החלטה על עריכת בדיקת רקמות לקטינה

לפני תביעה להצהרת אבהות שבמרכזה עלתה שאלת עריכת בדיקת רקמות לקטינה.

העובדות

1.         הצדדים הינם רווקים, אשר הכירו זה את זו ברוסיה בשנת 1997, וניהלו קשר זוגי.

2.         ביום 8/9/99 נולדה לנתבעת הקטינה ק' פ' (להלן:"הקטינה").

3.         בשנת 2000, עת היתה הקטינה כבת שנה, עלו האם והקטינה ארצה. התובע נותר ברוסיה.

4.         האם והקטינה ביקרו ברוסיה מספר פעמים ושהו בביתה של אם התובע.

5.         בארץ, הכירה האם את מר א' ק' (להלן: "ק'") וקשרה עימו קשר זוגי. כיום מרצה ק' עונש של שני מאסרי עולם בכלא איילון בגין רצח כפול שביצע. הקטינה סבורה שק' הוא אביה. היא מבקרת אותו בקביעות בכלא ונמצאת עימו בקשר טלפוני.

6.         התובע עלה אף הוא ארצה ביום 17/11/04, עת היתה הקטינה כבת חמש. עם עלייתו התברר לתובע כי הוא אינו רשום ברישומי משרד הפנים כאבי הקטינה.

7.         התובע, הטוען לאבהות על הקטינה, הגיש את התביעה דנן להצהרת אבהות ביום 15/3/05ודורש עריכת בדיקת רקמות. הנתבעת מתנגדת.

השתלשלות דיונית

1.         ביום 11/10/05 הוריתי על הגשת תסקיר פקידת סעד בשאלה: האם התנגדותה של הנתבעת לעריכת בדיקת הרקמות הינה טובתה של הקטינה והאם ראוי לאכוף על האם לבצע בדיקת רקמות של הקטינה.

2.         פקידת הסעד הגישה את תסקירה ביום 26/9/06, וביקשה שהות לגבש המלצות סופיות.

3.         ביום 1/5/07 הגישה פקידת הסעד את התסקיר המשלים ובו המליצה על עריכת בדיקת רקמות מטעמים שנקבה בתסקירה. לאור המלצה זו, הוריתי ביום 6/5/07 על בדיקת רקמות של הקטינה ושל התובע, מטעמיה של פקידת הסעד.

4.         הנתבעת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה הנ"ל (בש"א 8178/07) וזאת עד לאחר חקירתה של פקידת הסעד על שני התסקירים שהגישה ולאחר דיון בהשלכות הנובעות מביצוע בדיקה שכזו על טובתה של הקטינה.

5.         פקידת הסעד נחקרה ע"י ב"כ הנתבעת וע"י ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ביום 12/12/07. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

השאלה השנויה במחלוקת

השאלה השנויה במחלוקת הינה: האם יש לקבוע כי על האם והקטינה לערוך בדיקת רקמות, ואם אכן יש מקום לקביעה כזו, האם יש להורות על בדיקת רקמות כבר עתה או להמתין עד לגיבוש המלצות נוספות מאנשי מקצוע נוספים.

טענות התובע

1.         לתובע אין ספק כי הוא אבי הקטינה, ועל כן הוא עומד על זכותו להרשם כאביה במרשם האוכלוסין. להוכחת טענתו זו, יש להורות,  על עריכת בדיקת רקמות.

2.         אם התובע הינו אביה של הקטינה, עומדת לו זכות חוקתית להיות בקשר עם בתו ולהיות מעורב בחייה. תפקידו של בית המשפט הוא להגיע לחקר האמת ועל כן הדרך לכך היא במתן צו על עריכת בדיקת רקמות.

3.         טובת הקטינה מחייבת את עריכת בדיקת הרקמות, שכן זכות יסוד שמורה לה לדעת מיהו אביה מולידה. ידיעת האמת היא טובתה.

4.         מעבר לטובת הקטינה, עומדת לתובע זכותו החוקתית כהורה להכיר את בתו הקטינה ולהיות בקשר עימה. לדבריו, עם בואו ארצה התקבל ע"י הנתבעת בחיוב והיא אף איפשרה לו להפגש עם הקטינה למשך מספר חודשים, אך בשל מריבה שפרצה ביניהם שינתה את עורה ומאז מנעה כל קשר בינו ובין הקטינה.