המבקשת מייחסת למשיב עבירות של איסור פרסום הסתה לגזענות, הסתה לאלימות ותקיפה בנסיבות מחמירות ומתוך מניע של גזענות. המדובר באירוע חמור וקשה, שהתרחש בליל ה- 16.8.12, במרכז העיר ירושלים, עת עשרות נערים יהודים החלו להשמיע קריאות גזעניות כלפי ערבים ולתקוף ערבים שאיתרע מזלם ונכחו במקום. האירוע הסתיים בפגיעה קשה ביותר באחד מן הערבים שחלפו במקום, ג'מאל ג'ולאני שמו. כתוצאה מן התקיפה איבד ג'ולאני את ההכרה, הוא נזקק להחייאה והיה מאושפז מספר ימים בבית החולים. רק התמוטטותו של ג'ולאני הפסיקה את ההשתוללות של אותם צעירים, שהחלה בסביבות השעה 22:00 ב"כיכר החתולות", עברה משם לצומת הרחובות לונץ ובן יהודה, צומת המכונה "קצפת", על שמה של גלידריה הפועלת במקום, והסתיימה בסביבות השעה 23:30 בכיכר ציון, כשהצעירים המשולהבים נפוצו לכל עבר משעמדו על תוצאות השתוללותם האלימה, ומשהוזעקה המשטרה למקום. בכל הנוגע לחלקו של המשיב בפרשה, מייחסת לו המבקשת השמעת צעקות וקללות גזעניות כלפי ערבים באזור כיכר החתולות ותקיפת ערבים שהיו במקום, בדחיפות, במכות ובבעיטות. כמו כן מייחסת היא לו תקיפת אחד הערבים ב"קצפת". המדובר בתקיפה בנסיבות מחמירות משום שבוצעה בצוותא, ומתוך מניע של גזענות, על רקע הקללות והנאצות שהושמעו בגנות ערבים במהלך האירועים האלימים הללו.
המבקשת הגישה עד כה שני כתבי אישום בפרשה. בכתב אישום אחד מואשמים שבעה קטינים, ובאחר מואשם המשיב. הקטינים שוחררו למעצר בית. שניים מהם - מחמת גילם הצעיר - כלל לא ניתן היה לשקול את מעצרם עד לתום ההליכים (סעיף 10י(1) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971). המשיב הינו בגיר, כבן 18 ו-9 חודשים. בהחלטתי מיום 2.9.12 הוריתי על שחרורו למעצר בית מלא בבית הוריו, לאחר שהיה נתון במעצר במשך 15 יום. להחלטה זו הגעתי בשים לב לעובדה שהמדובר בצעיר ללא עבר פלילי, שאין מיוחסת לו תקיפתו של ג'ולאני, שיתר המעורבים בפרשה משוחררים ומשמצאתי כי בנסיבות אלה אין הצדקה להמשך החזקתו במעצר עד לקבלת תסקיר מעצר, גם בהנחה שאקבל את עמדת המבקשת כי יש ראיות לכאורה לביסוס אשמתו.
המשיב כופר בקיומן של ראיות לכאורה, ועיקר טענתו היא כי לא רק שלא נטל חלק בקטטות, אלא אף ניסה להרגיע את הרוחות ולהפריד בין הניצים. בא כוחו מפנה, לשם ביסוס טענה זו, למזכר שכתב החוקר קיריל קוגן, מיום 19.8.12, ובו תעד את דבריו של המשיב לפיהם אכן היה "שותף בקטטה" בכיכר החתולות אולם "הפריד בקטטה", כי לא היה שותף בקטטה בה נפגע ג'ולאני, ובאשר לאירוע ב"קצפת" טען כי היו מעורבים "שני יהודים" שהוא נוקב בשמותיהם (אחד מהם מואשם בכתב האישום המקביל, שהוגש נגד הקטינים). לטענת ב"כ המשיב, ככל שהיה מי שהעיד כי ראה את המשיב מכה ערבי בכיכר החתולות, הרי שלמעשה מה שראו עיניו הוא ניסיון של המשיב לגרש אותו ערבי מן הכיכר, במטרה להרחיקו ולמנוע פגיעה בו.
עיון במזכר המובא לעיל מעלה, אפוא, כי המשיב אינו כופר שנכח באירוע האלים בכיכר החתולות, ולאחר מכן גם ב"קצפת". עם זאת, בהודעתו במשטרה מיום 18.8.12, שקדמה למזכר, טען כי לא היה עד כלל לאירועים אלימים, וכי שמע בדיעבד על אירועים אלה מאחד מן הקטינים המעורבים, שהתקשר אליו ודיווח לו כי "רבו מכות עם ערבי וכמעט הרגו אותו". עם זאת, בהמשך אותה הודעה, משנשאל על מה ולמה ראה אותו קטין להתקשר ולדווח לו על שארע השיב כי "לפי מה שראיתי בכיכר החתולות שיהיה הרבה מכות ואמרתי לו שלא יתקרב לשום מכות שלא יסתבך". בסוף אותה הודעה אומר המשיב כי כשהגיע לכיכר החתולות ראה "בחור שדיבר עם ערבי ודחף אותו ואז הערבי דפק לו אגרוף לראש וברח".
בהודעה השנייה, מיום 24.8.12, טוען המשיב כי כשהגיע לכיכר החתולות ראה יהודי "שככל הנראה העיף ערבים בכוח מכיכר החתולות, הערבי של הנרגילות שמשכיר נרגילות לא אהב את זה והעובד הערבי ניגש ליהודי דחף אותו נתן לו אגרוף הוריד לו דם ורץ להביא סכין לנסות לדקור את היהודי. מנעתי את זה ממנו תפסתי אותו אמרתי לו שיירגע, ברח משם פיחד שהמשטרה תבוא זהו".
