הטלת קנס על חברת 'סופרבוס' בשל התנהגות לא נאותה של נהג שלה

מבוא

1.         השאלה במקרה שלפנינו היא מהו העונש הראוי לחברות המפעילות תחבורה ציבורית ולבעלי תפקידים בהם במידה ועברו עבירות הקשורות לשירות אותו צריכות הם לתת.

2.         המדיניות המקובלת במקרים המקובלים היא קנס של עשרות אלפי שקלים.  באירוע שלפנינו, לאחר ששקלתי את נסיבותיו המיוחדות הגעתי למסקנה שמקרה זה הוא חריג לחומרה.  זוהי גם הסיבה שהוטלה האחריות גם על בעלי תפקידים בכירים בחברה ולא רק על החברה והנהג שביצע אותן בפועל.

3.         אין מנוס לכן מעונשים הולמים כפי שיפורט להלן.

4.         כדי להסביר את מסקנתנו זו, נתאר בתחילה את העובדות ואת החשיבות בעמידה בתנאי הרישיון. לאחר מכן נשרטט את העונש המקובל בדרך כלל בעבירות מעין אלו, ואת הנסיבות לחומרה במקרה שלפנינו.  שילוב זה של הנסיבות לחומרה יחד עם עברה של הנאשמת, יביא למסקנה שמן הראוי להטיל עונשים חמורים על כל המעורבים.

ומכאן לעובדות:

העובדות

5.         הנאשמים שלפנינו הורשעו בעבירות על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות), תשל"ד - 1974 (להלן: "הצו"), בצירוף עבירות שונות על תקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. (להלן: "התקנות"), הכל  כמפורט בכתב האישום.

-                      חב' סופרבוס בע"מ (להלן: "הנאשמת", או "נאשמת 1"), היא חברה פרטית בעלת רישיון הפעלת שרות אוטובוסים בקו שירות 310 ממודיעין עלית לירושלים (להלן: "הקו").

-                       מר בלילוס אלי (להלן: "מנהל החברה" או "נאשם 2") עבד בתקופה הרלוונטית כמנהל הנאשמת.

-                      מר כהן דוד אלרן (להלן: "מנהל המחוז" או "נאשם 3"), הינו מנהל מחוז מודיעין עלית של הנאשמת.

-                      מר אבו סביתאן סאמי (להלן: "הנהג" או "נאשם 4"), עבד כנהג בשירות הנאשמת.

6.         ביום ה - 31.10.06 בעת ביצוע נסיעה בקו שירות שמפעילה הנאשמת, נכנס נהג האוטובוס ועימו הנוסעים לתדלק בתחנת דלק המצויה במסלול נסיעתו בעוד הנוסעים שוהים באוטובוס בזמן התדלוק, עקב התדלוק, היה כמובן איחור בביצוע הנסיעה.  הנאשמת הואשמה גם באי עצירה בתחנה להורדת נוסע אך בעבירה זו זוכתה מחמת הספק.

חשיבות העמידה בתנאי הרשיון

7.         כפי שציינו בתי המשפט על כל ערכאותיהם יותר מפעם אחת, לתחבורה ציבורית יעילה יש חשיבות לאומית. דומנו שאין מדינה בעולם שלא הסדירה במפורש ובכללים מפורטים את מכלול התחבורה הציבורית הקיימת כולל קווי אוטובוסים, מוניות, הסעות בשכר, וכן הלאה. 

8.         אין כל אפשרות להימנע מהסדרים אלו ואין חולק כי ישנה חובה לפקח על קיום ההסדרים.  כל המומחים למיניהם, יהיו אלו תומכי השוק החופשי או מתנגדיו הנחרצים, יהיו אלו עובדי מדינה, אנשי מחקר, ו/או מן השוק הפרטי, כולם כולם מסכימים שאין מנוס מהתערבות המדינה בתחבורה הציבורית.  אפשר להתווכח על מידת ההתערבות ועל סוגה, ואין זה המקום להיכנס לכך, אך אין מנוס מהתערבות ממלכתית.

9.         כפי שציינו, פנים רבות לפיקוח זה.  בארץ בחר המחוקק בשיטה של מתן קווי שירות מונופוליסטיים ("אשכולות") לחברות באיזורים ספציפיים (במקרה שלנו חברת "סופרבוס").  רק מי שקיבל את הזכות זכאי לקיים שם שירות תחבורה ציבורית, וזאת בהתאם לתנאי הרישיון.

10.        בהתאם למדיניות זאת הרי ננקטו פעולות חמורות כנגד אלו המפעילים שירותי תחבורה שלא על פי הרישיון.  בית משפט זה ואחרים דן נהגים שהפעילו קווי שירות ללא רישיון לקנסות של עשרות אלפי שקלים כל אחד, ואף עונשי מאסר על תנאי ועונשי מאסר לאלו שהיו ראויים לכך.

11.        אולם באותה חומרה בה פועל בית המשפט כלפי אלו המפעילים קווים שלא כחוק, יש לפעול לגבי אלו שאינם עומדים בתנאי הרישיון.  תחבורה ציבורית שאינה עומדת בתנאי רישיונה פוגעת בציבור. תחבורה ציבורית לקוייה אינה מאפשרת מעבר של נוסעים מרכבים פרטיים לרכבים ציבוריים על מנת להפחית מהעומס בכבישים. היא פוגעת בשכבות החלשות של האוכלוסייה המהווים חלק  נכבד מהמשתמשים בה. היא גוזלת מזמנו של הציבור ופוגעת ביכולתו לתכנן את זמנו, ועוד כהנה וכהנה.

12.        על כן ברור שאין מנוס מענישה מחמירה כנגד חברות המפעילות קווי שירות ולא פועלות כראוי.  ענישה כזו הכרחית  בכדי להרתיען ולגרום לחברות להיות יעילות יותר, אחראיות יותר, וצמודות יותר לתנאים בהן הן מחויבות.