בפניי בקשה לביטול חיוב המזונות שחוייב החייב להלן "המבקש" במסגרת צו הכינוס בתיק פש"ר שמספרו 7073-07-17 בעניינו של המבקש.
רקע
בין המבקש וגרושתו נחתם הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 04.07.16, במסגרתו התחייב המבקש לשלם מזונות עבור ילדיו הקטינים בסך 4,000 ₪ לחודש.
ביום 05.07.17 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש ,לבקשתו לפיו, חוייב המבקש במסגרת צו הכינוס לשלם את סכום המזונות וזאת בנוסף לתשלום בסך 2,500 ₪ לקופת הכינוס לטובת נושיו.
ביום 02.04.18 הגיש המבקש באמצעות בא כוחו בקשה דחופה לביטול חיוב המזונות שניתן לו במסגרת צו הכינוס.
ביום 04.05.18 ובהתאם להוראת בית משפט נכבד זה, התקבלה תגובת המנהל המיוחד, לפיה הוא מתנגד לבקשה.
טענות הצדדים
לטענת המבקש, משלא הוגשה בקשה לקציבת המזונות לפי סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל לבית המשפט אין כל מקום לחייבו בתשלום זה.
בקשה לקציבת המזונות צריכה להיעשות לפי בקשת הזכאי לכך ותלויה באישורו של בית המשפט לפשיטת רגל אשר אינו כפוף למזונות שנקבעו בהתאם לפסק הדין.
הבקשה האמורה לא הוגשה ע"פ הסעיף הנ"ל ועל כן לא היה מקום לקבוע חיוב מזונות במסגרת צו הכינוס.
נוסף על כך, טוען המבקש כי תשלום המזונות שנקצב לו לא תואם את מצבו הכלכלי ופוגע בזכויות היסוד שלו.
מנגד, טוען המנהל המיוחד כי הוראת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל מאפשרת לזכאי למזונות להגיש בקשה לקציבת מזונות, אולם אין המשמעות שהמבקש יכול להתחמק מתשלום זה כל עוד לא הוגשה הבקשה.
מטרת הסעיף היא לאפשר קציבת תשלום מזונות חודשי לילדיו הקטינים של המבקש במסגרת הליכי פשיטת הרגל, תוך התחשבות ביכולתו הכלכלית של המבקש וחובותיו לנושים.
לשון הסעיף מייחסת את הגשת הבקשה לזכאי על מנת לאפשר לפרוש בפני בית המשפט את המצב הכלכלי של הזכאי ומנגד מצבו של החייב וזכויות הנושים ואין להסיק מכך שהאפשרות עומדת רק לזכאי בלבד.
בנוסף, לדידו של המנהל המיוחד, ככל שהחייב אינו מסוגל לעמוד בתשלום המזונות כפי שנפסק, ראוי שיגיש בקשה לקציבת סכום מזונות בהתאם למצבו הכלכלי.
דיון והכרעה
טרם נכריע בסוגיית המצאתה של בקשה לקציבת מזונות, נבחן את העקרונות בממשק שבין מזונות ובין הליכי פשיטת רגל.
סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"מ-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) קובע כי:
" חוב וחובות קיימת או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס , או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל...."
ישנה הבחנה ברורה בין חוב כספי רגיל לבין חוב במסגרת חיוב מזונות. סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל מבחין בין תביעה לדמי מזונות שזמן פירעונם חל לאחר מתן צו הכינוס ובין חוב מזונות שקדם לצו הכינוס, כאשר החוב הראשון אינו בר תביעה בפשיטת רגל ואילו החוב שקיים עד צו הכינוס הינו בר תביעה.
סעיף 128(א) לחוק קובע כדלקמן:
" לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."
חוב מזונות מכוח פסק דין, שנצבר ממועד צו הכינוס ואילך, אינו בר תביעה בפשיטת רגל וניתן על כן לדרוש בגינו הקצבה לפי סעיף 128(א).
השאלה הניצבת בפנינו היא בדבר סמכותו של בית המשפט לקצוב מזונות במסגרת הליך פשיטת רגל גם בטרם הוגשה בקשה לפי סעיף (א)128 לפקודת פשיטת הרגל.
סעיף 128(א) אינו נועד להסמיך את בית המשפט שבפניו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל לקבוע מזונות תחת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. כאשר קיים פסק דין לתשלום מזונות שניתן על ידי הערכאה המוסמכת ולא ניתן לפעול לגבייתו עקב הליך פשיטת רגל אליו פנה החייב, ניתן לפנות לבית המשפט הדן בפשיטת הרגל על מנת שיקצוב מזונות, לעניין זה ראו ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו 20.09.2007).
