראשית של מר xxx, אשר שימש כיו"ר האגודה בו נאמר:

"6. הנני להצהיר כי לעניין הסוכנות היהודית, כי ככלל, לא היה קשר עם הסוכנות כי כיישוב שהוקם ע"י פיק"א לא ניתן תקציב סוכנותי. משפחת xxx  כבנים ממשיכים, לא קיבלו כל מימון מהסוכנות להקמת המשק ואין ולא היה גם כל צורך באישור הסוכנות להעברת הזכויות למשפחת xxx , ומבחינת האגודה, הזכויות הועברו למשפחת xxx בשלמותם ואף הם נרשמו כחברים באגודה."

 

  1. מר xxx גם טען בפני בעדותו שבמועדים הרלוונטיים למינוי התובעים כ"בן ממשיך" במשק, זכויות האגודה במשבצת הקרקע הוסדרו בחוזה חכירה עם פיק"א - אשר היתה חברה שעסקה בהתיישבות יהודית בארץ - ואשר הסתיים בסביבות שנות ה- 80' (ר' פרוטוקול XXX ):   

"בסעיף 6 לתצהירך פה להבדיל מסעיפים אחרים אתה לא מסייג את עצמך ואתה נראה פה יותר בטוח ואתה טוען שלא היה קשר בין מושב xxx לסוכנות בגלל הנושא של פיק"א. כלומר שגם בהסכם של האגודה עם המנהל הסוכנות לא היתה צד להסכם כפי שיש בחלק מהמושבים בהסכם הידוע כהסכם משולש.

ת. xxx היה ישוב עם הסכם חכירה ל 49 שנים, שהסתיים בסביבות סוף שנות השמונים בערך. ההסכם הזה הוחלף עם ההסכם המשולש, הסוכנות והמנהל נכנסו בנעליים של פיק"א. חוק המנהל החל ב- 1960 אז המנהל נכנס כגוף שינהל את קרקעות קרן קיימת אשר קיבלה את קרקעות פיק"א בשנת 59'."  

         

  1. קשה להלום הניגוד בין עמדת התובעים בכתב התביעה ולפיה הם מונו כבנים ממשיכים מכוח הוראות ההסכם המשולש, לבין טענת התובעים בעת שמיעת הראיות ולפיה המושב אינו מושב "סוכנותי". הרי בהגדרה אין "הסכם משולש" ללא הסוכנות היהודית ובאין "הסכם משולש" אין בפנינו כל מקור משפטי אחר למינוי "בן ממשיך" לשיטת התובעים עצמם.

         

  1. מכל מקום, גם חוזה החכירה בין פיק"א לבין האגודה לא הוצג בפני וממילא לא הוכח מהם התנאים, אם בכלל היו כאלה, באותו חוזה חכירה, לעניין אפשרות חברי האגודה להעביר זכויותיהם במשק.

 

         באותו הקשר יש לציין שגם מסמכי רכישת הזכויות במשק ע"י ההורים מה"ה  xxx בשנת 1960 לא הוצגו, למרות שיתכן ומסמכים אלה יכלו לשפוך אור נוסף על  אופן ותנאי עבירותן של זכויות בר הרשות במשק בשנים אלה.

 

  1. עדותו של מר xxx ולפיה המושב אינו מושב "סוכנותי", הצטרפה לראיות נוספות אשר הובאו בפני בענין זה. כך למשל, הנתבעת 1 טענה כבר בכתב הגנתה ובהמשך בתצהירה שהמושב אינו מושב "סוכנותי" ושמוסד ה"בן הממשיך" כלל אינו קיים בו (ר' סעיפים 5 ו- 6 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1; סעיף 14 לתצהירה).

 

  1. כן העיד בפני בהקשר זה עו"ד xxx, אשר התבקש להעיד מטעם הנתבעת 1. עו"ד xxx הינו חבר אגודת המושב, אשר שימש כעורך דינה של האם ואף טיפל ברישום הזכויות במשק על שמה בספרי המנהל. עו"ד xxx העיד כי (ר' פרוטוקול הדיון מיום 15.9.15 בעמ' 25 שורות 2 עד 7): 

"ש. אם חבר מושב xxx מבקש אותך כעורך דין למנות את בנו כבן ממשיך ב- xxx, מה היית אומר.

ת. אי אפשר.

ש. למה

ת. כי מושב xxx, יצאה לביסוס אצל הסוכנות היהודית לישראל בשנות ה- 60 של המאה הקודמת, ומאז אינו נמנה על הסוכנות היהודית, על כן לא ניתן לקבל את הסוכנות היהודית למינוי ורישום בספרים שלה לבן ממשיך, ב- xxx.

 

המשמעות של המילה יציאה לביסוס הכוונה היא שהיא פרעה את כל חובותיה לסוכנות היהודית והפסיקה להיות מטופלת על ידי הסוכנות היהודית, ומאז לא נדרשים יותר אישורים של הסוכנות היהודית לא להעברת זכויות בנחלות, במגרשים למגורים, וממילא לא ניתן לרשום בספרים של הסוכנות היהודית מינוי של בן ממשיך."

 

  1. עדותו של עו"ד xxx בדבר היעדר אפשרות לרישום "בן ממשיך" במשקי המושב , מצאה תימוכין בעובדה שאף לגרסת התובעים עצמם, אין רישום בסוכנות היהודית של התובעים או של כל חבר אגודה אחר כ"בן ממשיך" במושב. וכך טענו התובעים בכתב התביעה:

"32. על פי ברורי התובעים, בתיק המשק בסוכנות אין רישום של בן ממשיך. ואולם:

א. רישום כאמור לא קיים ביחס לאף אחד ממשקי xxx, למרות שבמושב מונו בנים ממשיכים".

