הכלה ואימה לא היו מוכנות בזמן - המאפר ומעצב השיער יפצה

1.         עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובעת על ידי הנתבע, שהוא בעלים של עסק לאיפור ועיצוב שיער, בשל עיכוב בהכנתה לחתונת בתה, מורן לוי (להלן - הכלה), וכן בשל עיכוב בהכנתה של הכלה עצמה, דבר שגרם לאיחור בהגעתן לגן האירועים "מעלה החמישה", שבו נערכה החתונה, ולהריסת האירוע החשוב ביותר בחייהן.

            יצויין, כי התביעה הוגשה רק על ידי התובעת, אולם לנוכח הנסיבות, אני רואה בכתבי הטענות שהוגשו כמתייחסים גם לכלה.

2.         על פי כתב התביעה, ביום 28.8.07, היום שבו נערכה החתונה, הגיעו התובעת והכלה למספרת הנתבע, כמוסכם, בשעה 9:45 בבוקר.

            לטענתן, הנתבע הבטיח לסיים את עיצוב השיער והאיפור לכלה עד 17:30, על מנת שתצא לסיור צילומים באור היום. בפועל, הכלה יצאה בשעה 18:50 ואילו התובעת יצאה בסביבות השעה 19:50, כאשר קבלת הפנים באירוע החלה בשעה 19:30.

            התובעת טענה כי העיכובים נבעו מכך שהנתבע טיפל בלקוחות אחרים ולא בכלה, וכתוצאה מכך התובעת והכלה הגיעו באיחור, החופה נדחתה, וחלק מהאורחים עזבו.

            עוד נטען, כי הכלה חזרה מסיור הצילומים למספרה של הנתבע בשעה 20:00 "לרענון איפור", שתמורתו שילמה מראש, ונאלצה להמתין כ - 45 דקות עד שהנתבע התפנה לטפל בה. כתוצאה מכך הגיעה לגן האירועים "מעלה החמישה" רק לאחר 21:30, והחופה נערכה בשעה 22:00 במקום בשעה 20:30, כפי שתוכנן וכפי שצויין בהזמנה. האורחים התלוננו על רעב, והכיבוד החל לצאת בשעה מאוחרת מן הרגיל.

            התובעת והכלה טוענות כי מסיבת החתונה לה חיכו כל חייהן היתה קצרה מכפי שנהוג ובסיומה חשו מפח נפש גדול.

3.         לאור עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להן ולמשפחתן, לטענתן, דורשות התובעת והכלה סכום של 17,800 ש"ח.

4.         לטענת הנתבע בכתב ההגנה, עם הזמנת השירותים הובהר לכלה כי שעת היציאה הצפויה הינה 17:30 וכי עליה, וגם על התובעת , להביא את בגדי האירוע למקום על מנת לחסוך בזמנים. בפועל הגיעה התובעת ללא בגדים והיה עליה לצאת לביתה להתלבש.

            הנתבע מודה כי אכן היה עיכוב, שהסתכם לגבי הכלה בשעה אחת, ואילו לגבי התובעת בחצי שעה, אך לטענתו העיכוב נבע מהתנהגותה של התובעת במשך כל היום. הנתבע טוען כי התובעת ניסתה לחבל בסדר העבודה בסלון, התלוננה בפני כל באי המקום, ואף ניסתה לעורר פרובוקציות, דבר שגרם לחוסר שקט הן אצל הכלה והן אצל באי המקום ושיתק את העבודה.

עוד טוען הנתבע, כי התובעת התעקשה על קבלת שירות ממנו אישית ולא מן הצוות שעובד עמו. על כן טוען הנתבע, כי אין לתובעת להלין אלא על עצמה לגבי העיכוב.

5.         לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל, אולם באופן חלקי בלבד.

            הכלה הודתה שחזרה מהצילומים בשעה 20:00 לרענון האיפור.

            כאשר נשאלה מדוע הגיעה בשעה כה מאוחרת כאשר ידעה שקבלת הפנים מתחילה בשעה 19:30, ענתה הכלה:

                        "בכיתי בסיור ולא מהתרגשות ולכן היה צורך לתקן את האיפור..."

                                    (פרוטוקול עמ' 3 שורה 3)

            הנתבע אמר בהקשר זה:

"אני מחייב את הכלות שלי לחזור לרענון אך לא כאשר האמא תופסת לי את כל הזמן". (שם, שורה 6)

6.         נראה שלכל אחד מהצדדים אשם תורם לעיכובים שנוצרו.