ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
|
72214-05
18/06/2006
|
בפני השופט:
נגה אהד
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד אור ממון
|
הנתבע:
יוסף גורן ת.ז. 006020283 עו"ד אבי שינדלר
|
|
1.
לפני ערעור המדינה על פסק-דין שניתן בבית-משפט לתעבורה ברמלה (כב' השופט הדר) ב-
ת.ת. 4759/04
בו זוכה המשיב.
2.
על-פי העובדות הצריכות לעניין - נעצר המשיב ביום 12.3.2004 בשעה 08:50, כשהוא נוהג ברכב מסוג "מרצדס" במהירות של 166 קמ"ש, שנמדדה על-ידי שוטר, במקום בו המהירות המירבית המותרת הינה 100 קמ"ש בלבד. המהירות נמדדה באמצעות מד-לייזר מסוג ממל"ז, MARKSMAN LTI20-20, כאשר השוטר עמד במרחק של 263 מטרים מרכב המשיב.
בגין נהיגה זו, הוגש כתב-אישום בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותרת, בניגוד להוראת
תקנה 54 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן:
"
התקנות").
המשיב כפר בעובדות כתב-האישום.
3.
מטעם התביעה העיד השוטר שביצע המדידה; הוגשה תעודת עובד-ציבור לעניין תקינות מכשיר הממל"ז (
ת/3), הוגש דף מיומן הפעלת הממל"ז - המצביע על בדיקת המכשיר על-ידי שוטר, שנמצא תקין בתחילת המשמרת ובסיומה (
ת/2).
המשיב העיד מטעמו, וטען כי ברכבו מערכת המגבילה מהירות הנסיעה ל-100 קמ"ש. כן העיד מטעם המשיב עד-הגנה נוסף, המשמש כמהנדס רכב בחברה המייבאת רכבי "מרצדס" לארץ (מר ניר פריגל).
4.
בית-משפט קמא זיכה המשיב, משום שהמערערת כשלה ולא עמדה בנטל הבאת הראיות.
5.
בנימוקי הערעור:
א)
מועד ביצוע העבירה, קרי 12.3.2004, לא היה שנוי במחלוקת. השוטר העיד על מועד זה בעדותו.
הן בהזמנה והן בדו"ח - המועד הנקוב הוא 12.3.2004.
ב)
בית-משפט קמא טעה כשקבע כי אין לדעת אם
ת/2 הוא צילום מיומן הפעלה של המכשיר בו בוצעה המדידה, שכן צילום זה הוגש בהסכמת באת-כוח המשיב דאז, כשהשוטר מעיד שהוא ביצע את הרישום במועד הרלוונטי, וביומן הנ"ל נרשם כי בוצעו הבדיקות על-ידי השוטר.
ממוצג זה, שהוגש בהסכמה, עולה כי המכשיר נבדק ונמצא תקין בכל התקופה מיום 31.12.2003 ועד ליום 6.4.2004.
ג)
בית-משפט קמא טעה כשקבע, כי האמור ב-
ת/1 מעלה ספקות אם הבדיקות נערכו על-ידי השוטר דווקא. דברים אלה הינם בהתעלם מעדות השוטר בבית-משפט, בהתעלם מהכתוב במפורש ב-
ת/1, שנכתב על-ידי השוטר תחת הכותרת:
"נסיבות המקרה", שם כתב:
"הממל"ז נבדק על-ידי לפני ההפעלה ונמצא תקין".
ד)
השוטר העיד כי עצר את רכב המשיב סמוך לניידת (
עמ' 2 לפרטיכל בית-משפט קמא, ש' 17), וכתב זאת ב-
ת/1. כן העיד, ב
עמ' 3, ש' 24, כי המשיב נעצר סמוך לניידת, אך לא ציין אם לפניה או אחריה.
ב-
ת/1 מצויין כי היה קשר-עין רציף בין המפעיל לבין הרכב שנמדד, עד לעצירתו.
השוטר לא נחקר על הרשום ב-
ת/1; ובעניין האפשרות כי איבד קשר-עין עם הרכב הנמדד - לא הועלתה טענה על-ידי באת-כוח המשיב דאז. גם לא הועלתה טענה כי היה רכב אחר במקום שניתן היה לבלבל בינו לבין רכב המשיב.
מכאן, שבית-משפט קמא טעה כשקבע כי:
"חסרה לנו חוליה נוספת בעדות השוטר".
ה)
עוד נטען - בית-משפט קמא טעה כשקבע, כי למרות שלא קיבל טענות ההגנה, החליט לזכות את המשיב בטענות שונות שלא היו במחלוקת, לא נטענו על-ידי ההגנה ואין להן בסיס בחומר הראיות.