 

          כן נתמכה עדותו של עו"ד xxx באמור בכתב ההגנה של הסוכנות היהודית ובתעודת עובד הציבור מטעם המנהל, אשר טענו שאין בספריהם  רישום של התובעים כ"בן ממשיך" במשק. 

 

  1. על רקע עדויותיהם של מר xxx ועו"ד xxx, אשר מצאתי ליתן בהן אמון מלא, לא היה די בעובדה שהוצג בפני הסכם משולש בתוקף משנת 1999, אשר מכוחו נתן היה למנות "בן ממשיך" במושב, כדי להקים בידי התובעים זכויות. יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון בפס"ד בעניין חיים הנזכר לעיל:

"16. המקור המשפטי להכרעה בשאלת מעמדו של אליהו כבן ממשיך כלפי המוסדות המיישבים מצוי בהסכם המשולש, אשר נחתם מעת לעת בין המינהל כמשכיר לבין הסוכנות כגורם מיישב ("שוכרת") ולבין האגודה השיתופית כבת-רשות של הגורם המיישב. הסכם זה מגדיר את מערכת היחסים בין גורמים אלה בינם לבין עצמם ובינם לבין חבר האגודה. בענייננו צורפו לחומר הראיות שני הסכמים כאלה – האחד מ-1990 עד 1993 והשני מ-1993 עד 1996, ואף שזכויות האם המנוחה למשק נגזרו מהסכם משולש שקדם בזמנו להסכמים שצורפו, בצדק הניח בית-משפט קמא כי מדובר בחוזים דומים בהוראותיהם, וכי ניתן להקיש מהחוזים שהוצגו גם לגבי התנאים המצויים בהסכמים שקדמו להם, הרלוונטיים לענייננו.

גם אם המערער טען כי לא צורפו החוזים המתאימים לתקופה הרלוונטית, הוא לא העלה כל טענה מהותית בדבר שוני אפשרי בנוסחים.  נציגת הסוכנות היהודית שהגישה תעודת עובד ציבור צירפה הסכם משולש לתקופה שמ-1993 עד-1996 והניחה כי הסכם זהה שימש מקור לזכויות האם המנוחה שהוקנו לה ב-3.12.1964 כבת-רשות במשק. נניח אפוא לצורך ענייננו כי נוסחם של ההסכמים שצורפו משקף את הוראות ההסכם המשולש אשר שימש מקור לזכויות האם בעת שרכשה את זכויותיה במשק, והוא מגדיר את מעמדם של המוסדות המיישבים ואת מסגרת הזכויות של חברי האגודה בנחלות."

 

  1. בשונה מפס"ד בעניין חיים, בו בית המשפט היה רשאי להניח שההסדר החוזי הגלום בהסכם המשולש שם, חל גם שנים קודם לכן, הרי שבענייננו לטענת התובעים עצמם המושב אינו מושב "סוכנותי" וכי עובר למינוי התובעים כ"בן ממשיך" במשק - הוסדרו זכויות האגודה בקרקע בחוזה חכירה מול פיק"א;

 

בשונה מפס"ד בעניין חיים, במקרה זה הונחה בפני תשתית ראייתית, על ידי שני הצדדים -  ולפיה זכויות האגודה כלל לא הוסדרו במועדים הרלבנטיים בהסכם משולש ומנגד התובעים לא עמדו בנטל להוכיח מה היו תנאי הרישיון של ההורים במועד זה;

משכך אין ולא ניתן במקרה זה להניח שהאפשרות למנות "בן ממשיך" במשק לפי סעיף 20 ה להסכם  המשולש אשר הוצג בפני, היתה קיימת גם במועד המינוי של התובעים בשנת 1974 ואף לא במועד פטירת האב המנוח בשנת 1979. 

 

  1. לאור המסקנה אליה הגעתי, ניסיון התובעים "לייבא" את הוראות ההסכם המשולש משנת 1999 כמקור משפטי למינוי בן ממשיך בשנת 1974, אינה אפשרית אינה מעשית - וככל הנראה חוטאת למציאות העובדתית והמשפטית כפי שהוצגה במסכת הראיות שנפרשה בפני על ידי שני הצדדים.

 

  1. קל וחומר שאין לקבל טענת התובעים ולפיה ההסכם המשולש משנת 1999 יהווה מקור משפטי למינוי "בן ממשיך" בשנת 1974, ומנגד בבואי לבחון את התקיימות דרישות ותנאי ההסכם המשולש לגופן, לטעון בפני שלא היה צורך לקיימם על פי נוהג הסוכנות היהודית עובר למינוי בשנת 1974.

 

נוהג הסוכנות היהודית כלל לא הוכח בפני, שכן התובעים נמנעו מלהביא עדים רלוונטיים מהסוכנות היהודית כדי להוכיח טענתם זו – והכל בנסיבות בהן לשיטת התובעים עצמם הסוכנות היהודית לא היתה אז "בתמונה". 

 

כפי שיפורט בהמשך פסק הדין, לא רק שלא הוכח בפני שהסוכנות היהודית לא הקפידה על קיומם של תנאי ההסכם המשולש בכל הנוגע לאישור "בן ממשיך", נטען מפי עדי התובעים עצמם שכלל לא היה צורך בקבלת אישור הסוכנות היהודית למינוי "בן ממשיך",  ממילא לא היה צורך לדווח לסוכנות היהודית דבר וחצי דבר בעניין זה - ושמינוי "בן ממשיך" במושב השתכלל עם קבלת המועמדים לחברות באגודה לבקשת ההורים, ללא כל קשר לסוכנות היהודית. אלא שכאמור לעיל, מקור משפטי אחר למינוי "בן ממשיך" אין!

