היתר נישואין – אישה שניה

לפנינו תביעת הבעל (להלן התובע) באמצעות ב"כ עוה"ד חיים שכטר להיתר נישואין מאשתו (להלן הנתבעת) המיוצגת ע"י עוה"ד ליאורה אוחנה.

להלן תקציר עובדתי הרלוונטי למתן פסק הדין.

ביום י"ט בשבט תשע"ב (12.2.2012) נישאו הצדדים כדמו"י בנישואין פרטיים. לשני הצדדים אלו הם נישואין שניים ללא ילדים.

ביום י"ז באדר תשע"ב (11.3.2012) (פחות מחודש מיום הנישואין) הנתבעת חזרה להתגורר בבית הוריה בירושלים והתובע חזר לבית הוריו בקרית שמואל. עד ליום הנ"ל התגוררו הצדדים בדירה שכורה בקרית שמואל. לצדדים אין ילדים משותפים ואין רכוש משותף.

ביום כ"ב בתמוז תשע"ג (30.6.2013) פתח התובע בבית הדין תביעה לגירושין וציין כי במידה והנתבעת לא תשתף פעולה עם בית הדין יבקש היתר נישואין.

בטרם פנה לבית הדין הצדדים הסכימו להתגרש בבית דינו של הרה"ג נסים קרליץ לפני כשנתיים וחצי (עוד בטרם פתח התובע את תביעתו בבית הדין), אך הנתבעת חזרה בה בטענה "שאיננה מסוגלת נפשית" ראה מכתב מבית הדין מיום כ"א כסלו תשע"ד המופנה לבית הדין.

נקבעו תשעה דיונים שברובם הנתבעת לא הופיעה.

בדיונים שהופיעה הנתבעת נקבע בהסכמה סכום לחיוב התובע בכתובה בסך 27500 ש"ח. סכום זה נקבע לאחר מו"מ ארוך ומייגע ולאחר מכן הנתבעת חזרה בה. בדיון נוסף הצליח בית הדין לשכנע את התובע להסכים לכל דרישות הנתבעת ועיגן זאת בהתחייבות הדדית כל זאת על מנת לרצותה ולהביאה להסכם, אולם גם לאחר חתימת הצדדים על הסכם משודרג זה, חזרה בה הנתבעת מהסכמתה להתגרש.

נעשו מאמצים כבירים ע"י בית הדין להביא את הנתבעת פעם אחר פעם לבית הדין אולם הנתבעת התחמקה בכל מיני תואנות.

ביום כ"ג במרחשוון תשע"ה (16.11.2014) פתח התובע תיק תביעה להיתר נישואין נשוא התביעה דנן.

ביום ט"ז בכסלו תשע"ה (08.12.2014) הוציא בית הדין החלטה שלאור סירובה של הנתבעת להתגרש ייקבע מועד חדש ליום ב' בטבת תשע"ה 24.12.2014 ובו ידון בית הדין בתביעה להיתר נישואין וחיוב הנתבעת בהוצאות משפט.

במהלך דיון ממצה זה נבחנו היטב עמדות הצדדים ע"י בית הדין, ושוב הציע בית הדין הצעת פשרה שהנתבעת תיאות לכבד החלטות בית הדין ובכך יימנע ממנה חיובה בהוצאות משפט ובתביעה להיתר נישואין.

הנתבעת סירבה לכבד החלטות בית הדין. ביום ו' בשבט תשע"ה 26.01.2015 הוציא בית הדין החלטה המחייבת את הנתבעת בפועל לשלם הוצאות משפט לתובע ולקופת המדינה וקבע כי על הצדדים להמציא את סיכומיהם לתביעה.

הצדדים המציאו את סיכומיהם בתביעה זו כאשר הנתבעת מגישה באיחור את סיכומיה לאחר ניסיונות התחמקות שלא צלחו.

ביום ב' אייר תשע"ה 21.04.2015 ניתנה החלטה המורה לאשה להמציא לבית הדין בתוך שבעה ימים תשובה האם טופלה בתרופות או אושפזה בבית חולים לחולי נפש ובהיעדר תשובה עד ליום 01.05.2015 יוציא בית הדין החלטה בהתאם לחומר שבתיק ושיקול דעתו הרחב.

עד כה לא הגישה האשה תשובה.

עד כאן תקציר עובדתי.

להלן טיעוני הצדדים כפי העולה מהחומר שבתיקים הכולל כתבי התביעה סיכומים פרוטוקולים ומסמכים מצורפים.

טיעוני התובע המרכזיים: