החלת שטר משכון על חיובים עתידיים שאינם קשורים לעסקה - תנאי מקפח בחוזה אחיד

כתבי הטענות

1. התביעה עניינה מתן פסק דין הצהרתי ולפיו אין המבקש חייב כספים למשיב שבגינם ניתן לממש כנגדו את שטר המשכון הקיים על רכבו של המבקש המשועבד למשיב. עוד מתבקש בית המשפט להצהיר כי אין המשיב יכול לממש את שטר המשכון שהוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ הואיל ובטוחה זו (שטר המשכון) לא חלה על חובות אחרים הקיימים למבקש אצל המשיב, פרט להלוואה לרכישת הרכב, נשוא שטר המשכון.

על פי התביעה נטל המבקש מהמשיב הלוואה לרכישת רכב בחודש אוגוסט 2002 ובמועד זה נחתמו כל המסמכים הכרוכים בכך, לרבות שטר המשכון. שטר המשכון בא כבטוחה אך להלוואה אותה לקח המבקש לצורך רכישת הרכב ולא לחובות אחרים של המבקש כלפי המשיב. את ההלוואה לצורך רכישת הרכב פורע המשיב במועדה ולא ניתן לממש את שטר המשכון בגין חובותיו האחרים של המבקש כלפי המשיב הנובעים מיתרת חובה בחשבונו הפרטי ו/או בחשבון הבנק של חברה שבבעלותו שהמבקש ערב לה במאי 2003, כ-9 חודשים מאוחר ליצירת שטר המשכון. אמנם על פי שטר המשכון בא משכון הרכב להבטיח כל חוב ו/או התחייבות קיימת ו/או עתידית מכל סוג של המבקש כלפי הבנק ללא הגבלה בסוג ההתחייבות וללא הגבלה בסכומה, ואולם המסמכים שנחתמו על ידי המבקש נחתמו על ידו בלא שקרא אותם, בלא שהיה מודע למשמעותם ובלא שקיבל לגביהם הסבר כלשהוא כשהוא שם מבטחו בפקידת הבנק שטיפלה בחשבונותיו, הגב' שושנה רוזן. עוד נטען בכתב התביעה כי המסמכים עליהם הוחתם המבקש הם בגדר חוזים אחידים הכוללים תנאים מקפחים, כי הבנק בפעולותיו היפר חובותיו על פי כל דין כלפי המבקש וכי חתימתו של המבקש על שטר המשכון כפי נוסחו הוצאה ממנו למעשה במרמה.  לתביעה צורף תצהירו של המבקש.

על פי כתב התשובה יתרת החובה בחשבונו הפרטי של המבקש אצל המשיב עמדה על סך 27,443 ש"ח בסמוך למועד הגשת הבקשה למימוש משכון, ואילו יתרת החובה בחשבון החברה לה ערב המבקש עמדה על סך 131,176 ש"ח נכון לאותו מועד. פרעונה של ההלוואה לצורך רכישת הרכב נעשה מדי חודש עד לדצמבר 2003 מחשבון החברה ומחודש ינואר 2004 לא כובדה הוראת הקבע. לפיכך עומדת יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת על סך 84,499 ש"ח ופיגורים בהלוואה זו מסתכמים בסך 8,853 ש"ח. עוד נאמר בכתב התשובה כי אין כל יסוד לטענת המבקש ולפיה שטר המשכון חל רק לגבי הלוואת הרכב, כי לשונו של שטר המשכון היא ברורה והמבקש יכול היה להבין משמעותו. לו נתקשה, יכול היה לבקש הסברים מעובדי המשיב. המבקש אף לא טען כי הוטעה על ידי המשיב אלא שכך הבין את הדברים. על פי האמור בכתב התשובה אילו לא היה המבקש חותם על שטר המשכון כפי שחתם לא היה המשיב מסכים להעניק למבקש את ההלוואה. לטענת המשיב גם ידע המבקש כי רכבו משועבד לכל חובותיו. לטענת ב"כ המשיב אין כל יסוד לטענת המבקש כי המסמכים עליהם חתם הם בגדר חוזים אחידים, ואפילו אם כן אין כל טענה בפי המבקש כי התניה שבסעיף 2 לחוק המשכון ואף לא תניות אחרות אליהן מפנה המבקש הן מקפחות. המבקש אף הוסיף את חתימתו ליד סעיף זה ומשלא העלה כל טענה נגד הסעיף הינו מושתק מלעשות כן. לבסוף טוען ב"כ המשיב כי חובו הכולל של המבקש לאחר מימוש כל הבטוחות עולה על סך 180,000 ש"ח ואין כל הצדקה כי ימשיך לנסוע ברכב מפואר כאשר חובותיו כה כבדים. לכתב התשובה צורף תצהירה של הגב' שושנה רוזן.

2. מאחר ורכבו של המבקש נתפס על ידי המשיב במסגרת הליכי הוצל"פ שננקטו למימוש שטר המשכון הרשום על הרכב, הגיש המבקש בקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי ההוצל"פ. נערך דיון בבקשה שבמסגרתו נחקרו שני המצהירים שתצהיריהם צורפו לבקשה ולתגובה: המבקש עצמו והגב' שושנה רוזן מטעם והמשיב, ובעקבות הדיון ניתנה החלטה ולפיה יעוכבו ההליכים והרכב יוחזר למבקש בתנאים שפורטו באותה החלטה.

3. במסגרת התיק העיקרי הגיעו ב"כ הצדדים לכלל הסכמה ולפיה הם מוותרים על ישיבת ההוכחות, כאשר החומר המצוי בתיק בית המשפט ישמש כחומר הראיות שעל פיו יינתן פסק  הדין וב"כ הצדדים יגישו סיכומים בכתב (ר' הודעת הצדדים מיום 6.4.05).

הטענות בסיכומים

4. לטענת ב"כ המבקש בסיכומיו  ממסמך הבקשה למתן הלוואה (נספח ה' לבקשה) עולה כי רכבו של המבקש שועבד אך ורק לבטחון החזר ההלוואה. כפי שציין המבקש בתצהירו, התוספת בכתב יד במסמך הבקשה למתן הלוואה ולפיה חשבון קשור הינו חשבון החברה, הוספה לאחר חתימת המבקש על הבקשה, בכתב יד אחר, וככל הנראה רק לאחר שחתם המבקש על ערבות לחברה, כעשרה חודשים מאוחר יותר. עוד טוען ב"כ המבקש בסיכומיו כי מתוך תצהירו ומתוך חקירתו של המבקש בבקשה לעיכוב הליכים עולה כי המבקש הבין ולא נתנו לו בבנק להבין אחרת, כי הרכב משמש כבטוחה אך ורק להחזר ההלוואה. מתוך הדיון גם עולה כי למבקש לא הוסברו טיבם ומהותם של המסמכים עליהם חתם, ובפרט לא ההוראות המרחיבות של שטר המשכון, וזאת על אף החובות המוגברות החלות על המשיב בעניין זה. לטענת ב"כ המבקש גם אם היתה למשיב הזכות לפעול כנגד המבקש, היה מקום להפעילה בהתמלא תנאים מסויימים, ולא תוך ניצול מעמדו של המשיב. לבסוף  טוען ב"כ המבקש כי שטר המשכון הינו בגדר חוזה אחיד ותנאיו מקפחים, בפרט אלו לפיהם משכן המבקש את הרכב בגין חיובים שאינם קשורים לעסקת ההלוואה לרבות חיובים "קשורים" ו/או עתידיים, ללא הגבלה בסכום ובזמן.

לטענת ב"כ המשיב בסיכומיו הלכה היא כי אדם מוחזק כמי שיודע את תוכנו של מסמך שעליו הוא חותם. המבקש אישר בחקירתו כי איש לא מנע ממנו לקרוא את שטר המשכון עליו חתם.  אילו קרא המבקש את שטר המשכון היה רואה כי חל גם על כל הסכומים שיגיעו לבנק מהמבקש, שכן תנאי זה מופיע בתחילת השטר, בסעיף 2. כיוון שכך גם אין רלוונטיות לטענת המבקש כי כתב הערבות נחתם במועד מאוחר יותר. עוד טוען ב"כ המשיב כי אפילו היה מדובר בטעות של המבקש, אין טעות כזו עילה לביטול ההסכם שכן לא מתקיימים תנאי סעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. לבסוף טוען ב"כ המשיב כי אפילו אם מקבלים את גרסת המבקש ולפיה נועד השטר אך ורק להבטחת פירעון ההלוואה, אין בכך כדי לעזור לו שכן כיום אין המבקש יכול לטעון כי ההלוואה משולמת כסדרה.

דיון

5.  מהנספחים שצורפו לתצהיר המבקש שצורף לבקשה ושאינם שנויים במחלוקת עולה כי המבקש הגיש בקשה למתן הלוואה לרכישת רכב ביום 19.8.02 (נספח ה' לבקשה). על גבי טופס הבקשה נרשם תחת שורת "בטחונות" : "שיעבוד רכב מסוג מאזדה 6 שנת 2003 בשווי 145,000 ש"ח לבטחון 108,000". ב"כ המשיב למעשה לא חלק בסיכומיו על האמור בתצהיריו של המבקש (סעיף 12 לתצהיר בבקשה לעיכוב בביצוע וסעיף 27 לתצהיר הנספח לבקשה) כי מלוי אותו חלק הנוגע לחשבונות קשורים, קרי חשבון החברה לה ערב המבקש, הוסף מאוחר יותר, כאשר על פי האמור בתצהירו של המבקש שנספח לתביעה ערב לחשבון החברה רק כ-9 חודשים מאוחר יותר ליצירת שטר המשכון.  ההסכם ההלוואה שנחתם בעקבות הגשת הבקשה (נספח ו' לבקשה) נחתם ביום 26.8.2002. שטר המישכון של הרכב נחתם אף הוא באותו יום, קרי 26.8.2002. (נספח ג' לבקשה). גם עובדות אלו אינן שנויות למעשה במחלוקת.

בסעיף 2 לשטר המשכון נאמר:

" שטר זה נערך להבטחת התשלום המלא והמדוייק של כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מהלווה, בין היתר בקשר עם מתן האשראי ו/או השרותים הבנקאיים הנ"ל ללווה ע"י הבנק, בין שמגיעים חובות מהלווה לבדו או ממנו ביחד עם אחרים, בין שהלווה כבר התחייב או יתחייב בהם לעתיד לבוא, בין שמגיעים ממנו בתור חייב או ערב, או מסב, בין שמגיעים עכשיו או שיגיעו בעתיד, בין שעומדים לפני מימוש הבטוחה הזאת או אחר כך, בין שמגיעים באופן מסויים או בתנאי, בין שמגיעים במישרין או בעקיפין, עד לסכום כולל של ללא הגבלה בסכום  (מילים אלו הוספו בכתב יד - ש.ר.) ש"ח בצירוף ריבית, חיובים בנקאיים אחרים, סכומים נוספים הנובעים מתנאי הצמדת הקרן והריבית לשער החליפין של המטבע או למדד יוקר המחייה, דמי נזק שהתחייב בהם הלווה בשל חובות לבנק והוצאות (לרבות הוצאות הכרוכות בהוצאה לפועל ומימוש שטר משכון זה)...".

6. מחומר הראיות שבתיק עולה כי שטר המשכון הוא בגדר חוזה אחיד. כעולה מנוסח שטר המשכון עצמו הוא נוסח כהסכם בין הבנק המשיב לבין "הלווה" (ר' כותרת המסמך וחתימה) שפרטיו אינם ידועים. פרטיו למעט הסכום הנקוב בסעיף 2 (שמולא בענייננו בכתב יד)  נוסחו מראש לצורך התקשרות עם לווים שונים. אף מהמחלוקת בתיק זה האם הבין המבקש את המסמך עליו חתם והאם לא היה עליו לבקש הסברים מעובדי המשיב לו נתקשה, כטענת המשיב, עולה כי המסמך נוסח מראש על ידי המשיב,  וכאמור לצורך התקשרות עם לווים שונים שאין טענה כי מספרם או זהותם היו ידועים בעת שנוסח המסמך (ר' הגדרת "חוזה אחיד" בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982). מדובר איפוא בחוזה אחיד.

7. על פי חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 נתונה הסמכות לבית המשפט לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה אחיד (ר' סעיפים 3 ו-19 לחוק החוזים האחידים). " תכליתו של חוק החוזים האחידים מתשמ"ג...הינה למנוע חוסר הגינות ביחס החוזי, הנובע מכך שצד לחוזה הוא הקובע את תנאיו בחוזים רבים ואינו מאפשר על כן משא ומתן ראוי ומתן בטוי לרצונו של הלקוח" (ר' דברי השופט ברק בע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א קהילת ירושלים נ. קסטנבאום פ"ד מו(2) 464, בעמ' 527). מבחן הקיפוח בחוק החוזים האחידים הוא מבחן "ההגינות והסבירות" (השופטת בן פורת בע"א 764/76 שמעוני נ. מפעלי רכב אשדוד (מ.ל. בע"מ) פ"ד לא(3) 113, בעמ' 122). " 'תנאי הקיפוח'...מבטא תפיסה חברתית באשר להגון ולראוי ביחסים חוזיים אחידים" (ר' ע"א 294/91 לעיל, בעמ' 527). " בבסיסו של 'הקפוח' בחוק עומד הרצון למנוע 'בליעת יתר' של הספק, כלומר הגנה על האינטרסים שלו מעבר לנתפס כראוי, וזאת בחוזה שבו הוא קובע את תוכן התניות" (שם, בעמ' 526).

אחד המקרים העיקריים בהם עשויה להתקיים "בליעת יתר" ובעקבותיה הצדקה להתערבות היא כאשר בין הספק שהציע את ההתקשרות והלקוח שקיבל אותה (ר' הגדרות בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים) קיימים פערי מידע עובדתיים ומשפטיים. קרי, כאשר " הלקוח נעדר מידע עובדתי הדרוש לשם הבנת משמעותם האמיתית של תנאי החוזה שעה שלספק יש מידע כזה, ואילו פערי מידע משפטיים נובעים מכך שהלקוח מצוי בעמדת נחיתות משפטית לעומת הספק, ונחיתות זו מקשה עליו להבין את תנאי החוזה". (ר' א. פורת, "חוזים אחידים" ( חוזים, כרך ג', בעריכת ד. פרידמן ו-נ. כהן, תשס"ד-2003), בעמ' 734).  בהינתן פערי מידע עשויה להיות מוצדקת ההתערבות משקולי הגינות ויעילות (ר' שם, בעמ 737).

8. בהחלטה שניתנה במסגרת הבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ (בש"א 1376/04) אמרתי את הדברים  הבאים ככל הנוגע לשאלת מודעותו של המבקש להסכם עליו חתם:

" אשר לטענת המבקש כי לא היה מודע לכך כי הינו חותם על שטר משכון שלא מוגבל להלוואה אותה נטל בקשר לרכב. נכון אמנם כי על המבקש לקרוא מסמכים עליהם הוא חותם (הגם שספק בעיני כמה מצרכני השרות הבנקאי קוראים, באופן חלקי או מלא, את החוזים עליהם הם חותמים עם הבנקים). עם זאת, גם על הבנק, בשל מעמדו המיוחד וחובות הגלוי המוגברות החלות עליו (ר' חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981) מוטלת בנסיבות מסויימות החובה לוודא כי הלקוח הבין את עיקר העיסקה עליה חתם. כאשר לקוח נוטל הלוואה ובקשר לכך חותם על שטר משכון, הציפיה הסבירה מהקשר העיסקה היא כי המשכון נועד להבטיח את פרעון ההלוואה והחיובים הנלווים לכך. אם חורג שטר המשכון מהותית מציפיה סבירה זו אני סבורה כי מוטלת החובה על הבנק לוודא כי הלקוח מודע לכך ולא להסתפק בכך שהוא מושיט את הטפסים הרלוונטיים, שנוסחו מראש על ידי הבנק, לחתימתו של הלקוח. הטעם לכך הוא שהקשר העיסקה יוצר מצג מסויים לגבי תכנה ובנסיבות אלו עשויה לעמוד ללקוח תרופה מכח עקרון תום הלב במו"מ, דיני ההשתק או דיני הטעות וההטעיה.

בענייננו העיד המבקש בדיון כי לא קרא את שטר המשכון עובר לחתימתו שכן סמך על פקידת הבנק, הגב' שושנה רוזן שהעבירה מסמכים לחתימתו וכי היה ברור לו ששטר המשכון חל רק על ההלוואה שנטל לשם רכישת הרכב. נציגת המשיב העידה כי אינה זוכרת מה אמרה למבקש בטרם חתם על שטר המשכון אך בדרך כלל היא מסבירה ללקוחות "על מה הם חותמים". "אני לא מסבירה כל סעיף וסעיף" אבל שואלת האם הלקוח הבין על מה הוא חותם. בתשובה לשאלה כיצד היא יודעת כי המבקש ידע בפועל שרכבו משועבד לכל החובות שלו כלפי הבנק וממתי השיבה נציגת הבנק כי "הוא אמור לדעת את זה מהרגע הראשון" (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 22.1.04).