1. עניינן של הבקשות בשאלה האם לקבל את בקשת המדינה ומפרק חברת מפעלי פלדה מאוחדים בע"מ והחברות הבנות (להלן: "
המפרק" ו- "
החברות" בהתאמה) להורות למפרק להוביל ולנהל את פרויקט ניקוי הקרקע המזוהמת במתחם קריית הפלדה בעכו, כבעל תפקיד בפיקוח בית המשפט.
2. מפעלי הייצור של החברות הממוקמים במתחם קריית הפלדה בעכו אחסנו והטמינו לאורך שנים, את תוצרי הלוואי של תהליך הייצור, פסולת וגרוטאות במקרקעי המתחם. הטיפול במפגעים לא קיבל, ככל הנראה, עדיפות אצל הנהלת מפעלי פלדה במהלך תקופת חיי החברות וכתוצאה מכך בעיית המפגעים במתחם עלתה והוצפה רק עם חדלות הפירעון.
הררי הפסולת משתרעים על פני שטח של כ- 23 דונם ומכילים כ- 375,000 טון פסולת, אשר עלולה להוות מפגע איכות סביבה במיוחד לאיכות החיים של תושבי עכו וסביבתה, לרבות חשש להשפעות בריאותיות.
3. בעודי כותבת החלטה זו, פרצה השריפה הקטלנית בהר הכרמל, בה קופחו חייהם של 44 אנשים צעירים, נשרפו בתים של מספר תושבי הישובים שהיו בציר האש, וכ- 50,000 דונמים של חורש טבעי. האירוע שהוגדר בתחילה כ"אסון לאומי" העמיד שוב בפני הציבור ומנהיגיו את הצורך למצוא פתרונות למניעת מפגעים סביבתיים, בנוסף כמובן למוכנות העורף וכיו"ב, עניינים שאינם משפטיים, בשלב זה.
4. הליכי חדלות הפירעון של החברות החלו בשנת 2000. לאחר ניסיון הבראה שלא צלח, ניתן ביום 5/1/01 צו לפירוקן. עו"ד שביט היה נאמן בהקפאת הליכים, אחר כך מפרק זמני, מנהל מיוחד, עד שמונה כמפרק קבוע. מעת מינויו היה מצוי בקשר רציף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד התעשייה והמסחר, בין היתר, על מנת לבחון את הטיפול בזיהום הקרקע, בנוסף לפעילות עצמה של החברות.
במסגרת זו, פנה המפרק לגורמים ממשלתיים בבקשה לשקול העמדת סיוע לפתרון בעיית איכות הסביבה המתוארת. ב- 7/10/2001 התכנסה ועדת שרים לענייני מפעלים במצוקה לדיון במתן סיוע לחברות לשם פתרון בעיית איכות הסביבה, ובמטרה להביא לחידוש פעילות המפעלים בקרית הפלדה בעכו - על מנת ליצור מקומות עבודה. הוחלט ליתן מענק לקופת הפירוק של החברות בסך 21 מיליון ש"ח, או עד 50% מעלות הניקוי, לפי הנמוך, בכפוף להפעלת המפעל מחדש והעסקת 150 עובדים לתקופה שלא תפחת משנתיים ובכפוף לאישור בית המשפט (להלן: "
החלטת הממשלה").
5. בעקבות אותה החלטה ביקש המפרק, תחילה, למכור נכסי החברות ופעילותן כמקשה אחת, כ"
עסק חי". לאחר שלא נמצא רוכש, נאלץ המפרק למכור את נכסי החברות בחלקים, ופעל לאיתור רוכשים פוטנציאליים אשר מעוניינים לקיים במתחם פעילות יצרנית.
6. נוכח קיומם של המפגעים הסביבתיים וההשלכות האפשריות על מכר מקרקעי החברה, התקבלה בקשת המדינה לצרפה כבעלת דין לכל בקשה למכר מקרקעין במתחם, הן בכובעה כבעלת המקרקעין (כמנהל מקרקעי ישראל) והן בכובעה כמי שאמונה על הגנת הסביבה (המשרד להגנת הסביבה). המדינה התנגדה בתחילה למכר מפוצל של מקרקעי קריית הפלדה, אולם בהמשך הסירה התנגדותה ונכסיהן של החברות נמכרו בחלקים לרוכשים שונים, כאשר עם חלקם נחתמו הסכמי אופציה לרכישת שטחים נוספים, הם שטחים מזוהמים, לאחר שיושלם ניקויים.
7. מכירתו של נכס המקרקעין האחרון שנותר לרוכשת חוד-אסף תעשיות בע"מ אושרה ביום 8/8/10, לאחר שהמדינה הסירה התנגדותה לביצוע העסקה, על רקע ההבנות העקרוניות שהתגבשו בנוגע לניקוי השטח, ובהן עסקינן (בש"א 14422/08). מפעלי הרוכשים עוסקים, באופן עקרוני, בפעילות יצרנית. הצדדים שבו לבחון מחדש את האפשרות ליישום החלטת הממשלה להעניק מענק לקופת הפירוק לביצוע פרויקט הפינוי והניקוי.
8. מאז ניתנה החלטת הממשלה, פעלו המפרק וב"כ המדינה להשגת מקורות כספיים לביצוע ההחלטה. במקביל, קיבל המפרק הסכמת הנושים המובטחים להשתתפותם במימון פרויקט הניקוי - בחלקים שווים עם המדינה עד לתקרה שנקבעה.
9. המפרק והמשרד להגנת הסביבה בחנו היבטים שונים הכרוכים בניקוי המקרקעין, ועיקרם דרכי הפעולה העומדות לניקוי הרי הפסולת, מימון פרויקט הניקוי, וניהול הביצוע. במסגרת מהלכיהם המשותפים פורסם מכרז לביצוע סקר להערכת הזיהום, הסיכונים, ובחינת חלופות טיפול בשטח קריית הפלדה בעכו (להלן: "
הסקר הסביבתי"). משהושלם הסקר הסביבתי והועמדה תכנית פעולה מוסכמת, תוקצבה החלטת הממשלה והושג מלוא המימון, התנתה המדינה הסכמתה לבקשת המפרק לאישור הסכם מכר המקרקעין לחוד-אסף תעשיות (בש"א 14422/08) בקידום פרויקט הניקוי.
10. ביום 6/5/10 הוגשה בקשה 132 שהוכתרה "
הודעה משותפת למדינה ולמפרק" (להלן: "
ההודעה המשותפת"). במסגרת ההודעה פורטו ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ואשר קיבלו את אישורם של הבנקים הנושים המובטחים. דובר בהסכמת המדינה לאישור הסכם המכר נשוא בש"א 14422/08, דובר במימון המשותף של עלות הניקוי - בחלקים שווים בין המדינה והנושים המובטחים ועד לעלות מרבית כוללת של 42 מיליון ש"ח, דובר בהסכמה לפרסום מכרז לצורך בחירת קבלן מבצע, דובר בהפקדת הכספים בחשבון מיוחד שינוהל על ידי המפרק, ודובר בהסכמת המפרק לנהל את הפרויקט.
11. לפי האמור בהודעה, בכפוף לאישור בית המשפט, נכון המפרק לנהל את פרויקט הניקוי בסיוע צוות היגוי שהרכבו יכלול את נציגי משרד הגנת הסביבה והאוצר ואנשי מקצוע מטעם המפרק (להלן: "
צוות ההיגוי"), והכל בהתאם להנחיות מאת הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, ובפיקוח בית המשפט בתיק הפירוק. פעילות ניהול הפרויקט תיערך על ידי המפרק בהתאם למסמך הבנות שייחתם בין המפרק ובין המדינה בקשר לביצוע וניהול הפרויקט ובהתאם לכל דין. עוד נרשם, כי תנאי מהותי להסכמת המפרק לניהול הפרויקט הינו קבלת מכלול האישורים מגורמי המדינה הרלוונטיים וכי "יובהר כי פעילותו הנה מתוקף תפקידו מבלי שניתן יהיה להטיל עליו כל חבות אישית, והכל בכפוף לקבלת אישור בית המשפט הנכבד".
עוד דובר בהסכמות העקרוניות בנוגע לשכר טרחת המפרק.
12. למרות ההסכמות שהושגו בין המפרק למדינה, מצאתי לנכון לבחון, במעמד הצדדים, את השאלה האם לבית המשפט של הפירוק הכלים לפקח על ניהול פרויקט לאומי מורכב של פינוי החומרים המסוכנים מקרית הפלדה והאם זה בכלל מתפקידו של בית המשפט של הפירוק; כמו גם את שאלת ההגנה המוחלטת המתבקשת ע"י המפרק לביצוע תפקידו.
הצדדים הוזמנו לדיון, לקראתו הוגשה תגובת הכנ"ר.
13. לדעת הכנ"ר אין זה מתפקידיו הטבעיים של מפרק חברה לנהל פרויקט שכזה ותיק פירוק אינו המסגרת המתאימה לפקח על הליך זה. עוד נאמר, כי אף שסוגיית ניקוי הקרקע עמדה על הפרק עוד מתחילת ההליך, הרי שרק במסגרת ההודעה המשותפת נרשם כי המפרק הוא שינהל את הפרויקט. יחד עם זאת, הכנ"ר מוכן להסכים למינויו של המפרק כמנהל הפרויקט, בתיאום מלא עימו, ועל פי מסמך הבנות מפורט שייערך, לאור העובדה שהמדינה התנתה את המימון בניהול פרויקט הניקוי על ידי המפרק באופן אישי, ולאור הפעולות שבוצעו על מנת להשיג את שרשרת האישורים הדרושה ממשרדי הממשלה השונים. הכנ"ר מודע לכך שהתנגדות למהלך תגרום לעיכוב משמעותי בביצוע הפינוי.
14. בדיונים מיום 9/6/10, 29/6/10 ו-8/8/10, שהתקיימו באותה סוגיה, הדגישו המפרק וב"כ המדינה את החשיבות הלאומית שבביצוע הפרויקט; את היתרונות הרחבים שטמונים בעבודה המשותפת, תוך הימנעות מדיון בשאלת האחריות למפגע; את הרווחים שהתאספו ושצפויים לקופת הפירוק כתוצאה ממכר המקרקעין - מכר שהותנה בהסכמת המדינה (בכובעה כמנהל מקרקעי ישראל - כמי שצריכה לאשר שאין מבחינתה מניעה עקרונית להעברת זכויות החכירה בממכר על שם הקונה, ובכובעה כמשרד להגנת הסביבה, כמי שצריכה לאשר שימוש בממכר לצורכי תעשייה); את התנאי הבלתי מתפשר של המדינה שהביצוע ייעשה על ידי המפרק והאישורים שהושגו בהתאם, בעיקר על רקע הפיקוח של בית המשפט על פעולות המפרק, כמו גם משום הידע הרב שצבר המפרק אשר להיבטים השונים הכרוכים בקרקע המזוהמת, והיכרותו המעמיקה של המפרק עם מכלול הגורמים הרלוונטיים; ומנגד -הקושי של המשרד להגנת הסביבה לקדם פרויקט ביצועי בתור רגולטור.
15. עו"ד שביט הבהיר, וחזר והבהיר, כי יאות לנהל את פרויקט הניקוי אך ורק כבעל תפקיד הפועל לפי הוראותיו של בית המשפט.