היקף החסינות המוקנית לפרסום תוך כדי דיון שיפוטי

שאלת היקף החסינות המוקנית לפרסום תוך כדי דיון שיפוטי לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה1965 (להלן: ,,החוק"), הנה סלע המחלוקת בתיק שבפניי.

1.                     ,,סילביה קיש הינה המאהבת הצעירה של יוסף סריג."

(להלן: ,,האמירה")

כך נכתב בכתב הגנה מטעם הנתבעות, הגב' תמי פפיסמדוב והגב' נילי ווצ'ינה, שהוגש במסגרת תובענה שהוגשה כנגדן בביתהמשפט לענייני משפחה (תמ"ש 58890/05) בידי הגב' גבריאלה מטה, שלטענתה, הייתה הידועהבציבור של אביהן המנוח, מר יוחני סריג ז"ל.

התובע 1, מר יוסף סריג, ורעייתו, התובעת 2, הגב' רות סריג, הגישו את התובענה דנן בגין פרסום האמירה.

התובעת 2 הנה אחותו של מר יוחני סריג ז"ל.

בעוד שהנתבעות טוענות כי הפרסום נשוא התובענה מותר לפי סעיף 13(5) לחוק, ומשכך, חוסה בצל החיסיון המוחלט, המגן על מפרסם מפני תביעה, טוענים התובעים כי יש לסייג את הוראת אותו סעיף לחוק וכי אין להחילה בנסיבות המקרה דנן.

הצדדים ויתרו על הבאת ראיות בתיק.

ד י ו ן  ו ה כ ר ע ה

2.         האמירה לפיה הגב' סילביה קיש הנה המאהבת הצעירה של יוסף סריג היא בבחינת לשון הרע כהגדרת מונח זה בחוק. פרסומה של אמירה זו עלול היה להשפיל את התובע 1, בהיותו אדם נשוי, בעיני האדם הסביר ולעשותו מטרה לשנאה, לבוז וללעג, בהציגה אותו כבוגד ונואף. דומה כי יש ממש בטענת הנתבעות על כי לתובעת 2 אין עילת תביעה כנגדן, אולם לאור תוצאת פסקהדין, כפי שיבואר להלן, אין צורך לקבוע מסמרות בסוגיה זו.

אין ספק כי בענייננו מתקיים יסוד הפרסום הקבוע בסעיף 2 לחוק. הפרסום בוצע במסגרת כתב הגנתן של הנתבעות בביתהמשפט לענייני משפחה. עלפי סעיף 2(ב)(2) לחוק, אם הייתה לשון הרע בכתב, והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע, רואים זאת כפרסום לשון הרע. הדיון בביתהמשפט לענייני משפחה מתקיים אמנם בדלתיים סגורות, אולם בדנן נמסר הפרסום, לפי הנסיבות, לתובעת באותו הליך, הגב' גבריאלה מטה, ולפרקליטה.

3.         עיקר המחלוקת נסובה, אם כן, סביב השאלה האם יש להחיל בנסיבות המקרה דנן את החסינות נשוא סעיף 13(5) לחוק, הקובע לאמור:

,,לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי -

...

(5)        פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;"

(ההדגשה שלי)

יצוין כי הנתבעות לא טענו בכתב הגנתן להגנת אמת הפרסום וגם לא הוכיחו כי האמור באמירה הנו אמת.