החלטה לקיים ביקורת שיפוטית בהתאם לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

לפני בקשת מדינת ישראל (להלן: "המבקשת") לקיום ביקורת שיפוטית בהתאם לסעיף 5 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן: " החוק"), בעניינו של המשיב.

הרקע לבקשה

1.         ביום 2.1.09 אצל ראש המטה הכללי, רב אלוף גבי אשכנזי (להלן: " הרמטכ"ל") לפי סעיף 11(א) לחוק, את סמכויותיו לפי החוק, לאלוף (במיל.) יפתח רון טל (להלן: " האלוף")

ביום 14.5.09 עם תום ריצוי מאסר בו היה נתון המשיב אותה עת, הודע למשיב כי יש כוונה להוציא נגדו צו כליאה, ובהתאם לסעיף 3(ב)(1) סיפא לחוק, ניתנה למשיב הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בפני קצין בדרגת סגן אלוף שהוסמך על ידי האלוף.

ביום 14.5.09 הוציא האלוף צו כליאה לפי סמכותו בסעיף 3(ב)(1) לחוק, המורה על כליאתו של המשיב, לאחר ששוכנע, על בסיס מידע מודיעיני מבוסס שהוצג בפניו, ועברו הפלילי של המשיב, כי קיים יסוד סביר להניח שהמשיב הוא לוחם בלתי חוקי כמשמעו בחוק, וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה וזאת לאחר שעיין בטענות הכלוא.

לטענת המבקשת, מהכרעת הדין בתיק בית המשפט הצבאי והמידע המודיעיני הקיים בעניינו של המשיב עולה, כי המשיב הינו פעיל חמא"ס צבאי אשר נטל חלק בפעילות חבלנית כנגד מדינת ישראל. כמו כן עולה, שהמשיב בעל ידע והכשרה טכנולוגיים אשר חזרתו לשטח תשפר את יכולות הטרור ברצועת עזה.

ביום 1.1.09 קבע  שר הבטחון, מר אהוד ברק, בהתאם לסעיף 8 לחוק כי ה"חמאס" הוא כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל.

בהתאם לסעיף 5 לחוק, יש להביא את המשיב לביקורת שיפוטית בפני בית המשפט המחוזי תוך 14 ימים ממועד מתן הצו, ובענייננו לא יאוחר מיום 27.5.09.

הבקשה דנן הוגשה במתחם המועד (25.5.09) ונקבעה לדיון ליום 26.5.09, ולאור בקשת המשיב נדחה הדיון והתקיים ביום 4.6.09, וביום 10.6.09 נשמעו סיכומי הצדדים.

בדיון בבקשה דנן מתקיימים שני שלבים, האחד גלוי בו ניתן לחקור את נציג המבקשת, וחלק חסוי במעמד המבקשת בלבד.

טיעוני המבקשת

2.         המבקשת סומכת ידיה על חוות דעת שהחלקים שאינם חסויים בה הוצגו לב"כ המשיב.

חזרתו לשטח, הגם שחלפו 5.5 שנים מאז נעצר, נשפט וריצה עונש מאסר, תשפר את יכולות הטרור ברצועת עזה, ולפיכך לאור כישוריו ומסוכנותו, שחרורו יפגע בבטחון המדינה. מכאן לטענתה הצורך בצו הכליאה אשר הוצא כדין. במקרה הנדון המשיב הודה והורשע בכך שהינו חבר בארגון החמאס, המבצע פעולות איבה כנגד ישראל, ולפיכך עונה הוא על תנאי החוק.

בית המשפט, במסגרת הליך זה, אמור לבדוק אם התקיימו התנאים שבסעיף 3 לחוק, כאשר החוק קובע אף חזקת מסוכנות (סעיף 7). אין מקום לטענה כי מדובר למעשה בקלף מיקוח בשל חטיפתו של גלעד שליט, שהרי המבקשת משחררת אסירים חברי חמאס, והשימוש בחוק נעשה  על פי נתוני כל מקרה ומקרה.

טיעוני המשיב

3.         מעצרו של המשיב משמש כקלף מיקוח כלפי מחזיקיו של גלעד שליט, והראיה שעד חטיפתו לא עשו שימוש בחוק זה. ההליך אינו חוקי, כפי שנפסק כבר בפרשת דירני (מפנה לע"פ 6659/06), דהיינו יש לבדוק מסוכנות אינדיבידואלית בהתאם לאמנת ג'נבה. כן יש לתת הדעת לסעיפי החוק, ולהקבלה למעצר המינהלי שאף הוא אינו יכול להתארך ללא גבול.

המשיב מבודד כבר 5.5. שנים, ומנותק מן המתרחש בשטח ברצועת עזה. בחומר שהוצג אין כל חדש, לא מייחסים לו מעשים חדשים. עובר למעצרו שיתף פעולה עם חוקריו והודה. יש לדחות הטענה של המבקשת שכביכול שחרורו יביא לרצועה "רב אמן", שהרי הידע שהיה לו בזמנו כמהנדס אלקטרוניקה התיישן, ועזה "לא מחכה לו". אין כאן מיוחדות ואסור שעצם היותו בזמנו חבר בארגון תביא למעצרו ללא גבולות.

מחקירת המומחה ומתוך דבריו עולה, כי אין עילה למעצרו, כך לגבי נושא המזל"ט וכך לעניין הג'י.פי.אס. המשיב אדם שולי וזניח והאימונים שעבר ב-2001 אף הם היו זניחים.

דיון והכרעה