במקרה דנן , מדובר בהסכם גירושין אליו הגיעו הצדדים אשר במסגרתו נקבעו דמי מזונות אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית- משפט לענייני משפחה.
טענותיו של המבקש מתייחסות לתשלום המזונות השוטף שלאחר צו הכינוס שניתן ולכן האפשרות המשפטית שעומדת בפני ילדיו של המבקש לקבל מזונות היא, לפעול במסגרת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.
במסגרת צו הכינוס שניתן, כחלק מקביעת סכום החיוב החודשי בהליך מתחשב כונס הנכסים בתשלומים עבור התלויים במבקש.
כפועל יוצא מחובתו של המבקש לדאוג לאלה התלויים בו, מופחתים החיובים החודשיים לקופת הכינוס עבור נושי המבקש.
גם המחוקק מצא לנכון בחוק החדש לקבוע הוראות לעניין זה, כך שתשלום המזונות יימשך גם במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של הזכאים למזונות תלויה במבקש. לעניין זה יובהר כי בית המשפט נדרש להקציב את סכום המזונות מיוזמתו, ככל שידוע לו שהדבר נדרש בשל נסיבות המבקש והזכאים ממנו למזונות. לא כל שכן כאשר, הסכום כבר נפסק והוצהר בידי המבקש כחלק מהוצאותיו. לעניין זה ראו: סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 שחוקק לאחרונה.
בענייננו, בהיותו של המבקש אביהם של הילדים הזכאים למזונותיהם והם תלויים בו, כאשר הסכום שנפסק בהסכמה אף הוצג בפני כונס הנכסים בפתחו של ההליך, נגזר הסכום החודשי שנקבע לטובת נושיו של המבקש בהתחשב בגובה תשלום המזונות.
כונס הנכסים בעת קביעת הסכום החודשי הביא בחשבון את גובה דמי המזונות כחלק מהוצאות המבקש לתלויים. לא זו אף זו, כאמור המבקש בעצמו כלל את דמי המזונות אותם הוא משלם במסגרת הוצאותיו השוטפות כפי שהובאו בפניי כונס הנכסים.
ככל שלא הוגשה בקשה לקציבת מזונות מכוח הסעיף, והמבקש בעצמו ציין הוצאה זו כחלק מהוצאתיו במסגרת בקשתו לצו כינוס, ההנחה היא שהוא מבקש להתחשב בהוצאה זו וכי יש ביכולתו לעמוד בתשלום המזונות כפי שנפסק לו בערכאה המוסמכת ובהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים. לעניין זה ראו רע"א 8015/12 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו 21.02.2013): "הקצבת מזונות לפי סעיף 128 היא למעשה סיומו של הליך דו-שלבי. השלב הראשון מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה אשר פוסק סכום מזונות שהיה על החייב לשלם אילו היה סולבנטי. בשלב השני, עליו מופקד בית המשפט של פשיטת רגל, נערך איזון בין הזכאי למזונות לבין שאר נושי החייב. סכום המזונות אשר נפסק מהווה נתון מרכזי ובעל חשיבות, אך בית המשפט של פשיטת רגל, כפי שאף ציין בא-כוחם של המבקשים בדיון בבית המשפט, אינו מחויב לו. על בית המשפט של פשיטת רגל לאזן את זכויותיהם של נושי החייב ושל החייב עצמו מול זכויות הזכאי למזונות".
מסכים אני עם דבריו של המנהל המיוחד לפיהם, ככל שהמבקש אינו מסוגל לשלם את הסכום עליו הצהיר , ראוי שיגיש בקשה לקציבת המזונות וינקוב בה את סכום המזונות הנראה לו בהתאם למצבו הכלכלי. אם וכאשר תוגש בקשה לאמור לעיל, ישקול בית המשפט את סכום המזונות תוך איזון בין צורכי הילדים לבין זכויותיהם של יתר הנושים.
על כל פנים, לא יתכן שהמבקש ייצא נשכר מהעדר הגשת בקשה לקציבת מזונות כך שמחד יתחמק מתשלום המזונות ומאידך יקבע לו חיוב חודשי נמוך יחסית עבור נושיו. חיובו של אב כלפי ילדיו התלויים בו ממשיך להתקיים גם לאחר הגירושין ובהינתן פסק דין מחייב לעניין גובהם, לא נמצא דופי בהטלת חיוב מזונות במסגרת צו הכינוס על ידי כונס הנכסים.
ככלל, לא ראוי לעשות הבחנה בין ילדים שהוריהם גרושים לבין ילדים המתגוררים תחת קורת גג אחת עם הוריהם. אלו ואלו מגיע כי יתחשבו בהם ובצרכיהם על פי מצבם בעת מתן צו הכינוס.
לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ח, 14 מאי 2018, בהעדר הצדדים.