1. התובעת פנתה למרפאתו של הנתבע (אשר בזמנים הרלוונטיים היתה בביתו) בקשר עם החלקת קמטים בפניה.
2. התובעת טוענת כי הנתבע הבטיח ליישר קמטי פניה וסוכם על סידרת טיפולים בסך כולל של 5,000 ש"ח אשר שולמו לנתבע מראש. לאור היעדר כל שינוי בעור פניה של התובעת, עותרת היא להשבה של מלוא הסכום אשר שילמה.
3. הטיפולים האמורים לא כללו ניתוח כלשהו.
4. הנתבע טוען כי בביקור הראשון, ועוד לפני קבלת התשלום מהתובעת, אמר לה כי לפי מצבה, עדיף לה לבצע מתיחת פנים, אולם הוא איננו מוסמך לכך שכן מדובר בטיפול כירורגי שאינו בתחום מומחיותו. והוא יקר.
5. עוד טוען הנתבע כי אמר לנתבעת "אנסה לעשות הכי טוב ומה שאני יכול לעשות", וכי אמר לה מראש כי זה לא יהיה הכי טוב וכי הכי טוב יהיה ניתוח פלסטי, ותשובת התובעת היתה כי אין לה כסף לניתוח כזה.
6. התובעת מכחישה את טענות הנתבע. לטענתה הוא הבטיח להחליק את עור פניה בתוך עשרה טיפולים. התובעת טוענת בתוקף כי הנתבע לא אמר לה בתחילה כי קיימת בעיה להחליק את עורה. ההיפך הוא הנכון - לגירסתה - אמר מהתחלה כי הוא יכול להחליק את עורה. רק אחרי שבוע אמר לה שיש לה עור "של בת 80" כלשונה, ורק אחרי כמה טיפולים, משאמרה לו כי "לא יצא כלום", אמר לה כי עליה לבצע ניתוח פלסטי.
7. בשלב זה, אומרת התובעת, הנתבע אף המליץ לה על ביצוע טיפול בזריקות על ידו. הנתבע אכן מאשר כי בשלב זה המליץ על טיפול בעלות נוספת אולם טוען כי לא אמר מאומה על זריקות כיוון שאין לו רשיון ואמר כי זה טיפול הומיאופטי והוסיף : "כדי לגרום להם להבין אני אומר שזה כמו זריקות".
8. התובע הגיש תמונות של הנתבעת אשר הוא טוען כי חלקן לפני הטיפול (נ/1) וחלקן אחריו (נ/2), וטוען כי למרות הכל, מסביב לפה, "הצלחתי לרכך את האזור".
9. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות שהוגשו, באתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה במלואה, וכי על הנתבע להשיב לתובעת את מלוא התשלום שקיבל.
10. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לכל רוחב החזית, החל מהמצגים שהציג הנתבע, המשך בהסכמות שהיו ביניהם וכלה בתוצאת הטיפולים.
11. בין הצדדים לא הכרת כל הסכם כתוב, ולפיכך אין לי אלא ללמוד על אומד דעת הצדדים עת נכרת ההסכם מהנסיבות ומהגיון הדברים.
12. במחלוקת בין הצדדים, באם הבטיח התובע ליישר קמטיה, כגירסת התובעת, או שמא הבטיח רק לעשות כמיטב יכולתו כטענת הנתבע, אני מוצא כי הנסיבות מטות את הכף למתן אמון בגירסת התובעת.
אני נותן אמון בגירסת התובעת כי הנתבע יצר בפניה מצג של איש מקצוע, אשר יכול להועיל לקמטי פניה בטיפוליו.
אלמלא מצג שכזה לא היתה לתובעת כל סיבה להתקשר בהסכם ולשלם מראש את עלות כל הטיפולים בסך 5,000 ש"ח.
13. על הנתבע, כמי שיוצר מצג של איש מקצוע אשר מכיר את תוצאות טיפוליו, היה לצפות כי לא תהיה תוצאה חיובית לטיפולים אותם הוא מציע על עורה של התובעת. משכך היתה עליו החובה לומר זאת באופן ברור והחלטי לתובעת.
אינני מוצא לנכון להידרש במסגרת תובענה זו לשאלה מה הם תאריו וכישוריו של הנתבע, כפי שטען להם בפני. אינני מוצא כי המחלוקת בין הצדדים מחייבת כניסה לבחינתם, ואין לפרש מאומה בהחלטתי זו, כקביעה כלשהיא ביחס להיותו או אי היותו איש מקצוע כזה או אחר.
14. אם אכן, כגירסת הנתבע, ראה מראש כי לא תהא תוצאה חיובית, היה עליו להודיע מראש כי לא תהא לטיפוליו תוצאה חיובית, או כי הסיכויים לכך אפסיים.
15. אין זה סביר בעיני כי אם היה הנתבע אומר לתובעת מראש, כי עורה אינו מאפשר קבלת תוצאות בשיטותיו של הנתבע, אלא בניתוח פלסטי בלבד, היתה היא עומדת על קבלת טיפול ממנו.
16. ככל שלא אמר הנתבע את הדברים נכוחה ובאופן ברור לתובעת, הרי שפעל בניגוד לחובתו לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, והאמור עולה אף לכדי הטעיה.