החלטה לעניין סמכות ביהמ"ש בישיבה מקדמית בתובענות בסדר דין מהיר

כללי

1.      בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 1.12.08 (להלן: " הבקשה").

טענות המבקש בבקשה הן כי יש לבטל את פסק הדין שניתן במסגרת ישיבה מקדמית, באשר המבקש לא היה מיוצג, ובית המשפט נתן פסק דין ללא שמיעת ההוכחות בתיק.

עוד נטען כי אין בתקנות סד"א הוראה המסמיכה את בית המשפט ליתן פסק דין במסגרת ישיבה מקדמית, " קל וחומר ללא שמיעת ההוכחות".

2.      טענה נוספת היא כי בעצם העובדה שבית המשפט נתן את פסק דינו במסגרת הישיבה המקדמית, מבלי לקיים ישיבת הוכחות, מנעה מהמבקש האפשרות להוכיח את טענותיו, לרבות לגבי העדר הנזק למשיב.

3.      כבר בראשית ההחלטה אציין שהמדובר בפסק דין שניתן במעמד הצדדים בישיבת יום 1.12.08.

4.      לא מצאתי להעביר הבקשה לתגובת המשיב ואני דוחה אותה על אתר, וזאת בהתאם לסמכות לפי תקנה 214יג (ב)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סד"א").

5.      יחד עם זאת, הבקשה מעוררת מספר שאלות לעניין סמכות בית המשפט בישיבה מקדמית בתובענות בסדר דין מהיר, ומצאתי מקום להרחיב את הדיבור לעניין זה.

דיון

6.      פרק טז1 לתקנות סד"א עוסק בתובענות בסדר דין מהיר, שהן, בעיקרן, תובענות המוגשות לבית משפט השלום כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 50,000 ש"ח (ראה תקנה 214ב (ב) לתקנות סד"א) .

7.      הליך סדר הדין המהיר נועד, בסופו של דבר, לקצר את משך ההדיינות בתובענות בסכומים שאינם גבוהים, ולהוזיל את העלויות הכרוכה בניהולן, ומחוקק המשנה קבע הוראות פרוצדורליות מתאימות להגשמת תכלית זו.

8.      בין היתר, אף נקבע כי לכתבי הטענות יצורפו תצהירי אימות מטעם בעלי הדין (ראה תקנה 214 לתנות סד"א), ייערך גילוי מסמכים מוקדם (ראה תקנה 214ח לתנות סד"א)  ויוגשו תצהירי עדות ראשית של העדים תוך 45 ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון (אלא אם קבע בית המשפט אחרת) (ראה תקנה 214ט לתקנות סד"א).

9.      בתקנה 214י הדנה בישיבה המקדמית נקבע כי בית המשפט רשאי לקיים ישיבה מקדמית אחת, וזאת אם ראה שיש בכך צורך " כדי לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו, וכדי לברר את הדרך המתאימה ביותר לבירור התובענה" (ראה תקנה 214 יא (א) לתקנות סד"א).

10.  מבלי לפגוע בכלליות תקנה זו, נקבעו בתקנה 214יא (ד) סמכויות שונות המוקנות לבית המשפט במסגרת הישיבה המקדמית, ובתקנה 214יא (ד)(ז) נקבע ש-" אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכויות בית משפט הדן בקדם-משפט בתובענה שאינה בסדר דין מהיר לפי תקנה 143".

11.  מעבר לדרוש בהחלטה זו, ובהערת אגב אציין כי לשיטתי שופט רשאי לשמוע הוכחות במועד שנקבע לישיבה מקדמית, וזאת בנסיבות מסויימות: הוראות תקנות סד"א מחייבות את בעלי הדין להתייצב לישיבה המקדמית, אלא אם קבע בית המשפט אחרת. בית המשפט מוסמך להורות שבעלי הדין (או מי שהתייצב) יעיד בפניו בשאלות השנויות במחלוקת בינהם או בחלק מהן (ראה תקנה 146 לתקנות סד"א) - ולפיכך מקום שהמחלוקת בין הצדדים אינה מורכבת והמדובר בעדויות בעלי הדין עצמם, יוכל בית המשפט לשמוע את עדויות בעלי הדין בישיבה המקדמית וליתן פסק דין.

זאת כאמור כאשר רק בעלי הדין הם המצהירם ואין המדוברבמחלוקת מורכבת. יש בכך כדי ליישם הלכה למעשה את ההוראה הכללית "לייעל את הדיון לפשטו ולהחישו".

12.  בתיק זה ניתן פסק דין במסגרת הישיבה המקדמית לאחר שהמבקש לא הראה כל הגנה כנגד התביעה.

אמנם, אין בפרק טז1 לתקנות סד"א הוראה דומה לתקנה 143 לתקנות סד"א בה הוסמך בית המשפט בקדם-משפט " ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני התביעה " (ראה תקנה 143 (9) לתקנות סד"א), אולם, אין בכך לגרוע בסמכותו הכללית של בית המשפט ליתן החלטות " כדי לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו, וכדי לברר את הדרך המתאימה ביותר לבירור התובענה".

רשימת סמכויות בית המשפט בישיבה מקדמית הקבועה בתקנה 214יא (ד) לתקנות סד"א, אינה רשימה סגורה.

לטעמי, משהסמיך מחוקק המשנה את בית המשפט ליתן פסק דין מלא או חלקי כנגד נתבע בהליך בסדר דין רגיל, קל וחומר שרשאי בית המשפט ליתן פסק דין בתובענה בסדר דין מהיר כבר בשלב המקדמי.

13.  עם זאת, סמכות זו נתונה אך לשופט הדן בישיבה מקדמית ולא לרשם -