הכ"ד בגין הברחת סחורות לעזה , הלבנת הון ועוד

מבוא

1. מעבר כרם שלום מאפשר תנועות סחורות ממדינת ישראל לרצועת עזה ולהיפך ומנוהל על ידי רשות המעברים היבשתיים הכפופה למשרד הביטחון. שינוע הסחורות במעבר מוגבלת בקבלת תיאום או היתר מראש בהתאם לסיווגה של הסחורה.
2. הנאשם, תושב היישוב מבטחים שב"עוטף עזה", מואשם כי, בתקופה מסוף שנת 2013 עד תחילת שנת 2015, הוביל, אחסן וסיפק סחורה לסוחרים עזתיים, או ניסה לספק סחורה כאמור, תוך ביצוע עבירות כלהלן.
3. הנאשם ניסה להבריח לעזה, ללא תיאום וללא היתר, סחורה שהעברתה לעזה הייתה טעונה תיאום או היתר, במטרה לפקח על העברות סחורה לעזה ולמנוע הכנסת ציוד העלול לסייע לארגון הטרור "חמאס" במלחמתו בישראל.
4. לטענת התביעה הנאשם ידע כי אחד הסוחרים העזתיים מעביר את הסחורה שהנאשם סיפק לו לחמאס ואף הוזהר בנוגע לכך, ובכל זאת לא נרתע מלהמשיך לסחור עמו, תוך שימוש בדרכי עקיפין, הסוואה והערמה.
5. במסגרת ניהול העסקים האמורים – הנאשם הסווה את הסחורה, קיבל תשלום במזומן, לא ניהל ספרים כחוק, העלים עסקאות מרשויות המס, הנפיק חשבוניות פיקטיביות, רשם הוצאה כוזבת בספריו, ניכה מס תשומות שלא כדין, הפר חובות ואיסורים שחלו עליו כפושט רגל, הונה נושים והלבין הון.
6. בגין מעשים אלו הואשם הנאשם במגע עם סוכן חוץ, קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמתו בישראל, סיוע לאויב במלחמה, פעולה אסורה ברכוש טרור, קשירת קשר לפשע (קבלת דבר בנסיבות מחמירות), קבלת דבר בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לעוון (העברת חומר ללא רישיון), ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, אי-ניהול פנקסים או ניהולם בסטייה מהותית מההוראות, הכנה או ניהול של פנקסי חשבונות כוזבים, הוצאת חשבוניות מס מבלי לעשות או להתחייב לעשות עסקה במטרה להשתמט ממס, פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר ישתמט ממס, ניכוי מס תשומות ללא מסמך במטרה להשתמט ממס, אי-גילוי נכסים, אי-מסירת מסמכים לנאמן, העלמת נכסים, סילוק נכסים במרמה, השמטת דברים מהודעה והונאת נושים.
7. הנאשם טען טענות "זוטא", שלפיהן חולצו ממנו הודאותיו באמצעים פסולים. תחילה נדון בטענות אלה, המקרינות על כלל האישומים. לאחר מכן נדון בכל האישומים לפי סדרם בכתב האישום (המתוקן בשנית).

משפט זוטא – קבילות הודאות הנאשם

אופן ניתוח הראיות

בשלב הראשון של ניתוח הראיות בהליך זה יש צורך להכריע בשאלת קבילותן של הודאות הנאשם במשטרה ובשב"כ, אשר ברובן עומדות בסתירה לגרסת הנאשם כפי שנמסרה בבית המשפט. על מנת לבחון את קבילות ההודאות לא יהיה מנוס מהידרשות ראשונית וחלקית לבחינת מהימנות עדות הנאשם ומהימנות עדותם של חוקרי המשטרה והשב"כ בעניין זה.

אם יתברר שהודאותיו של הנאשם אינן קבילות עלינו לבחון האם יתר הראיות הקיימות בתיק יש בהן כדי לבסס הרשעה. מנגד, ככול שיתברר שאמרות הנאשם קבילות נדרש לבחון את אמרות הנאשם כדי להידרש למשקלן. וזאת, על פי ההיגיון הפנימי של גרסאות הנאשם, התאמתן לראיות חיצוניות, נסיבותיהן וכן התרשמות מעדותו בפנינו ומהעדויות האחרות בבית המשפט.

מהלך המשפט והראיות העיקריות שהובאו

הנאשם העלה טענות שונות ביחס למעצרו, לאופן בו נחקר, לאמצעים בהם נעשה שימוש בחקירה, לעצם הארכת המעצר, וכן העובדה שנמנעה ממנו לשווא, לטענתו, זכותו להיוועץ בעורך דין. נטען כי החקירות נמשכו למשך שעות רבות ללא הצדקה; כי הנאשם תוחקר בצורה דורסנית; כי נעשה שימוש באמצעים שנועדו לשבור את רוחו של הנאשם והטילו עליו לחץ נפשי בלתי הוגן – איום בקשר לנזק הצפוי לבני משפחתו; וכי הובטחו לנאשם טובות הנאה בתמורה לוויתור על זכותו לאי הפללה עצמית. עוד נטען כי שיקול הדעת של הגורם המוסמך שחתם על מניעת המפגש לא היה סביר; כי החקירה הייתה אגרסיבית ובתנאים קשים שגרמו להידרדרות במצבו הנפשי עד כדי מצב של מחשבות אובדניות ועוד טענות שיפורטו בהרחבה להלן. טענות אלו הועלו על ידי עורכי דינו בכתב, ובהמשך בפירוט על ידי הנאשם במהלך עדותו בפנינו.

מטעם המאשימה הובאו ראיות לסתירת טענות הזוטא של הנאשם. בין היתר העידו בפנינו חוקרי השב"כ והמשטרה אשר היו מעורבים בחקירת הנאשם. כך העיד מי שהיה ממונה על החקירה מטעם השב"כ, המכונה "רועי" וכן חוקרים נוספים מטעם השב"כ אשר היו מעורבים בחקירת הנאשם: המכונים "ניסו", "אלבז", "ממן", "קופר", "לנדאו" ו"בנדה" (כך יצוין שמם בהכרעת הדין).

בנוסף העידו חוקרי המשטרה: רס"מ לאון בן שלוש, רנ"ג מוטי עשור, פקד יוסף שרפי, רס"מ חיים שאמי, רס"ל כאמל זיאן, רס"מ אונסי חיר אלאדין, רס"ב אמנון לוי ורס"ב דורית שלום.

וכן חוקר מטעם הכונ"ר מוטי בוכנר, ומבקרי חשבונות במע"מ – ראובן סבח ורענן דנוך.