החלטתו של כב' הרשם גיא סמורצ'יק בעניין תחולת צו הפטר על חוב שלא נכלל בהליך

1. לפניי בקשת החייבת לסגירת תיק ההוצאה לפועל מן הטעם שקיבלה צו הפטר. מנגד, הזוכה מבקש להחריג את החוב מושא תיק ההוצאה לפועל מצו ההפטר שניתן לחייבת.

תמצית טענות החייבת והזוכה 

2. לטענת החייבת, יש להכליל את החוב מושא תיק ההוצאה לפועל הנשען על פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תחת צו ההפטר שניתן לה ביום 15.12.20. לשיטתה, היא לא קיבלה את כתב התביעה לצורך הגנתה, וכתב התביעה הודבק בכתובת: העבודה 8, גבעת שמואל, אשר לא היתה קיימת במשרד הפנים מאז חודש 06/2019. לחייבת טענות כנגד מסירת כתב התביעה, והיא מטעימה כי אילו היתה יודעת על כתב התביעה, אזי היתה טוענת כי היא בהליך הפטר והתיק היה נכנס להליך ההפטר. החייבת טוענת כי היה על הזוכה לבדוק מה מצבה בתיק ההוצאה לפועל, ולהכניס את התיק לרשימת הנושים שהיו כנגדה. לפיכך החייבת מבקשת להורות על סגירת התיק בהתאם לסעיף 69י15 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967 ( הוראת שעה ) , מאחר שכתב התביעה הוגש לפני הליך ההפטר שהתנהל כנגדה מאז חודש 02/2020.

3. הזוכה טוען מנגד כי נודע לו לראשונה על הליך ההפטר של החייבת ביום 6.6.21 בעת שהגישה לתיק את הבקשה לסגירת התיק, ולאחר שהסתיים הליך ההפטר. לטענת הזוכה, מועד היווצרות החוב הוא מועד התשלום האחרון שהזוכה העביר לחייבת, קרי: חודש 03/2017, וכי החייבת בשנת 2016 הוציאה ממנו כספים ללא כל תמורה מצידה כפי שהתחייבה, וכיום היא מנסה להסתתר מאחורי צו ההפטר ולחמוק מתשלום החוב ע"י הסתרת נתונים ועובדות.

בהתאם להחלטתי מיום 11.7.21, הזוכה התייחס לעניין השיהוי בהגשת התביעה כנגד החייבת, ופירט את הקושי באיתור כתובתה של החייבת אשר דרש פניה למשרד הפנים והמצאת שליח, ולנוכח הקושי באיתורה נמחקה תביעתו מחוסר מעש והוא נאלץ להגישה מחדש.

במהלך הדיון בבקשה שהתקיים לפניי ביום 29.9.21, הזוכה הוסיף וטען כי הוא עותר לביטול צו ההפטר וכי יש להחריג את החוב כלפיו מצו ההפטר מאחר שהוא נוצר בעקבות תרמית ומרמה שהחייבת ביצעה כלפי הזוכה. הזוכה צירף פסק דין של כב' ביהמ"ש המחוזי בתל אביב מיום 8.11.2016 בעניין צו מניעה שניתן כנגד החייבת האוסר עליה לבצע פעולות אשר יוחדו לעורכי דין.

4. החייבת השיבה בדיון וטענה כי טענת המרמה מהווה הרחבת חזית. עוד טענה החייבת כי כי טענת מרמה דורשת ביסוס מעל לכל הסבר סביר ואין די בטענות כלליות מצד הזוכה, לא כל שכן בגין חוב בסך 20,000 ש"ח, לעומת חובות בסכום כולל של 1,000,000 ש"ח אשר ביחס אליהם ניתנה זה מכבר החלטה בדבר צו הפטר תוך התייחסות גם לאופן יצירת החובות. לשיטתה, די בפרסום ברשומות ובעיתון יומי של בקשת ההפטר, על מנת ללמד על ידיעה של הזוכה ולכל הפחות ידיעה קונסטרוקטיבית באשר לפתיחת מסלול ההפטר.

החייבת הטעימה כי הזוכה השתהה וישן על זכויותיו וגרם בכך לנזק בלתי הפיך כלפי החייבת, בקשתו אינה מתיישבת עם המדיניות הציבורית בענייני הפטרים, וציינה כי היא שומרת על מלוא זכויותיה להגיש בקשה לביטול פסק דין, אם יוחלט כי יש להחריג את החוב מצו ההפטר.