הנה כי כן, המשיב, בגרסאותיו, "נוגע - לא נוגע" באלימות שהתרחשה בלילה ההוא, בהתאם לשאלות המופנות אליו על ידי החוקרים, ואין בהן כדי לתמוך בטענת בא כוחו כאילו אך ביקש להפריד בין הניצים.
גם התמונה הלכאורית המצטיירת מעדויות אחרות בתיק רחוקה מלאשש את ניסיונו של המשיב לתאר עצמו כשוחר טוב המבקש למנוע פגיעה בעוברי אורח תמימים. מעדותה של א.מ. (הודעה מס' 20) עולה, כי היא ראתה את המשיב בקרב החבורה שהייתה ב"קצפת", ויחד עם האחרים שר שירים גזעניים. כך גם מעיד א.ב.א (הודעה מס' 27), כי ראה את המשיב בכיכר החתולות ביחד עם "האתיופי", ו"הם העיפו קבוצה של ערבים מהחתולות". לטענת עד זה, בשלב מסוים, לאחר שבעטו באחד מן הערבים שהזדמן למקום, אמר לו המשיב לא לריב משום שיש בלשים באזור של הברים. אמירה זו כמובן אין בה כדי ללמד על סלידה מן המעשים ועל רצון להגן על חפים מפשע, אלא על זהירות שיש לנקוט במקום בו נמצאים בלשי המשטרה. גם ר.ב. קושרת את המשיב לארועים האלימים המיוחסים לו. בהודעותיה (הודעות 24-24ג) היא אומרת מפורשות כי המשיב היכה ערבים בכיכר החתולות "והעיף אותם", כי הערבי שהוכה ב"קצפת" ונפל, הוכה על ידי המשיב ביחד עם אחרים, וכדבריה: "ראיתי [את המשיב] עם יד מנופפת, ראיתי אותו רב מכות, בפועל, משתמש בידיים".
המסקנה מכל אלה היא כי אין בידי לקבל בשלב זה של בחינת הראיות לכאורה את טענת המשיב, לפיה פרשנות לא נכונה של ניסיונו למנוע את הכאתו של אחד הערבים שהזדמן למקום - הביאה להפללתו המוטעית. הראיות שבידי המבקשת יעמדו, כמובן, למבחן בעת ניהול המשפט, אולם יש בהן כדי להוביל למסקנה כי כתב האישום שהוגש כנגד המשיב מבוסס כראוי.
מכאן, שקמה גם עילת מעצר כנגד המשיב. המעשים המיוחסים לו הינם מעשים שמסוכנות טבועה בהם ממהותם. נטילת חלק בהתפרעות של עשרות צעירים ופגיעה בעוברי אורח תמימים, שכל חטאם שהם משתייכים לבני המיעוט הערבי, מלמדת על היעדר גבולות, ועל התייחסות בלתי אנושית לאחר, אך משום שהוא אחר. כאמור, בהינתן העובדה שהמדובר בצעיר שחצה אך לא מזמן את סף הבגירות, שאין לו עבר פלילי, סברתי כי ניתן להפיג את מסוכנותו באמצעים אחרים, מידתיים יותר, ממעצר. משהגעתי למסקנה כי קיימות נגדו ראיות לכאורה, החלטתי בנוגע לתנאי שחרורו של המשיב, תעמוד בעינה לפי שעה.
שירות המבחן למבוגרים מתבקש להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, וזאת
עד ליום 23.9.12.
המשך הדיון בעניינו של המשיב ביום 24.9.12, בשעה 08:30.
לבסוף, לא אוכל למנוע עצמי מהערה על שראו עיני בקוראי את חומר החקירה שבתיק זה. התמונה המצטיירת מעוררת דאגה של ממש, שלא לומר מפחידה. המדובר בתופעה של עשרות רבות של צעירים, רבים מהם קטינים, המכלים את לילותיהם בשיטוטים חסרי תכלית ותוחלת במרכז העיר ירושלים, כשהם מעבירים את זמנם בשתיית אלכוהול ובהתגודדויות. התנהלות זו אוצרת בתוכה אלימות, מטבעה, ומדי פעם היא מתפרצת כפי שארע הפעם. על פניו נראה, כי רבים מהוריהם של צעירים אלה אבדו שליטה עליהם מסיבות שונות ומשונות, וברשתות ההגנה החברתיות, קרי מערכת החינוך ושירותי הרווחה, נפערו חורים גדולים עד כי ניתן לחמוק מהן ללא קושי. אין אני רומזת בדברים אלה כאילו, חלילה, כשלו העוסקים בפועל בחינוך ובמתן שירותי רווחה. אלא שנראה כי ידיהם מלאו עבודה, ולנוכח מימדיה של התופעה וחומרתה, יתכן כי אין מספיק ידיים. לא מצאתי די מילים בשפה העברית כדי להביע את תחושת הדחיפות שיש ליתן לטיפול בתופעה זו, למען לא נראה עוד פגיעות מכוערות ומסוכנות דוגמת זו שראינו עתה, ולמען השב את הצעירים הללו למרכז החברה, וליתן בידיהם כלים לניהול אורח חיים תקין, על פי מערכת ערכים הראויה למדינה יהודית ודמוקרטית.
המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ולשירות המבחן למבוגרים.
ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ב, 05 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.