שכרו של העובד המנוח פוצל – אלמנתו תפוצה

השכר פוצל לכמה מרכיבים כך שההפרשות לקופת הפנסיה נעשו רק מתוך שכר הבסיס. נקבע שלפחות חלק מהפיצול נעשה באופן פיקטיבי ולכן האלמנה זכאית לפיצוי עקב הפגיעה בקצבת השאירים המשולמת לה

בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה למעסיקתו של עובד שנפטר לפצות את אלמנתו עקב הפרשות לפנסיה ששולמו למנוח בחסר. האלמנה טענה ששכרו של בעלה פוצל באופן פיקטיבי לכמה רכיבים, ולכן ההפרשות לקופת הפנסיה נעשו רק משכר היסוד - מה שהוביל לפגיעה בקצבת השאירים המשולמת לה ובקצבת הנכות ששולמה לבעלה. המעסיקה טענה שהשכר פוצל כדין לשכר בסיס ממנו מחושבות ההפרשות לפנסיה, ולשעות נוספות, בונוסים ועוד - שאינם חלק מהשכר. השופטת אופירה דגן-טוכמכר התרשמה כי בעוד שרכיב השעות הנוספות הוא אמיתי ושולם בהתאם לשעות נוספות שעבד המנוח, שני מרכיבים נוספים שכונו "פרמיה" ו"בונוס" היו למעשה חלק אינטגרלי מהשכר, ויש להפריש גם מהם לקרן הפנסיה. המעסיקה חויב לשלם לאלמנה 211,412 שקלים עקב ההפסדים שנגרמו לקצבת השאירים והנכות.

המנוח עבד בחברת אי.אר.פי.אס, מוצרי גומי ישראלים בע"מ ,בין השנים 2012-2016 ונפטר בתחילת 2017.

בתביעה שהגישה אלמנתו נגד המעסיקה ובעלי המניות בה, היא טענה ששכרו של בעלה פוצל באופן פיקטיבי לכמה מרכיבים וההפרשות לפנסיה נעשו רק משכר הבסיס ולא מהסכום הכולל כך שנגרמו לה הפסדים בקצבת השאירים המשולמת לה ובקצבת הנכות ששולמה למנוח. לטענתה, רכיב ה"שעות נוספות" בתלושי השכר של בעלה הינו מלאכותי שכן בעלה כמעט ולא עבד שעות נוספות, רכיב ה"פרמיה" פיקטיבי לנוכח העובדה שבעלה לא שימש כאיש מכירות ושכרו לא היה תלוי במכירות, ורכיב ה"בונוס" מפוברק מכיוון שלא היה תנאי כלשהו שבהתקיימו בעלה היה זכאי לבונוס.

מעבר לכך, האלמנה טענה כי על בעלה חל צו הרחבה בתחום התעשייה שכולל הפרשות לפנסיה על מלוא השכר.

הנתבעים טענו שהפיצול בשכר נעשה כדין. המנוח עבד 10 שעות ביום ו-5 שעות בימי שישי ולכן היו לו שעות נוספות עליהן קיבל גמול בכל חודש, שאינו שייך לשכר הבסיס. עוד הם טענו שרכיב ה"פרמיה" שולם למנות בגין מכירות שביצע ורכיב ה"בונוס" שולם לו עבור מכירות נוספות. בנוסף נטען שלא הוכח כי צו ההרחבה בתחום התעשייה חל. לטענת הנתבעים, על המנוח חל הצו השיורי שקובע שסכום המקסימום ממנו יבוצעו הפרשות הוא סכום השכר הממוצע במשק. כמו כן הם טענו כי יש לקזז חוב בסך 8,700 בגין הלוואה שקיבל המנוח מהחברה.   

פיקטיבי או אותנטי

השופטת דגן-טוכמכר הסבירה שלפי הפסיקה יש לבחון האם מרכיב מסוים הוא חלק מהשכר ואז פיצולו יחשב כפיקטיבי או שתשלומו מותנה בתנאי כלשהו ואז הוא לא ייחשב כחלק מהשכר.

השופטת התרשמה שהמנוח עבד בשעות נוספות בהיקף משתנה ושרכיב השעות הנוספות בשכרו שולם באופן גלובלי וישנה התאמה בין מספר השעות הנוספות הממוצע שעבד לגמול ששולם ולכן אין מדובר ברכיב פיקטיבי.

באשר לרכיבי ה"פרמיה" ו"הבונוס" התרשמה השופטת שהמנוח לא היה חייב למלא תנאי מסוים כדי לזכות בגמולים אלו ולא מדובר בנגזרת של היקפי המכירות ולכן מדובר ברכיבים פיקטיביים שבפועל מהווים חלק משכרו וגם מהם יש להפריש לפנסיה.

באשר לצו ההרחבה נקבע לאור הראיות שהובאו כי תחום העיסוק קשור לענף התעשייה ולכן חל צו ההרחבה לפנסיה בענף זה.

בסופו של דבר נפסקו לאלמנה בגין ההפסדים בקצבת השאירים שלה ובקצבת הנכות ששולמה לבעלה פיצויים בסך 211,412 שקל, בתוספת 16,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

מהפיצוי יקוזז כום של 8,700 שקל לאחר שטענת הנתבעים בעניין ההלוואה התקבלה.

• ב"כ האלמנה: עו"ד א. שאבי ועו"ד כפיר דיין-דובב
• ב"כ הנתבעים: עו"ד י. אופק

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין