לפסק הדין בעניין מור נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ
נוסע שטען כי המתין לאוטובוס במשך כשעה וחצי ולבסוף נאלץ לבקש מבת זוגו שתבוא לאסוף אותו, תבע את חברת דן ודרש ממנה לפצותו. 'דן' טענה כי האוטובוס איחר עקב אירוע שגרם לסגירת נתיבים, עליו לא ידעה מבעוד מועד. בית המשפט דחה את התביעה.
הנוסע טען כי הגיע לתחנת האוטובוס של קו 45 של חברת דן ברחוב הרוא"ה ברמת גן בשעה 18:10 לערך, ומשהאוטובוס אשר תכיפותו בשעות אלו עומדת על כ - 15 דקות בושש לבוא, פנה אל מוקד 'דן', שם נמסר לו כי קיימת בעיה בקו עקב סגירת כבישים בשל אירוע של הצופים המתקיים בסמוך. לטענתו, הובטח לו כי יעודכן בהמשך, אולם הוא לא קיבל כל תשובה ולכן פנה שוב אל המוקד, ונאמר לו כי האוטובוס יגיע, אך משהדבר לא קרה, הוא נאלץ לפנות לבת זוגו שהגיעה לאסוף אותו מהתחנה בסביבות השעה 19:40, כשעד לשעה זו טרם הגיע האוטובוס.
בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, טען הנוסע כי אותו אירוע של הצופים בגינו כביכול איחר האוטובוס הסתיים כבר בשעה 18:30, וכי בזמן שהמתין עברו במקום קווים אחרים, ומכאן שלא היתה באזור חסימה אשר לא אפשרה את הגעת האוטובוס. לפיכך, דרש התובע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב אי הגעת האוטובוס, ובכללם פיצוי בגין עגמת נפש.
'דן' טענה כי יש לדחות את התביעה מאחר והעיכוב נבע מאירוע שאינו בשליטתה. לטענתה, במועד האמור היה אירוע של הצופים אשר הוביל לסגירת הנתיבים עד השעה 18:50 לערך, ולהמשך עומסים גם לאחר מכן. לטענת החברה, היא לא קיבלה הודעה מבעוד מועד על קיום האירוע ולכן, לא יכלה להיערך לקראתו ולמדה על קיומו של האירוע מנהג שעבר במקום. לטענתה, בכל זמן האירוע המשיך קו 45 לצאת כסדרו מתחנת המוצא, אולם הוא לא עבר בכל התחנות ובכלל זה בתחנה בה עמד התובע לאור חסימת נתיבים באזור.
החברה הוסיפה וטענה כי לאור שעת סיום האירוע, לכל המוקדם היה ביכולתה לעדכן את נהג האוטובוס אשר יצא לדרכו בשעה 19:06 בדבר פתיחת הצירים, ונראה כי התובע עזב את התחנה בטרם הגיע אוטובוס זה לתחנה. בפני בית המשפט הוצג מכתב מאת קצין משטרה המאשר את קיומו של האירוע וכי בעקבותיו נסגרו צירי התנועה באזור, וכן הוצגו דוחות המעידים על כך שהאוטובוסים בקו 45 שוגרו מנקודת היציאה בזמנים הקבועים במסגרת הקו.
התחייבות 'דן' סוכלה
השופטת לימור ביבי-ממן דחתה כאמור את התביעה. אמנם, פסקה השופטת, חברת דן מחויבת לפי החוק להפעיל שירות סדיר של תחבורה ציבורית, ובכלל זאת, לוודא כי הנהגים יוצאים בזמן ומקפידים על מסלולי הנסיעה, אולם במקרה הנדון, לא אחראית דן לפצות את התובע, וזאת מאחר והוכח כי הפרת התחייבותה להגעת הקו לתחנה בה עמד התובע, סוכלה בנסיבות אותן לא יכלה לצפות מראש.
"...ככל התחייבות בעלת אופי חוזי, התחייבותה של הנתבעת כלפי ציבור הנוסעים אינה מוחלטת באשר היא תלויה בגורמים חיצוניים כגון - עומסי תנועה, סגירות צירים וכיוצא בכך- צפויים או שאינם צפויים" כתבה השופטת.
בנסיבות העניין, הוחלט שלא לחייב את התובע לשלם הוצאות משפט ל'דן'.
לפסק הדין בעניין מור נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.