הטלת צווי הגבלה נגד אישה

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום ב' בסיון התש"ע. לצדדים אין ילדים משותפים ואין רכוש משותף, והם חיים בפירוד מוחלט זה כשלוש שנים (החל מערב פסח התשע"ד).

ביום י"ב בחשון תשע"ה (05/11/2014) תבע הבעל גירושין. הדיונים בענינם של הצדדים התנהלו בתחילה בפני הרכב בית הדין בראשות הגר"א עמרני שליט"א (להלן: הרכב קמא).

ביום י"ח בשבט תשע"ו (28/01/2016) נתן הרכב קמא פסק דין, ולפיו מקבלים את תביעת הבעל לגירושין, ועל הצדדים להפרד זמ"ז.

בפסק הדין מביא בית הדין בהרחבה מדברי הצדדים שנטענו בפני בית הדין, וכפי שנטען בדיון שהתקיים ביום י' באדר ב' תשע"ה (01/03/2015). המעיין בפסק הדין יראה כי מותב קמא עשה מאמצים מיוחדים בעניין הצדדים, כולל ניסיונות להביא את הצדדים לשלום, אולם בלא הצלחה.

כאמור, החלטת בית הדין מיום י"ח בשבט תשע"ו (28/01/2016), מפרטת בהרחבה את טענות הבעל מדוע אינו מוכן לשלום עם האשה, ובכללם מפרט את יחס האשה ומשפחתה כלפיו, וכן את תשובת האשה, ובכללן טענות האשה כנגד הבעל, על אי-יכולתו לקיים יחסי אישות כראוי, ועל אלימות.

כנגד החלטת מותב קמא, ערערה האשה לבית הדין הרבני הגדול. בהחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום כ"ב בסיון תשע"ו (28/06/2016)(בראשות הרה"ר הגר"ד לאו שליט"א) הובאו דברי הצדדים ונכונות הבעל לנסות שלום-בית, ומכאן מגיע בית הדין הגדול למסקנה:

"בית הדין סבור שלמרות הקשיים שהתעוררו בחי הנישואין, אכן "שערי תשובה לא ננעלו", ולפני החלטה סופית הם חייבים לפנות לייעוץ נישואין ראשוני ביחד ללא תנאים מוקדמים (דבר שלא עשו אותו עד עתה!), אצל מטפל שאינם מכירים ולא הביע דעתו בנושא. אם יוכשרו הלבבות להמשיך בכך, ינסחו ביחד תנאים מוסכמים לשלום-בית שיכללו גם הסכם ממון... אם היעוץ לא יצליח, יוחזר התיק לבית הדין האזורי להמשך הטיפול."

בהחלטה נוספת, מיום ח' באלול תשע"ו (11/09/2016), החליט בית הדין הרבני הגדול (בראשות הרה"ר הגר"ד לאו שליט"א), וז"ל:

"בדיון שבפנינו בית הדין ניסה והשקיע שעות ארוכות בניסיון להביא את הצדדים לשלום-בית, ולפחות ללכת ליעוץ משפחתי.

בטרם יבשה ההחלטה של בית הדין הממליצה על ניסיון לטיפול, הודיע הבעל על סרובו ללכת לטיפול, ודחה בשתי ידיו את האפשרות לחזור לשלום-בית.

לצדדים אין ילדים משותפים, והאשה מתלוננת כלפי בעלה בבעיות שבינו ובינה, אלימות וכד', כאשר הבעל גם הוא מתלונן על יחסה של האשה כלפיו וכו'.

בית דיננו לא נוהג לחלוק על העובדות כפי שנקבעו בבית דין קמא, ובפרט שהצדדים כבר בנפרד מעל 18 חודש, זמן שע"פ ר"ח פלאג'י יש אף לכפות על הגט.

אשר על כן בית הדין דוחה את הערעור, ועמדת בית הדין האזורי הממליצה לצדדים להתגרש, בעינה עומדת.

ובית דיננו פונה לאשה לטובתה היא להקדים ולהתגרש בתפילה ותקוה שתזכה להקים בית חדש במהרה, ואף לזכות לפרי בטן."

משמעות החלטות בית הדין הרבני הגדול, כי פסק דין של בית הדין הרבני האזורי, שריר וקיים.

יתרה מכך, בית הדין הגדול הוסיף וקבע כי לאור הפרוד הממושך "יש אף לכוף על הגט", והרכב דנן, כיהודה ועוד לקרא, מצטרף לפס"ד זה וקובע כי יש לחייב את האשה בגירושין, להטיל עליה את המגבלות הקבועות בחוק, וזאת כדי לאכוף עליה את קבלת הגט.

הרכב דנן קיים שני דיונים: ביום י"ח בטבת תשע"ז (16/01/2017), וביום ז' באדר ב' תשע"ז (05/03/2017). לאחר הדיון הראשון, ניתנה החלטה ובה נאמר:

בית הדין זימן את שני הצדדים לקדם דיון. מטרת הקדם הדיון לבחון, בטרם אכיפה, אם ניתן למצוא מכנה משותף והסכמות. כמו כן בית הדין רצה להתרשם, אם אכן קיים סיכוי לשלום-בית בר קיימא, לאור החומר שבתיק. לשם כך רצה בית הדין לשמוע במותב תלתא את שני הצדדים בנפרד. יוער כי הן מותב קמא והן בית הדין הגדול השקיעו שעות בנסיונות להביא את הצדדים לשלום, אך הדבר לא צלח.