בנות זוג הרשומות כאימהות לקטינה בארה"ב זכו בעתירה נגד משרד הפנים

המשרד סירב לרשום את האם הלא ביולוגית כאימה של הקטינה עד שלא יקבל אישור שתרומת הזרע הייתה אנונימית. בית המשפט קבע שאין בסיס לדרישה ועל המשרד לרשום את האימהות על סמך תעודת הלידה האמריקאית

השופט רון שפירא קיבל לאחרונה עתירה שהגישו בנות זוג, אימהות לילדה שנולדה בארה"ב מתרומת זרע. השתיים, שרשומות כאימהות של הילדה בארה"ב, ביקשו להירשם כאימהות גם בישראל. משרד הפנים סירב והעלה דרישות שונות כתנאי לרישום. השופט קבע שברגע שמוצגת לפקיד תעודה ציבורית מחו"ל ואין חשש שהיא מזויפת, עליו לרשום את האימהות ולא להפעיל שיקול דעת בשאלות משפטיות מורכבות.

העותרות הן בנות זוג שגרות יחד מזה כ-11 שנה ונישאו בניו יורק, ארה"ב. הן הביאו לעולם יחד את בתן כתוצאה מהריון אותו נשאה אחת מהן ברחמה באמצעות תרומת זרע מבנק הזרע בסיאטל, ארה"ב. לאחר לידת הילדה שתיהן נרשמו כהורות של הקטינה בארה"ב. הקטינה נרשמה תחת שם המשפחה של שתי העותרות ואף הונפקה לה תעודת לידה בה שתיהן רשומות כאימהותיה.

דרישת העותרות לרישום הורותה של האם הלא ביולוגית ביחס לקטינה בישראל סורבה, והאם הביולוגית נרשמה כהורה יחיד. משרד הפנים הודיע להן כי הרשויות מתנות רישום הורותה של האם השנייה ביחס לקטינה בהצגת "פסק דין הצהרתי של בית משפט בישראל".

העותרות טענו כי משרד הפנים לא מוסמך לסרב לבצע רישום כשמוצגת לו תעודה ציבורית בת תוקף שאינה מעלה טעות עובדתית ברורה על פניה.

עוד נטען כי העיכוב ברישום הקטינה כבתה של האם השנייה פוגע באופן ממשי בזכויותיה, כמו גם בזכויות העותרות. 

המשרד טען כי הדרך הראויה להסדרת הורות של בן זוג של הורה ביולוגי כהורה נוסף היא בכינון הורות מהותית באמצעות צו הורות פסיקתי. 

לטענתו, במקרה זה בו מדובר בהליכי הוריה שבוצעו על ידי בנות זוג מחוץ לישראל ובהן מעורב גורם שלישי, בעל הזרע, אין מקום להסתפק בתעודת הלידה בלבד לצורך רישום בת הזוג של האם היולדת כהורה נוסף. לעמדתו, בטרם רישום העותרת השניה כהורה במרשם האוכלוסין על העותרות להמציא אישור כי מדובר בתרומת זרע אנונימית וזאת על מנת לשלול את החשש האפשרי לקיומם של שלושה הורים, מצב שאינו מוכר בדין הישראלי. 

העותרות השיבו כי מדובר בדרישה המנוגדת לדין ולפסיקה ולא מבקשים אישור כזה מאנשים שאינם להט"בים.

אין לו סמכות

נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, קיבל את העתירה וקבע שפקיד הרישום ירשום את הפרטים במרשם האוכלוסין בהתאם לתעודה הציבורית שהוצגה על ידי העותרות, שלפיה שתיהן הורי הקטינה.

הוא הבהיר שבבית המשפט העליון נקבע כי במצב שבו מוצגת לפקיד המרשם תעודה ציבורית בת תוקף, עליו לבצע את הרישום על פיה. עוד נקבע כי יש לרשום הורות לקטין ישראלי על בסיס תעודת לידה רשמית זרה הנושאת את שמות שני ההורים ופסק דין זר, גם אם מדובר בבני זוג מאותו המין, שכן ההכרעה בסוגיות המשפטיות והחברתיות העולות מבקשת הרישום אינה נמצאת בידי פקיד המרשם.

"כאשר מוצגת תעודה ציבורית זרה, סירוב לבצע רישום מייצר פיצול בלתי רצוי בין המרשם הישראלי לסטטוס במדינה הזרה שעליו מעידה התעודה הציבורית", כתב.

סירוב הפקיד יכול להתבצע רק במקרים בהם עולה חשש שהפרטים או התעודה אינם אמתיים, ואין זה המצב במקרה זה.

המדינה חויבה בהוצאות בסך 18,000 שקל.

• ב"כ העותרות: עו"ד דניאלה יעקבי
• ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז חיפה אזרחי ומנהלי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין