רשם ההוצאה לפועל קבע מצד אחד שאין הצדקה לכלול את החוב בהפטר בשל התנהלות החייבת. מהצד השני הוא קבע שגם אין עילה להחריג אותו מההפטר. התוצאה שאליה הגיע בסוף היא תשלום חלקי תמורת סגירת התיק
רשם לשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב גיא סמולרצ'יק דחה לאחרונה בקשה של חייבת שקיבלה הפטר מחובות של כ-730 אלף שקלים, לכלול בו גם תיק הוצאה לפועל נוסף שנפתח נגדה כך שלא תצטרך לשלם לנושה החדש דבר. בצד זאת, הוא סירב לבקשת הנושה להחריג מההפטר את כל החוב – שעומד על 20,000 שקלים. הוא קבע שהתוצאה הראויה במקרה הזה היא שהתיק נגד החייבת ייסגר אחרי שתשלם 4,000 שקלים בלבד.
החייבת קיבלה את ההפטר בדצמבר שנה שעברה אחרי שהפקידה בתיק כ-13,605 שקלים בסך הכל. תיק ההוצאה לפועל הנוסף נפתח נגדה כ-4 חודשים לאחר מכן על סמך פסק דין בהיעדר הגנה שניתן נגדה ימים ספורים אחרי צו ההפטר עקב הפרת הסכם מ-2017 לשירותי ייעוץ לחייבים בהוצאה לפועל, למרבה האירוניה. פסק הדין חייב אותה לשלם לנושה כ-14,000 שקלים ובהוצאה לפועל החוב תפח ל-20,000 שקלים.
בעקבות זאת, הגישה החייבת בקשה לסגור את התיק החדש ולכלול אותו בצו ההפטר. מהצד השני, ביקש הזוכה להחריג את התיק מההפטר ולאפשר לו לגבות את החוב מהחייבת.
החייבת טענה שהיא לא הייתה מודעת לתביעה שהגיש נגדה הנושה כיוון שלא נמסרה לכתובת שלה, ואם הייתה יודעת עליה היא הייתה מודיעה לנושה על הליכי ההפטר – והחוב כלפיו היה נכנס אליהם. עוד היא טענה כי הנושה התמהמה עם הגשת התביעה נגדה, ובכל מקרה הוא היה אמור לדעת שהיא נמצאת בהליכי הפטר משום שהדבר פורסם בעיתונות וברשומות.
הנושה טען מהצד השני כי נודע לו על ההפטר של החייבת רק חודשיים אחרי שפתח נגדה את התיק. לדבריו, החייבת הוציאה ממנו במרמה כספים תמורת שירותים שלא הייתה מוסמכת להעניק כיוון שהיא לא עורכת דין, ולכן יש הצדקה להחריג את החוב מההפטר ואפילו לבטל את ההפטר כולו.
אחוז קטן מהחובות
הרשם גיא סמולרצ'יק קבע כי הנושה לא הוכיח שהחוב כלפיו נוצר במרמה. הוא ציין כי רף ההוכחה של מרמה הוא גבוה וגם במקרים שבהם חייבים הורשעו בהליכים פליליים לא תמיד אישרו החרגה עקב מרמה. במקרה הנוכחי, הנושה מתבסס על פסק דין אזרחי שניתן בהיעדר הגנה, ולא נכתבה בו מילה אחת על מרמה. משכך, אין הצדקה להחריג את החוב כלפיו וודאי שלא לבטל את ההפטר כליל.
עוד ציין הרשם כי לא יהיה זה הוגן לאפשר לנושה לגבות את מלוא החוב כלפיו אף שהוא מהווה אחוז קטן ביותר מהחובות ל-39 הנושים האחרים של החייבת. בפרט נוכח העובדה שהוא אכן התמהמה עם הגשת התביעה – וגם זה שיקול לרעתו.
עם זאת, הרשם גם לא מצא הצדקה לכלול את החוב בהפטר באופן שהחוב כלפי הנושה יימחק בלי תשלום כלל. הוא ציין כי בניגוד לטענת החייבת, הנושה לא היה אמור לדעת על הליכי ההפטר אלא היא הייתה צריכה להודיע לו על כך. במילים אחרות, החייבת לא עמדה בחובת הגילוי שחלה עליה.
בהתחשב בדברים אלה ובכך שאם הנושה היה משתתף בהליכי ההפטר הוא היה זוכה בכ-400 שקלים בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות, קבע הרשם כי התוצאה הראויה במקרה הזה היא שהחייבת תשלם לו 4,000 שקלים ולאחר מכן התיק נגדה ייסגר.
עו"ד אליהו עמר
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין