הכ"ד בעבירות אינוס ומעשה מגונה בכפייה בבת משפחה

כב' השופטת י. אמסטרדם

א.    פתח דבר

1.     כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע מעשים מיניים במתלוננת-בתו *** ילידת ינואר 1976 בדירה בה התגוררו בעיר במרכז הארץ מאז היותה בת 3 שנים ועד לשנת 1987 או בסמוך לכך - מועד בו קיבלה את המחזור החודשי. מחמת התיישנותם של המעשים עובר לינואר 1986, יוחסו לנאשם רק המעשים שביצע בבתו בעת שהייתה בת 11-10 שנים.

2.     העבירות המיוחסות איפוא לנאשם הן: אינוס - עבירה על סעיף 345 לחוק העונשין התשל"ז-1977, (להלן: "חוק העונשין"), ומעשה מגונה בכפייה - עבירה על סעיף 354(א) לחוק העונשין בנוסחם המקורי בשנת 1977.

ב.     עובדות כתב האישום

3.     על-פי הנטען בכתב האישום ביצע הנאשם מעשי אינוס ומעשי סדום במתלוננת בעת שהייתה כבת 10-11 שנים, כמפורט להלן:

הנאשם נהג להיכנס לחדר השינה של המתלוננת בתדירות של מספר פעמים בשבוע בשעות הלילה, להסיר את כתונתה ולבעול אותה שלא כדין ובניגוד לרצונה על-ידי כך שהחדיר את איבר מינו ואת אצבעותיו לאיבר מינה, תוך שהוא דורש ממנה לשתוק.

במקרים אחרים, נהג הנאשם להיכנס לחדר השינה של המתלוננת בשעות הלילה, ולבצע בה מעשי סדום שלא כדין ובניגוד לרצונה, על-ידי כך שהחדיר את איבר מינו לפיה.

תשובת הנאשם לכתב האישום

4.     הנאשם כפר בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וטען כי מדובר בעלילה שבדתה בתו על רקע בעיותיה הנפשיות. כמו-כן הוסיף, כי לבתו אינטרס כלכלי לשכנע את בית המשפט בצידקתה, וזאת מאחר ובעקבות התלונה הגישה בתו תביעה כספית התלויה ועומדת נגדו בסך 5 מיליון ש"ח.

ג.   ראיות המאשימה

עדות המתלוננת

5.   המתלוננת, כבת 30 שנים, הפסיקה את לימודיה בביה"ס התיכון בכיתה ט', ונכון ליום מסירת עדותה בבית המשפט היא מובטלת מעבודה, ומתקיימת מקצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי. למתלוננת שהינה בת זקונים במשפחתה יש שתי אחיות: הבוגרת - ש.ש, והבת האמצעית - מ.ג מתגוררת כיום בקיבוץ. הורי המתלוננת: הנאשם ואשתו - גרושים מזה כשלוש שנים, ועובר לגירושיהם ניהלו בני הזוג בצוותא בית מאפה (קונדיטוריה).

בעיתות הרלבנטיות לכתב האישום התגוררה המתלוננת עם הוריה בדירה ברח' *****, אותה הגדירה כדירה "קטנה" ו"סטנדרטית" (עמ' 18 לפרוט', ש' 23). המתלוננת עצמה דרה באותו חדר עם שתי אחיותיה. שתי אחיותיה ישנו במיטה שנפתחה לשתי מיטות, והיא ישנה בצד במיטה בודדת. המתלוננת הוסיפה וציינה, כי נהגה לישון רק עם כתונת ללא בגדים תחתונים, כיוון שהנאשם עמד על-כך ש "צריך שהמקום יהיה מאוורר" (עמ' 25 לפרוט', ש' 8-7 ו- 13-12).

אודות יחסיה עם אחיותיה סיפרה המתלוננת, כי בילדותה הייתה מקורבת אליהן, אך במרוצת הזמן הקשר דעך, וכלשונה: "עם הזמן נהיה מין ניתוק כזה, מין משפחה מנותקת כזאת. אין חמימות, אין קרבה, אין שיחות" (עמ' 23 לפרוט', ש'   3-2). ביחס למשפחתה העירה, כי בעוד שהסובבים את המשפחה סברו כי היחסים בין בני הבית תקינים, הרי שבפועל המצב היה שונה לגמרי, וכלשונה:

"כלפי חוץ תמיד היינו מעין משפחה מושלמת. זאת אומרת היו מלבישים אותנו בבגדים, ולכאורה לא היה חסר אוכל, ולכאורה הכל היה מושלם. זאת אומרת אם הייתי אומר למישהו משהו, זה תמיד היה: מה פתאום, הלוואי והיה לנו הורים כאלה" (עמ' 45 לפרוט', ש' 16-20).

המתלוננת סיפרה, כי כשהייתה כבת 8 שנים שכן בשם ברונו תקף אותה מינית. הלה היה בן 16 באותה עת, ומשפחתו הייתה מקורבת למשפחתה. התקיפה המינית כללה נשיקות ונגיעות בחזה. לאחר מספר שנים חשפה המתלוננת את דבר המעשים באזני הוריה, אך אמה הגיבה על-כך בביטול.

אין מחלוקת, כי המתלוננת סבלה מהתקפי חרדה כבר בגיל 11, אך לאחר מספר חודשים תופעה זו נעלמה. היא חזרה לסבול מהתקפי חרדה בגיל 15 (עמ' 83 שורות 9-8), ומגיל 16 היא החלה לקבל טיפול פסיכולוגי, של5וה בנטילת תרופות פסיכיאטריות.

בגיל 22, בחלוף שש שנים של טיפול, העתיקה המתלוננת (בספטמבר 1998) את מקום מגוריה לארה"ב לעיר ניו-יורק, ושם שהתה עד לחודש יולי 2002. היא הסבירה, כי עזבה את בית הוריה כיוון, ש "היה לי לא טוב בבית. היה לי ממש, ממש רע. הרגשתי שאני לא, הרגשתי שאני חייבת לברוח כמה שיותר רחוק" (עמ' 20 לפרוט', ש' 2-1). בתחילת שהותה בארה"ב זכתה המתלוננת לסיוע כספי מהוריה, אך בחלוף הזמן, היא  עבדה במשך זמן קצר כנערת ליווי. (עמ' 70 שורה 27, ועמ' 71 ש' 5-3) .

לדברי המתלוננת, היא ציינה בפני הפסיכולוגית אליה פנתה החל מגיל 16 (אסתר אללוף - י.א.) כי היא מרגישה "שאבא שלי עשה לי דברים, ואני לא מבינה למה אני מרגישה ככה". אך כשהפסיכולוגית השיבה "שזה יכול להיות תסביך אדיפוס", היא השתתקה, ולא המשיכה בנושא זה, אלא דיברה איתה על התקפי החרדה שלה, חיי יומיום, ועל חוסר הביטחון שחשה (עמ' 26 שורות 24-19).

לטענת המתלוננת, לאורך השנים ליוותה אותה דרך קבע התחושה ש "משהו לא בסדר איתי" (עמ' 20 לפרוט', ש' 29) אולם היא התקשתה להתמודד עם תחושותיה אלו ולפענח את פשרן. היא הרגישה כי היא "מטונפת מלוכלכת מגעילה" (עמ' 30 לפרוט', ש' 17) אך לא הצליחה לעמוד על שורש הסיבה לתחושה זו.

המתלוננת ציינה, כי היא סבלה בילדותה באופן קבוע מבעיות רפואיות - דלקות גרון, חום גבוה, עד שבשלב מסוים נאלצה לעבור ניתוח להוצאת השקדים. גם מבחינה נפשית התקשתה המתלוננת לתפקד. היא נטשה את לימודיה, הרבתה להתרועע עם בנים, רבה עם הוריה, וכאמור, אף פנתה וקיבלה טיפול נפשי.

התנהגותה המינית הייתה מתירנית, והיא חשה שהיא מחפשת "חום ואהבה אצל גברים דרך מין בעצם" (עמ' 33 לפרוטוקול ש' 17-16).