פסק דין
1.ענייננו בתביעה כספית על סך 30,100 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו, בכך שהוא פנה לנתבע, מזכיר קיבוץ אשדות יעקב איחוד, וביקש ממנו להמציא לו אישור על מגוריו של התובע בקיבוץ, הנתבע השיב לו באיחור לטענתו במכתב בדואר רשום, ולא בתיבת הדואר של התובע בקיבוץ, ובמכתבו סירב הנתבע כנטען להמציא לו אישור כאמור, דבר שגרם לו נזקים רבים, לטענתו.
2.הנתבע טוען כי תוך שבוע ימים מיום קבלת פנייתו של התובע, הוא הוציא לו מכתב לפיו דוחה הנתבע את טענתו של התובע, כי הוא חבר קיבוץ, וכן כתב לו כי בשל ההליכים המתנהלים בין התובע לבין הקיבוץ, לרבות הדרישה של הקיבוץ לסילוק ידו של התובע ביחד עם רעייתו ממקרקעי הקיבוץ, מנועה מזכירות הקיבוץ מלהעביר לתובע אישור על מגורים בקיבוץ, שמא יעשה שימוש התובע באותו אישור שלא כדין במסגרת ההליכים המשפטיים המתקיימים ביניהם. באותו מכתב, ציין הנתבע כי לאור טענתו של התובע במכתב הדרישה, לפיה אי מתן אישור על מגורים, יסב לתובע נזקים בלתי הפיכים, מוכן הנתבע בשם הקיבוץ לשקול מתן אישור כמבוקש, בכפוף למתן הסבר מניח את הדעת, אודות אותם נזקים שעלולים להיגרם לתובע מאי מתן האישור המבוקש, ובכפוף לשיקול דעתה הבלעדי של מזכירות הקיבוץ.
3.התובע לא פנה בדרישה נוספת לנתבע, ולא הסביר לנתבע אילו נזקים היו אמורים להיגרם לו אם לא יקבל את אישור המגורים בהקדם.
4.הנתבע טוען כי לא קיימת יריבות בינו לבין התובע, וכי הוא טיפל בפנייתו של התובע בתוקף תפקידו כמזכיר הקיבוץ, כך שאין עילת תביעה אישית כנגד הנתבע באופן אישי.
5.היום – 12.11.2010, התקיים דיון במעמד הצדדים, בו שמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם.
6.לאחר ששמעתי את העדויות, ועיינתי בכתבי הטענות, אני דוחה את התביעה מהנימוקים שלהלן:
א.לא הוכחה יריבות ישירה בין התובע לנתבע. הנתבע טיפל בפנייתו של התובע, בתוקף תפקידו כמזכיר הקיבוץ, ולא באופן אישי. לפיכך בעל הדין הנכון בתביעה דוגמה זו, הוא הקיבוץ ולא הנתבע באופן אישי.
ב.לא הוכח בפניי כי הנתבע פעל שלא כדין כלפי התובע. הוא השיב לפנייתו של התובע תוך 7 ימים, זמן סביר לכל הדעות, ועל אף שקיים סכסוך משפטי, המתנהל בבית משפט זה בתיק אחר, היה מוכן הנתבע לשקול להוציא לתובע אישור מגורים אילו היה התובע פונה אליו, ומסביר לו לאילו צרכים דרוש לו האישור, ואילו נזקים יגרמו לתובע אם לא יקבל את אותו אישור מבוקש.
התובע לא פנה לנתבע, לא הסביר לו לאיזו מטרה דרוש האישור, לא הסביר לו אילו נזקים יגרמו לו אם לא יקבל את אותו אישור מבוקש, ובכך אין לו להלין אלא על עצמו!
ג.התובע לא הוכיח את נזקיו הנטענים, לא ציין בכתב תביעתו באילו נזקים מדובר, והסתפק במתן הרצאה תוך כדי עדותו בפניי, על הנזקים הנטענים, לטענתו בעניין רישיון נשק ממשרד הפנים, קבלת רישוי של מועצה אזורית להוציא את המחצלת, קבלת סיוע משפטי, קבלת סיוע ממשרד הרווחה, קבלת סיוע מאגודות לעזרה, ממשטרת ישראל, והוצאה לפועל. המדובר בטענות בעלמא, שלא מגובות במסמך או ראיה, לא מפורטות כראוי, לא מכומתות, ונשארו בגדר טענות לא מוכחות.
7.לסיכום, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסכום של 400 ₪.
המזכירות תשלח עותק פסק דין זה לצדדים.
ניתן היום, ה' כסלו תשע"א, 12 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.