השופט י. אלרון [אב"ד]
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מין ואלימות חמורות, בכלל זה, חטיפה, ניסיון לרצח, אינוס ומעשה סדום.
א.
פתח דבר:
בבוקרו של יום ה- 27.10.07 נמצאה ב.ג. (להלן: "המתלוננת") יצאנית בעיסוקה, עירומה כביום היוולדה, חבולה בכל חלקי גופה, שותתת דם וזועקת לעזרה בסמוך ל"חורשת אחיהוד".
לעוברים ושבים אשר הופתעו מנוכחותה במצבה, כמתואר לעיל, סיפרה כי נמלטה על נפשה לאחר שהותקפה ונאנסה.
עוד קודם לכן, בבוקר אותו יום, יצאה המתלוננת לעיסוקה באזור התעשייה צור שלום, שם פגשה בנאשם המוכר לה מהיכרות מוקדמת ולאחר שהתפתחה בין השניים שיחה, עשו דרכם ברכבו של זה האחרון לרכוש סמים, נסיעה אשר הסתיימה, כאמור, בהימצאה של המתלוננת לצד הכביש בפאתי הכפר ג'דידה ובסמוך ל"חורשת אחיהוד".
הנאשם, אשר זהותו היתה ידועה למשטרה ואשר אין חולק כי שהה עימה זמן קצר קודם לכן ב"חורשת אחיהוד", נמלט מהמקום ונעצר כעבור יומיים בחשד לביצוע העבירות נשוא כתב האישום.
ב.
עובדות כתב האישום:
על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 27.10.07, בסמוך לשעה 07.30, פגשה המתלוננת את הנאשם בסמוך למפעל אלובין בצור שלום, והנאשם, באמתלת שווא הציע לה לנסוע עימו לעכו כדי לרכוש סמים, זאת בכוונה לחטוף אותה כדי לבצע בה עבירות מין ולרוצחה לאחר מכן. המתלוננת אשר האמינה לו, הסכימה ונכנסה לרכבו של הנאשם (להלן: "הרכב").
עוד נטען כי השניים נסעו לעכו, לא עצרו בתוך העיר והמשיכו לכיוון כפר מאכר. בסמוך לצומת ג'דידה פנה הנאשם לכיוון חורשה הנמצאת בסמוך לצומת (להלן: "החורשה") המתלוננת ביקשה מהנאשם להחזירה לצור שלום, אך הלה סרב, המשיך בנסיעה לתוך החורשה, שם עצר את הרכב.
זאת ועוד, על פי הנטען בכתב האישום, בחורשה יצא הנאשם מהרכב וניגש למתלוננת, תפס אותה בשערותיה, הוציאה בכוח מהרכב, קרע את חולצתה ודרש ממנה למצוץ את איבר מינו תוך שהוא מאיים כי ידקור אותה באמצעות חפץ חד בו הצטייד מבעוד מועד אותו הצמיד לגרונה (להלן: "החפץ החד") במידה ותסרב. הנאשם החדיר את איבר מינו לפיה של המתלוננת וזאת ללא הסכמתה החופשית.
בהמשך למתואר לעיל, הפשיל הנאשם בכוח את מכנסי המתלוננת עד ברכיה, סובב אותה והעמיד אותה "על ארבע" (כשהיא עומדת על ברכיה וידיה). במצב זה אחז בכוח בכתפה, החדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה ולאחר מכן גם לאיבר מינה, כל זאת ללא הסכמתה החופשית תוך שהיא בוכה ומתחננת שיעזוב אותה לנפשה. לאחר מכן שוב סובב אותה, דרש ממנה למצוץ את איבר מינו, בשנית, והחדיר את איבר מינו לפיה עד שהגיע לסיפוקו תוך שהוא שפך את זרעו בפיה, כל זאת, כאמור, ללא הסכמתה החופשית.
לאחר שהגיע הנאשם לסיפוקו, אמר למתלוננת כי בכוונתו לרוצחה על מנת שלא תתלונן עליו במשטרה, למרות תחנוניה כי יעזוב אותה לנפשה והבטחותיה כי לא תתלונן, דקר אותה באמצעות החפץ החד במספר מקומות בגופה בכוונה לגרום למותה. המתלוננת החלה להיאבק עימו, נשכה אותו בידו וכך הצליחה להוציא את החפץ מידו ולהשליכו הצידה. בשלב זה, הנאשם תפס אבן מהקרקע והכה באמצעותה בראשה ובפניה כל זאת בכוונה לגרום למותה.
לאחר המתואר לעיל, הפשיט הנאשם את המתלוננת ממכנסיה, ניסה שוב להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת, ומששמע קולות של אנשים, עזב את המתלוננת והסתתר. המתלוננת ניצלה את ההזדמנות, הצליחה לקום ולרוץ מהחורשה לכיוון הבתים של כפר ג'דיידה כשהיא עירומה ומדממת.
כתוצאה ממעשי הנאשם כאמור לעיל, נגרמו למתלוננת חבלות שונות, ובהן, פצע דקירה בחזה עם חזה אוויר בצד שמאל, אימפוזמה בצוואר משמאל, פצע באמה ימנית מאחור, פצע בגבה שמאלית, ודימום תוך מוחי ושבר בבסיס הגולגולת.
ג.
תשובת הנאשם לכתב האישום:
הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי מדובר בעלילת שווא. בהודעותיו במשטרה הכחיש כי נכח ביום קרות האירוע בזירת העבירה וטען טענת "אליבי" לפיה נכח באותה העת בחלקת שדה השייכת למשפחתו בישוב טמרה .
בעדותו בפנינו הנאשם שינה מגרסתו הנ"ל והודה כי אכן נכח באותו יום בחורשה בג'דיידה, פגש במתלוננת וקיים עימה יחסי מין, אך לדבריו, היה זה בהסכמה תמורת הבטחתו לשלם לה 500 ש"ח.
לגרסת הנאשם, במהלך שהייתו עם המתלוננת בחורשה, הבחין בשלושה "בחורים" העושים דרכם לעברו ולעבר המתלוננת וחשש כי יכירוהו ויספרו למשפחתה של ארוסתו שעימה היה עתיד להינשא כי הוא מתרועע בחברת אחרת ולכן ברח מהמקום.