הטלת עיקול על עזבון ע"י נושה של יורש

1.         המבקש הוא נושה של המשיב. המבקש פתח כנגד המשיב תיק הוצאה לפועל. סכום החוב בתיק ההוצל"פ כ-131,000 ש"ח.

2.         המשיב הינו יורש על פי דין של עיזבון אביו המנוח ז"ל . טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. בעיזבון האב המנוח ז"ל זכויות במקרקעין .

            המבקש מבקש לעקל את חלקו של המשיב בעיזבון האב המנוח מכוח הוראת סעיף 7(א) לחוק הירושה המורה: "לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון... רשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון".

3.         גדר המחלוקת, האם הסמכות להפעלת סעיף 7(א) לחוק הירושה נתונה לבית המשפט למשפחה, או שהוראה זו הינה הוראת דין מהותית הניתנת להפעלה גם על ידי ראש ההוצאה לפועל או רשם הירושה או בית המשפט המחוזי.

            החוב העומד למימוש בהוצאה לפועל אינו חוב של העיזבון אלא חוב אישי של היורש. הוראת סעיף 78 לחוק ההוצל"פ דנה בחוב של העיזבון (ראו: רע"א 1871/04 בנק לאומי למשכנתאות נ' עיזבון חרדאן פ"ד נ"ט(3) 721).

4.         בע"א 110/89 הכונס הרשמי נ' גלבוע דינים עליון כ"ו 418 נפסק:

א.        אין לברר ענייני ירושה במסגרת 34(ב) לחוק ההוצל"פ.

ב.         כל עוד לא חולק העיזבון זכאי היורש לחלק בעיזבון ולא לנכס מסויים, ואזי רשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון מכוח סעיף 7(א) לחוק הירושה.

ג.         עיקול כזה אינו מקנה זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העיזבון, וזכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העיזבון אינה ניתנת לעיקול כל עוד לא חולק העיזבון.

            בע"א 639/69 שלכטר נ' חרש פ"ד כ"ד(2) 138 נפסק:

א.        יורש הרוצה להסתלק מחלקו בעיזבון ובעת ההסתלקות לא היה עוד כל עיקול המוטל על חלקו בעיזבון - זכאי להסתלק והסתלקותו תופסת, ונושהו חייב לראותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה.

ב.         משהגיש היורש הודעת הסתלקות כדין, שוב אינו יורש, ואין נפקא מינה שטרם ניתן צו ירושה או שההסתלקות לא אושרה ע"י בית המשפט או שהעזבון טרם עומד לחלוקה.

ג.         נושה הרוצה למנוע הסתלקותו של היורש מחלקו בעיזבון - החוק מחייבו להזדרז ולהטיל את העיקול לפני שיהיה ספק בידי היורש להגיש הודעת הסתלקותו.

בע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין דינים עליון מ' 899 נפסק:

            "ההפחתה מיכולת המימוש של הנושים אגב הסתלקות (של יורש - י.ג) הינה בניגוד לחובת הקיום בתום לב, ושלא בדרך מקובלת - ועל כן ניתן לבטלה".

5.         על פי סעיף 34(א) לחוק ההוצאה לפועל, מוסמך ראש ההוצל"פ להורות על עיקול מקרקעי החייב הרשום על שמו, וכן עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה לטובת החייב. על פי הוראת חוק זו, אין ראש ההוצל"פ מוסמך לעקל את חלקו של החייב בעיזבון אביו, בטרם הוצא צו ירושה וחולק העיזבון, שהרי אין עדיין ליורש - החייב זכות בנכס ספציפי, אלא רק חלק בכלל העיזבון. התוצאה היא, שראש ההוצל"פ אינו מוסמך להטיל עיקול מכוח הוראת סעיף 7(א) לחוק הירושה.

            על פי סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, רשאי בית המשפט המחוזי, לאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב - להצהיר על כך ולצוות על עיקולם, וזאת לצורך הפעלת אמצעי גבייה.יחד עם זאת, כל עוד לא ניתן צו ירושה וחולק העיזבון - אין לחייב - היורש זכות בנכס ספציפי של העיזבון, ולא ניתן להצהיר על בעלותו בנכס מסויים.

            עוד טוען המשיב שהסמכות למתן הסעד המבוקש היא לרשם הירושה. רשם הירושה אינו מוסמך להטיל עיקולים ואין זה תפקידו ליתן סעדים מכוח סעיף 7(א) לחוק הירושה.

6.         בהעדר הסמכה לראש ההוצל"פ, לרשם הירושה, ולבית המשפט המחוזי הדן במתן סעד מכוח סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ לצורך הפעלת אמצעי גבייה - לעקל את זכויות החייב בעיזבון מכוח סעיף 7(א) לחוק הירושה - ראוי שבית המשפט למשפחה יפעיל את סמכותו ויעתר לבקשת נושה מכוח הוראה זו של חוק הירושה. הפעלת סמכויות מכוח חוק הירושה אינה מותנית בכך שהצדדים הינם בני משפחה.