 

  1. ויודגש – אף התובעים עצמם סבורים שהמועד הרלבנטי לבחינת שאלת המינוי הינו בשנת 1974. עמדה זו של התובעים מצאה ביטויה בטענתם ולפיה ככל שנחתם חוזה דו- צדדי בין המנהל לבין האגודה בשנת 2006, היינו חוזה אשר הסוכנות היהודית כלל לא צד לו, הרי שהוא אינו רלבנטי לצורך בחינת זכויותיהם שכן הוא מאוחר למועד מינויים בשנת 1974, מאוחר למועד פטירת האב בשנת 1979 ואפילו מאוחר למועד פטירת האם בשנת 2004 (ר' למשל סעיף 29 לתצהיר התובע).

 

במילים אחרות, לעמדת התובעים ככל שהחוזה הדו-צדדי משנת 2006 אינו מאפשר הקניית מעמד של "בן ממשיך" במשק, הרי שאין בהסדר חוזי מאוחר כדי להפקיע מינויים שנים קודם לכן. משכך ועל פי אותו היגיון, אין גם לקבל טענה ולפיה הסכם משולש משנת 1999, אשר נערך כעשרים שנה לאחר פטירת האב, ישמש מקור משפטי למינויים של התובעים ל"בן ממשיך" במשק בשנת 1974, בהיעדר כל הוראה חוזית מפורשת בעניין זה. 

 

  1. לאור כל האמור לעיל, לא הוכח בפני מקור משפטי למינוי "בן ממשיך" במשק עובר למינוי הנטען של התובעים בשנת 1974. באין מקור משפטי, ממילא לא הוכח בפני שההורים יכלו על פי תנאי הרישיון בקרקע למנות את התובעים כ"בן ממשיך" במשק.

 

בחינת תנאי סעיף 20 ה (1) להסכם המשולש

 

  1. משלא הוכח בפני מקור משפטי למינוי "בן ממשיך" במשק בשנת 1974, די היה בכך בלבד כדי לדחות התובענה בכל הנוגע לסעד הצהרתי ולפיו התובעת "בת ממשיכה" במשק.

 

          למרות זאת ובבחינת "למעלה מן הדרוש", מצאתי בכל זאת לבחון טענת התובעים למינויים כ"בן ממשיך" במשק נוכח הוראות סעיף 20 ה (1) להסכם המשולש משנת 1999, שכן לטעמי גם בעניין זה התובעים לא הוכיחו שהתקיימו כל התנאים המקימים להם מעמד של "בן ממשיך" במשק - ואסביר.    

 

  1. סעיף 20 ה(1) להסכם המשולש משנת 1999 דורש, בין היתר, אישור המיישבת – הסוכנות היהודית - למינוי "הבן הממשיך". אלא שאין חולק שבסוכנות היהודית אין כל רישום של "בן ממשיך" במשק ולמעשה אין אפילו רישום של בעלי הזכויות במשק, מה שמחזק את טענת הנתבעת 1 ולפיה במועדים הרלוונטיים למינוי הנטען של התובעים, הסוכנות היהודית כלל לא עסקה בביסוסה של האגודה על משבצת הקרקע. וכך נאמר בהקשר זה בסעיף 32 לכתב התביעה – בבחינת הודאת בעל דין - מצד התובעים:

"32. על פי ברורי התובעים, בתיק המשק בסוכנות אין רישום של בן ממשיך."

 

  1. אין חולק שגם בספרי המנהל אין רישום של "בן ממשיך" במשק (ר' סעיף 33 לכתב התביעה ותעודת עובד הציבור מטעם המנהל).

 

  1. בהיעדר רישום של "בן ממשיך" בספרי הסוכנות היהודית והמנהל, טוענים התובעים שהוראות ההסכם המשולש או נוהג הסוכנות היהודית, אינם דורשים אישור בכתב מטעם הסוכנות היהודית למינוי "בן ממשיך" במשק ושהסוכנות היהודית הכירה בפועל בתובעים כבנים ממשיכים. בעניין הצורך באישור הסוכנות היהודית למינויים כ"בן ממשיך" טענה התובעת בתצהירה כך:

"32. אישור הסוכנות – נוסף על האמור לעיל:

א. ההסכם המשולש אינו קובע דרך לאישור הסוכנות את מינוי הבן הממשיך. לא נקבע כי האישור יהיה בכתב ו/או כי יעשה על פי פרוצדורה מסויימת.

ב. גם ביחס לאישור הסוכנות את המינוי חסרים, ככל הנראה, מסמכים. ואולם אין ולא יכול להיות ספק כי הסוכנות ידעה על המינוי שלנו כבן ממשיך במשק, אישרה אותו ונהגה בהתאם. כך עולה ממסמכים שצורפו לתצהירי זה ומההלוואות הנזכרות לעיל". 

 

          בתצהירו של התובע אף נאמר כי:

"32...ב. גם ביחס לאישור הסוכנות את המינוי קיים חסר במסמכים. שנים רבות חלפו מאז ויתכן כי מסמכים אבדו, הושמדו, תויקו וכיום לא נתן לאתרם וכיו"ב. ואולם אין ולא יכול להיות ספק כי הסוכנות ידעה על המינוי שלנו כבן ממשיך במשק, אישרה אותו ונהגה בהתאם.

כך עולה ממסמכים שצורפו לתצהירי זה, ומההלוואות הנזכרות לעיל. ללא אישורה, לא היו ממליצים, לא היו מאשרים ולא היו מלווים לנו ההלוואות כאמור".

 

  1. אין בידי לקבל טענה זו של התובעים. תחילה יש לציין שהתשתית הראייתית היחידה אשר הונחה בפני בנוגע לעמדת הסוכנות היהודית הינה בגרסה אשר נמסרה בכתב הגנת הסוכנות היהודית ובדברי בא כוחה לפרוטוקול בית המשפט בדיון XXX.

 

  1. בכתב ההגנה של הסוכנות היהודית אין כל התייחסות, בין במישור העובדתי ובין במישור המשפטי, לשאלה מהן צורות ההודעה או האישור של הסוכנות היהודית למינוי "בן ממשיך" במשק חקלאי. לעומת זאת נאמר בכתב ההגנה בצורה מפורשת שאין כל רישום בספרי הסוכנות היהודית ביחס לזכויות במשק, בין ע"ש ההורים – בעלי הזכויות במשק - ובין ע"ש התובעים כ"בן ממשיך" (ר' סעיף 5 לכתב הגנת הסוכנות היהודית).

 

  1. המסמך הרלוונטי היחיד אשר צורף לכתב ההגנה של הסוכנות היהודית ואשר על פי הנטען נמצא במסגרת תיק המושב, הינו מכתב משרד החקלאות למשרד השיכון מיום 30.7.1974 ובו מופיעה רשימה של מתיישבים חדשים במושב, כאשר שמם של התובעים מצוין תחת הכותרת "בנים ממשיכים במשק הוריהם" (ר' נספח 1 לכתב הגנת הסוכנות היהודית).

 

אלא שאין חולק שמכתב זה לא נרשם על ידי הסוכנות היהודית וגם לא הופנה אליה, אלא בהעתק בלבד. ממילא אין מסמך זה מהווה המלצה או אישור מצד הסוכנות היהודית וכלל לא עולה מתוכנו לאיזו מטרה הוא נערך ונשלח ע"י משרד החקלאות למשרד השיכון.

 

  1. יתר על כן, הסוכנות היהודית הכחישה בכתב הגנתה טענת התובעים שההלוואה לבניית בית שני במשק נעשתה על סמך המלצת הסוכנות היהודית למשרד השיכון בציינה כי:

"10. מוכחש מחוסר ידיעה הנטען בסעיף 11 לכתב התביעה.     

ברישומי ובתיקי הסוכנות לא נמצאה המלצה של הסוכנות למשרד השיכון וכן רישום בן ממשיך במשק".    

 

  1. באשר לתשובות בא כוח הסוכנות היהודית לשאלות באי כוח שני הצדדים ולשאלות בית המשפט (ר' פרוטוקול הדיון XXX ) נרשם כי:

"לשאלת עו"ד xxx – המבקשת כי אאשר שאין בסוכנות רישום כלשהו לגבי בנים ממשיכים במושב xxx. אני לא יכול לאשר זאת. אם יפנו אותי לשם מיוחד, אבדוק.

לשאלת ב"כ עו"ד xxx – כי כיוון שיש משמעות לרישום של בן ממשיך בסוכנות היתה צריכה להיות הקפדה אני משיב – בד"כ בן ממשיך נעשה על פי הצהרת בעלי הזכויות בנחלה הסכמה של הבן הממשיך ושל האגדה – צורות ההודעה השתנו עם השנים. פעם הסתפקו גם בהודעות של האגודה. רק בשנים האחרונות יש העברה של מידע זה למינהל. זה בעיקרון. 

לשאלת בית המשפט – על נחלה זו נבנה בית שני לתובעים האם לא היה צורך באישור הסוכנות לבניית בית שני לבן ממשיך. אני משיב: יש לחלק תקופות, היו תקופות שניתנה רשות לבנות בית שני שלא לבן ממשיך. אני לא יודע להגיד לאילו תקופות התשובה תקפה.

עו"ד xxx – אני מבקשת להפנות את עו"ד xxx לנספח ד' לכתב התביעה – הלוואה שניתנה לבניית הבית של מרשי כבנים ממשיכים. עותק נשלח אז למר  xx בסוכנות בת.א. כך שהסוכנות ידעה. אם הסוכנות אינה קשורה מדוע נשלח אליה?. מנסיוני יש אי סדר בתיקים בסוכנות. אפשר למצוא חומר. זה שלא מצאו אין זה אומר בהכרח כי אין".

 

  1. דברי בא כוח הסוכנות היהודית אינם מאששים אפוא טענות התובעים שהסוכנות היהודית הכירה למעשה בתובעים כ"בן ממשיך" במשק ואף לא לכך שעצם בניית בית שני במשק מהווה אינדיקציה למינוי. נהפוך הוא, דווקא דברי בא כוח הסוכנות היהודית מעלים שהיה צורך במסירת הודעה לסוכנות היהודית בדבר מינוי בן ממשיך במשק וכי היו תקופות בהן אישרו בניית בית שני, ללא כל קשר למינוי בן ממשיך במשק החקלאי.

 

  1. כך או כך, לא הוצגה בפני כל ראיה פוזיטיבית ע"י התובעים להמלצה או אישור מצד הסוכנות היהודית ביחס לבניית בית שני בנחלה על ידי התובעים כאינדיקציה למינוי התובעים כ"בן ממשיך", מה עוד שעל פי עדויותיהם של מר xxx ועו"ד xxx בפני, הסוכנות היהודית כלל לא עסקה בביסוסה של האגודה במשבצת הקרקע בשנת 1974 או בסמוך למועד זה.

 

יתרה מזאת,  מעדותו של מר xxx בפני עולה שבשנת 1974 מעורבות הסוכנות היהודית ביחס למושב, לא נעשתה בהקשר של מינוי או אישור "בנים ממשיכים" במשקי המושב, אלא כאחד הגופים אשר פעלו ביחד עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט אכלוס ופיתוח XXX בין השנים 73' עד 78' במאה הקודמת.

 

כן העיד מר xxx שהתובעים נקלטו במושב במסגרת פרויקט זה, כך שעדותו מספקת הסבר מדוע הסוכנות היהודית כותבה למכתב אשר נשלח ע"י משרד החקלאות למשרד השיכון (ר' עדותו בפרוטוקול XXX ). 

 

  1. לכך יש להוסיף כי לאור טענות התובעים ולפיהן נוהלי הסוכנות היהודית לא חייבו מתן אישור בכתב למינוי "בן ממשיך" ושהסוכנות היהודית הכירה בפועל בתובעים כ"בן ממשיך" במשק – ובשים לב לעמדת הסוכנות היהודית בכתב הגנתה ובדברי בא כוחה, מקובלת עלי טענת הנתבעת 1 ולפיה יש לזקוף לחובת התובעים הימנעותם מהבאת עד מטעם הסוכנות היהודית וניתן להניח שלו היתה מובאת עדות שכזו, לא היה בה כדי לתמוך בטענותיהם (ר' למשל חקירת התובע בפרוטוקול XXX).

 

  1. גם ממסמכים נוספים אשר הוצגו בפני ע"י התובעים לא נתן להגיע למסקנה ולפיה הסוכנות היהודית הכירה בפועל בתובעים כ"בן ממשיך" במשק או שהסוכנות היהודית אישרה את מינויים, בכל צורה או אופן. כך למשל התובעים הציגו בפני מסמכים שונים מטעם האגודה בהם צוינו התובעים כ"בן ממשיך" במשק ובהם:

 

אישור מיום 28.8.74 שהתובעים הנם חברי מושבxxx ומפתחים משק כבנים ממשיכים למשפחת xxx (נספח א' לתצהיר  התובעת);

 

אישור מיום 23.12.76 שהתובע 2 הינו חבר המושב והינו עצמאי כבן ממשיך במשק הורי אשתו (נספח ב' לתצהיר התובעת);

 

אישור מיום 21.8.00 שהתובעים התקבלו כחברים באגודה וכבנים ממשיכים במשק ההורים, החל משנת 1974 (נספח ג' לתצהיר התובעת);

 

זיכרון דברים מיום 23.10.77 בין האגודה, לבין ההורים והתובעים בנוגע להתחשבנות כספית מול האגודה, בו צוין התובע כבן ממשיך במשק (נספח י' לתצהיר התובעת) (ר' בהקשר זה הכחשת הנתבעת 1 הטענה שמסמך זה נחתם על ידי האב – בפרוטוקול   XXX );

 

מכתב מחודש 12/85 מאת עו"ד xxx כיו"ר ועד האגודה לשר החקלאות, בנושא הסדרת חובות לאגודה – בו  צויינו התובעים כבנים ממשיכים במשק (נספח יא' לתצהיר התובעת) (ר' בהקשר זה עדות עו"ד xxx ולפיה המדובר בבנים ממשיכים אשר בנו ביתם ליד ההורים ומעבדים יחד איתם את המשק – פרוטוקול XXX );

 

כתב ערבות לחובות האגודה בחתימת התובע, מסמכים הנוגעים להליכי גבייה אשר ננקטו כנגד הערבים (נספחים יב' ו- יג' לתצהיר התובעת) ומסמכים בדבר הליכים על פי חוק ההסדרים במגזר החקלאי כנגד התובעים (נספח יד' לתצהיר התובעת); 

 

  1. בהקשר זה יש לשוב ולהזכיר תחילה שבכל הנוגע למעמד של "בן ממשיך", יש להבחין בין הגדרת "הבן הממשיך" במישור היחסים שבין האגודה לבין התובעים, הנקבעת לפי דיני האגודות השיתופיות, לבין מישור היחסים שבין התובעים לבין ההורים והגורמים המיישבים - מכוח ההסדרים החוזיים הרלבנטיים.

 

לראיה גם שהאגודה אישרה בכתב הגנתה שהתובעים הינם חברי האגודה ושהיא הכירה וראתה בהם כ"בנים ממשיכים" במשק, אם כי האגודה הוסיפה וטענה שמינוי "בן ממשיך" אינו מבוצע רק ברישומיה אלא ברישומיהם של גורמים נוספים חיצוניים לאגודה – הסוכנות היהודית והמנהל. בכך גילתה האגודה דעתה שאישורה והסכמתה למינוי התובעים כ"בן ממשיך" במשק, אין די בו בכדי לשכלל את המינוי במובנו הקנייני. 

 

  1. אפילו ראתה האגודה בתובעים "בן ממשיך" במישור הנוגע להקניית הזכויות במשק, הרי שאין חולק שאף אחד מן המסמכים שהוצגו בפני מטעם האגודה, לא נשלח ולא הופנה לסוכנות היהודית. כך שאין ולא ניתן מכוח מסמכים אלו לבסס את הטענה שהסוכנות היהודית אישרה את מינוי התובעים ל"בן ממשיך" במשק.

 

  1. יתר על כן, מעדויותיהם של מר xxx ומר  xxx בפני עולה שכלל לא היה צורך בקבלת אישור או הסכמת הסוכנות היהודית למינוי התובעים כ"בן ממשיך" וכי מינוי התובעים ל"בן ממשיך" במשק הושלם ונגמר עם קבלת התובעים כחברי האגודה לבקשת ההורים. 

וכך העיד מר xxx בנושא הצורך בקבלת אישור הסוכנות למינוי "בן ממשיך" (ר' פרוטוקול XXX ):

"ש. לפי הבנתי אתה טוען, תאשר שזה נכון, שלמעשה אין צורך לפרוצדורה נוספת מעבר לקבלתה של משפחת xxx לחברות לעבודה, כדי שהם יקבלו את הנחלה אחרי מות ההורים.

ת. אני אשנה רק את הזמנים, אתה מדבר הווה ועתיד ואני מדבר עבר, כי אנו מדברים על נושא מהעבר של 40 שנה. באותו זמן די היה באותו מכתב שדנו בו קודם מההורים שדנו הועדה, ההמלצה של הועד/המועצה, לקבל אותם כבנים ממשיכים, די בכך כדי להיות בנים ממשיכים ולהפעיל את המשק של מפעל ההורים לאחר מותם. יש מקרים שזה היה קודם, שההורים שהחליטו שהם יוצאים מהמשחק ומעבירים להורים.

ש. כלומר לא היה צורך באישור הסוכנות לצורך כך.

ת. לא היה צריך את אישורם, אנחנו הודענו להם, אם הודענו, לא היה מקרה אחד ב- xxx שהסוכנות פנתה ועצרה את התהליך ושאלה מה אנחנו עושים, וזה היה למשך כל השנים. זה היה למשך חמש שנים אבל למיטב ידיעתי נמשך כל השנים. חמש שנים בגלל שמשפחת xxx נקלטו במסגרת פרויקט אכלוס ופיתוח XXX, פרוייקט חמש שנתי ממשלתי. הוא התחיל ב- 73 ונגמר ב- 78. האגודה המשיכה לנהוג באותה דרך.

ש. אמרת אם הודע לסוכנות, כלומר אתה לא יודע אם במקרה של משפחת xxx הודע לסוכנות.

ת. אני חושב שבמקרה של משפחת xxx  לא הודע."

 

בהמשך העיד מר  xxx כי ידוע לו שהיה דיווח על המינוי של משפחת xxx למנהל והסוכנות היהודית ואולם לא דיווח של האגודה, אלא דיווח של משרד החקלאות (ר' עדותו בעמ' 29 שורות 5 עד 22).  

 

  1. כן העיד מר xxx (פרוטוקול XXX ) כי:

"ש. האם ראית הסכם של האגודה עם המנהל שממנו נתן להבין שבן ממשיך מקבל את הנחלה אחרי מות ההורים.

ת. לא ראיתי מסמך כזה.

ש. אתה יודע שצריך לקבל את אישור הסוכנות היהודית לעניין בן ממשיך.

ת. לא זכור לי שהיה דבר כזה." 

 

  1. לאור עדויות אלה, קיים קושי מובנה בקבלת טענת התובעים שיש לראות את הסוכנות היהודית כמי שידעה על המינוי והסכימה לו, כאשר לטענת התובעים ועדיהם כלל לא היה צורך להודיע לסוכנות דבר וחצי דבר בנושא מינוי "בן ממשיך" במשק ושהסוכנות היהודית כלל לא היתה מעורבות בניהול משבצת הקרקע של המושב במועדים הרלוונטיים. מובן גם שאין בידי לקבל את הטענה בדבר השתכללות מינוי התובעים כ"בן ממשיך" עם קבלתם כחברי אגודה לבקשת ההורים, מבלי שהונח בפני כל מקור משפטי המאפשר זאת.

 

          אין לי אלא לקבוע שעובר לקבלת התובעים כחברי אגודה בשנת 1974, איש לא חשב לבקש אישור או הסכמת הסוכנות היהודית למינויים כ"בן ממשיך" במשק וטענות התובעים כיום, בדבר הכרת הסוכנות היהודית במינויים כ"בן ממשיך" במשק, הינן תולדה של ניסיון מלאכותי להתאים את התנהלות הצדדים בפועל לתוך הוראות ההסכם המשולש משנת 1999, כאשר בזמן אמת הוראותיו היו זרות להם. 

 

  1. העובדה שלהסכם המשולש משנת 1999 צורף נספח ובו רשימת חברי האגודה ושיוכם למשקים במושב, אשר שמם של התובעים נזכר בה, אין בה כדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי ולפיה לא התקיימו הוראות סעיף 20 ה(1) להסכם זה. ראשית, התובעים לא הביאו עמדת הסוכנות היהודית לגבי הנספח להסכם המשולש והסוכנות היהודית אינה חתומה עליו. שנית, על פי הנספח להסכם המשולש, התובעים נזכרים בו לכאורה כבעלי הזכויות במשק, למרות שאין חולק שבשנת 1999 הזכויות במשק לא היו שייכות לתובעים, אלא לאם המנוחה. כך יוצא שהנספח עצמו אינו משקף את מצב הזכויות במשק לאשורו, אף לשיטת התובעים.

 

  1. התובעים הציגו בפני מסמכים שונים הנוגעים למתן היתר לבניית בית שני במשק, מימון הבניה והסדרת חובות ובהם:

 

מכתב משרד השיכון מיום 12.9.74 לתובע 2 בדבר אישור מתן הלוואה להקמת בית לבן ממשיך במשק ההורים, כאשר העתקיו הופנו לוועד האגודה ולסוכנות היהודית (נספח ד' לתצהיר התובעת);

 

          מכתב הסתדרות הפועלים החקלאיים – המרכז החקלאי אל ממונה ארצי לאכלוס במשרד השיכון מיום 28.4.76 ובו בקשה לאשר לתובעים מתן הלוואה נוספת לצורך השלמת הבניה. במכתב צויין כי "...על מנת לשקם את המשק בתיאום עם התנועה, הוחלט שהבת הממשיכה עם בעלה יבנו בית לבן ממשיך וישקמו את המשק" (נספח ה' לתצהיר);  

 

          מכתב מאת המנהל לבנייה כפרית במשרד השיכון מחודש 9/1976 המופנה לתובע ובו אישור מתן הלוואה למטרת השלמת מימון לבניית בית לבת ממשיכה (נספח ו' לתצהיר התובעת);

 

          מכתב בנק הפועלים סניף XXX לאגודה מיום 7.11.77 בדבר ביצוע שלב ג' ואחרון של מתן הלוואה לבנים ממשיכים ע"ש התובע (נספח ז' לתצהיר התובעת), אישורי מתן הלוואות לבן ממשיך (נספח ח' לתצהיר התובעת) וכן הודעות חיוב מאת בנק הפועלים לתובע בקשר עם הלוואות עבור בן ממשיך (נספח י לתצהיר התובעת);

 

          היתר בניה ע"ש התובע מיום 1.9.74 (נספח ט' לתצהיר התובעת);

 

          מכתב הסוכנות היהודית מיום 26.5.86 ובו המלצה להעניק לתובע הלוואה קונסטרוקטיבית (נספח יח' לתצהיר התובעת)  וכרטיס המשק משנת 1982 בו מצויין "גמר הלוואות סוכנות" (נספח יט' לתצהיר התובעת);

 

  1. אלא שמסמכים אלו, אינם יכולים להוות תחליף לקבלת אישור הסוכנות היהודית כנדרש על פי הוראות ההסכם המשולש. בכל הנוגע למתן הלוואות מאת משרד השיכון ואישורי משרד החקלאות, הרי שהסוכנות היהודית הכחישה מתן המלצה למשרד השיכון ונטען בפני שאין בספריה המלצה כזו. ב"כ הסוכנות היהודית גם הבהיר לפרוטוקול בית המשפט שהיו תקופות בהן ניתנו הלוואות לבניית בית שני בנחלה חקלאית, ללא כל קשר למינוי "בן ממשיך" - וכזכור התובעים נמנעו מלהביא עדים מטעם הסוכנות היהודית.

 

  1. לכך יש להוסיף שבעניין זה העיד בפני עו"ד xxx שהפרוצדורה במנהל להתיר בניית בית שני במשק חקלאי היא לעולם בעבור "בן ממשיך" וזאת כחלק מדרישת המנהל לרצף הבין דורי בנחלות חקלאיות, ללא כל קשר להיבט של הקניית הזכויות במשק (ר' למשל עדות עו"ד xxx בעמ' 26 שורות 15 עד 18).

 

  1. באשר לנספחים יח' ו-יט' לתצהיר התובעת, הרי שנספח יח' כלל אינו קריא. אף אם נכונה הטענה כי מדובר במכתב הסוכנות היהודית בו ניתנה המלצה בשנת 1986 להעניק לתובע הלוואה קונסטרוקטיבית, לא ברור כיצד יכולים התובעים להיבנות ממנו לעניין אישור מינויים כ"בן ממשיך" במשק על ידי הסוכנות היהודית עשר שנים קודם לכן - ומה בכלל הקשר בין מתן הלוואה מסוג זה על ידי הסוכנות היהודית לבין היות התובעים "בן ממשיך" במשק? תהייה זו רלוונטית גם למשמעות שמבקשים התובעים לייחס לנספח יט' לתצהיר התובעת.

 

בפרט הדברים אמורים, כאשר מעדותו של מר xxx בפני עלה שהסוכנות היהודית היתה מעורבות בפרויקט אכלוס XXX, במסגרתו נקלטו התובעים במושב, כגורם מממן. כך יוצא שעל פי עדות מטעם התובעים עצמם אין לגזור מהעובדה שהסוכנות היהודית העניקה הלוואות לחברי אגודת המושב, אישור הסוכנות היהודית למינוי "בן ממשיך" בהתאם להוראות ההסכם המשולש (ר' עדות מר xxx בעמ' 46 לפרוטוקול XXX ).    

         

  1. מן המקובץ לעיל עולה שמכל המסמכים אשר הוצגו בפני אין ולו מסמך אחד מטעם הסוכנות היהודית המאשר את המינוי, אף לא במשתמע.

 

  1. בהיעדר כל ראיה לאישור הסוכנות היהודית למינויים של התובעים ל"בן ממשיך" במשק, אין בידי לקבל טענת התובעים בדבר התקיימות הוראות ההסכם המשולש בכל מקרה - ואף במנותק מהמסקנה אליה הגעתי ולפיה לא הוכח בפני מקור משפטי למינוי "בן ממשיך" במשק;

 

מעת שלטענת עדי התובעים עצמם, מינוי "בן ממשיך" במשק השתכלל עם קבלת התובעים כחברי אגודה לבקשת ההורים (מה שלא הוכח בהיעדר מקור משפטי), נשמט הבסיס לטיעון ולפיו מקורו של המינוי בהוראות ההסכם המשולש;

 

כך גם הטענה ולפיה לא היה בכלל צורך במתן הודעה לסוכנות היהודית בדבר מינוי "בן ממשיך", אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הטענה של התובעים שהסוכנות היהודית אישרה את המינוי והכירה בהם בפועל כ"בנים ממשיכים" במשק – ודינה להידחות.

 

  1. לאור כל האמור לעיל, התובעים לא הוכיחו בפני אישור המיישבת – הסוכנות היהודית - למינוי התובעים כ"בן ממשיך" במשק, אין לי אלא לקבוע שלא התקיימו התנאים למינוי "בן ממשיך" – ולו מכוח הוראות ההסכם המשולש משנת 1999. 

 

  1. בשולי הדברים אעיר, שאין חולק גם על כך שבספרי המנהל לא קיים רישום של התובעים כ"בן ממשיך" במשק ולא הוצגה בפני גם כל ראיה להודעה או פניה של האגודה למנהל בעניין זה. בהיעדר אישור הסוכנות היהודית למינוי התובעים ל"בן ממשיך" במשק, כנדרש על פי הוראות ההסכם המשולש, הרי שאין בפני מינוי תקף של התובעים כ"בן ממשיך" בכל מקרה - וכלל לא נדרשתי למשמעות היעדר הרישום בספרי המנהל.

 

  1. היבט נוסף אליו אני מוצאת להתייחס בטרם סיום, נוגע לקבלת התובעים לחברות באגודה ומשמעותו. על בסיס המסמכים שהוצגו בפני והעדויות אשר נשמעו על ידי, שוכנעתי שהתובעים התקבלו כחברי אגודה על רקע בקשת ההורים למינויים כ"בן ממשיך" במשק, וזאת למרות שלא הוצג בפני פרוטוקול האסיפה הכללית מיום 8.6.1974 ומבלי שהונחה בפני פניית ההורים בכתב לוועד האגודה, אשר על פי טענת התובעים לא נתן לאתרם כיום (ר' למשל עדות התובע בפרוטוקול XXX ). זאת אני קובעת מבלי לחוות דעה בשלב זה באשר לשאלה אילו זכויות התכוונו ההורים להקנות לתובעים במשק והאם אלה הוקנו כדין - ואסביר.

 

  1. מר xxx אשר שימש כיו"ר ועד האגודה במועד קבלת התובעים לחברות באגודה, העיד בפני שהתובעים התקבלו לחברות באגודה לבקשת ההורים למינויים כ"בן ממשיך" במשק. בעניין זה הוצג בפני פרוטוקול מקדים של ישיבת המועצה של האגודה מיום 16.5.74 אשר נערך בכתב ידו של מר xxx(סומן ת/1), ובו נקבע שבאסיפה הכללית הקרובה תערך הצבעה בנושא קבלת התובעים לחברות באגודה (לענין הגשת מסמך זה ר' החלטה בעמ' 40 ו- 41 לפרוטוקול XXX  ואישור ב"כ האגודה מיום 2.11.14).

 

מר xxx העיד בפני שנכח באסיפה בה אושרו התובעים כחברי אגודה לבקשת ההורים ובחקירתו החוזרת אף הסביר את הפרוצדורה לאישור קבלת חברי אגודה כ"בן ממשיך" במשק הוריהם, אשר נעשית אך ורק על בסיס בקשת ההורים (ר' עדות מר  xxxבפרוטוקול XXX).  

 

  1. גם מר xxx, אשר שימש מרכז משק של האגודה בין השנים 85' – 87', העיד מטעם התובעים והסביר שהאסיפה הכללית שהתקיימה בעניין קבלת התובעים כחברים יכלה להתקיים אך ורק לבקשת ההורים למנותם כ"בן ממשיך" (ר' עדות בפרוטוקול XXX).

 

  1. מצאתי ליתן אמון בעדויותיהם של מר xxx ומר xxx בפני, אשר נתמכו גם בעדות הנתבעת 1 עצמה - אשר אישרה שהתקיימה אסיפה כללית בה אושרו התובעים כ"בנים ממשיכים" במשק ואף את העובדה שאישור התובעים נעשה על בסיס פניית ההורים, אם כי לטענתה תכלית הבקשה נועדה לאפשר לתובעים לבנות בית שני במשק, להבדיל מהקניית מלא הזכויות במשק לתובעים לאחר פטירת ההורים.  

 

כן מצאתי תימוכין לעדותם של מר xxx ו- xxx, בעדותו של עו"ד xxx, כמי שכיהן כבעל תפקיד באגודה בשנות ה-70'. עו"ד xxx אישר בעדותו את הפרוצדורה לקבלת "בנים ממשיכים" כחברי  אגודה על סמך בקשת הורי אותם בנים, כפי עדותו של מר xxx בפני, אם כי בדומה לעמדת הנתבעת 1 נטען על ידו שלא מדובר במינוי "בן ממשיך" במובן של הקניית זכויות במשק לאחר פטירת ההורים, אלא למטרת בניית בית שני במשק החקלאי בלבד (ר' עדות הנתבעת 1 בפרוטוקול XXX ; ר' עדותו של עו"ד xxx בפרוטוקול XXX).  

 

באותו אופן נתן גם להסביר את מכתבו של עו"ד xxx מיום 8.4.03 אשר נשלח במסגרת טיפולו המשפטי ברישום הזכויות במשק על שם האם מה"ה xxx, בו צוין שבמשק נבנה בית שני על ידי הבת הממשיכה ובעלה (ר' נספח טו' לתצהיר התובעת ועדות עו"ד xxx בעמ' 34 שורות 25 עד 28). 

 

  1. הממצא העובדתי ולפיו התובעים התקבלו כחברי אגודה לבקשת ההורים למנותם כ"בן ממשיך" במשק, אין בו כדי לקבוע מסמרות באשר לשאלה מה היתה כוונת ורצון ההורים בעת השימוש במונח "בן ממשיך" בפנייה לקבלת התובעים לחברות באגודה - ואילו זכויות נוצרו לתובעים במשק, ככל שנוצרו כאלה בנסיבות העניין.

 

  1. משכך, אין בכוונתי לחוות דעה בשלב זה לעניין המשמעות והמשקל שיש ליחס למסמכים ולעדויות השונות אשר נשמעו על ידי עד כה, לעניין כוונת ורצון ההורים, יתר השאלות העובדתיות אשר נותרו במחלוקת והסעדים החלופיים אשר יש להכריע בהם (ר' למשל עדויות הגב' xxx,xxx ונספח כא לתצהיר התובעת).

 

ד.      לסיכום

 

  1. לאחר בחינת מכלול הראיות, לא שוכנעתי שנתן היה למנות "בן ממשיך" במשק. אף אם נתן היה למנות "בן ממשיך" במשק על יסוד הוראותיו של ההסכם המשולש משנת 1999, הרי שאין מנוס מהקביעה ולפיה לא התקיימו הוראות ההסכם המשולש ולו מן הטעם שאין בנמצא אישור הסוכנות היהודית למינוי התובעים כ"בן ממשיך" במשק.

 

  1. אשר על כן, אני דוחה את הסעד ההצהרתי ולפיו התובעת הינה "בת ממשיכה" במשק וזכאית להירשם כבעלת מלוא הזכויות במשק על פי הוראות ההסכם המשולש. במסגרת פסיקת ההוצאות בתום ההליכים, ינתן ביטוי הולם לדחיית סעד הצהרתי זה.

 

  1. אני קובעת דיון במעמד הצדדים ליום XXX שעה XXX לצורך מתן הוראות מתאימות לבירור יתר הסעדים החלופיים אשר התבקשו בשתי התובענות שבכותרת. 

 

  1. המזכירות תמציא פסק דין חלקי זה לצדדים ותזמנם לדיון.

 

ניתן היום,  י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

                                                                                   


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