ביה"ד הרבני האזורי בת"א הטיל על אישה הגבלות כמו שלילת רישיון ועיכוב יציאה מהארץ בשל סירובה העיקש להתגרש מבעלה שמצוי על סף התמוטטות נפשית.
בפסק דין שניתן לפני ימים ספורים, דייני בית הדין הרבני הבהירו לאישה, המתעקשת על שלום בית ב"המלצת רבנים", כי אין טעם להתעקש על הנישואים כשהבעל סולד מהם וחש מושפל עקב התנהגותה כלפיו. ההגבלות הוטלו בתקווה שיביאו את האישה להסכים לגט בתוך 3 חודשים.
בני הזוג נשואים כ-7 שנים, ללא ילדים או רכוש משותף, כאשר בשלוש השנים האחרונות הם חיים בנפרד.
בתביעת גירושין שהגיש בעלה בנובמבר 2014 הוא טען שאשתו ומשפחתה מתנהגים אליו באופן משפיל ומבזה, ואינו מעוניין עוד בנישואים. אולם למרבה הפלא, ולמרות טענות קשות שהפנתה האישה כלפי בעלה, למשל על אלימות וחוסר יכולת לקיים יחסי אישות, היא עמדה בעיקשות על כך שהיא מעוניינת בשלום בית.
אלא שדייני בית הדין, שכל ניסיונותיהם להשכין שלום בין בני הזוג לא עלו יפה, המליצו לבסוף על גירושין.
האישה לא השלימה עם הקביעה וערערה על ההחלטה בפני ביה"ד הרבני הגדול, שהפנה את הצדדים לייעוץ זוגי. אך עוד בטרם הספיקו לפנות לייעוץ הודיע הבעל שהוא מסרב לשתף פעולה ורוצה רק גט.
בנסיבות אלו הוחלט לדחות את הערעור ולהותיר את המלצת הגירושין על כנה. ביה"ד הגדול הוסיף כי לאור משך הזמן הארוך בו חיים הצדדים בפירוד (אז זה היה מעל שנה וחצי) – ניתן לחייב את האישה לתת גט באמצעות צווי הגבלה.
השעון הביולוגי מתקתק
שלושת דייני בית הדין הרבני האזורי שדנו בעניין ההגבלות – אב בית הדין הרב צבי בן יעקב, הרב יצחק הדאיה והרב משה בצרי – קבעו כי האישה "מאיסה על הבעל" (כלומר מאוסה בעיניו) ולא ניתן לכפות עליו לעשות שלום בית, בפרט כשהאישה אינה בוחלת בשום אמצעי להשגת מבוקשה התמוה.
כך למשל, היא לא מהססת להשפיל אותו בטענות על שאינו מקיים עמה יחסי אישות כראוי ובאמצעות חשיפת מכתבים אישיים המעידים על מצבו הנפשי הקשה. כמו כן היא נוהגת להופיע בדירתו ללא התראה ומטרידה אותו ברחוב.
הדיינים ניסו לדבר על ליבה של האישה ולשכנעה כי "השעון הביולוגי מתקתק וכי יום שעובר אינו חוזר" ועל כן מוטב לה "לפתוח חיים חדשים עם בעל שחפץ בה". אולם דבר לא הועיל ובהמשך התבררה הסיבה: לטענת האישה גדולי הדור הם שהורו לה להילחם על הנישואין.
אלא שהדיינים לא קיבלו עמדתה וכתבו כי "גדולי הדור שכביכול נתנו את ההמלצה בוודאי לא שמעו את עדות הבעל וסיבלו בנישואין. והוסיפו כי הבעל מצוי על סף התמוטטות נפשית ממהלכי האישה וכי יש חשש כי מצב זה יביא את הבעל "למצבים נפשיים בלתי הפיכים".
בסופו של דבר, בית הדין הטיל על האישה את המגבלות הקבועות בחוק ואסר עליה לצאת מהארץ, להחזיק בדרכון, להחזיק ברישיון נהיגה ובחשבון בנק וכן הגביל אותה מבחינת פרנסה, ולמשל, לפתוח עסק.
הדיינים הוסיפו וקבעו שאם האישה תמשיך בסרבנותה בתום 3 חודשים מהיום שבו נשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את המגבלות (כמתחייב בחוק) – יוצא כנגדה צו מאסר. בינתיים, הוצא נגדה צו עיכוב יציאה זמני למשך שנה.
- ב"כ התובע: לא צוין בפסק הדין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נסים אברג'ל
עו"ד דורית מגן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין