החלטה לעניין חילוט כלי רכב ( מזארטי ) בעבירות תעבורה

1. בפניי בקשת המבקשת לחילוט רכב, בהתאם לסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, באמצעותו ביצע המשיב 2 העבירות בגינן הורשע.

2. בפתח הדברים יצוין כי טענות המבקשת לעניין החילוט הוגשו בכתב ביום 28.1.21, בנפרד מטיעוניה לעונש ולאחר שניתן גזר הדין ביום ה- 20.12.20. תשובת המשיב 2 לבקשה הוגשה בכתב ביום ה- 9.3.21 וטיעוני הצדדים בעל פה נשמעו בדיון ביום 18.4.21 ובדיון מיום 3.5.21 בו השתתפה המשיבה 1, אשת המשיב 2,  ובא כוחה.

הרקע

3. ביום 11.20  הורשע המשיב 2, על פי הודאתו במסגרת הסדר, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (רישיונו פקע בשנת 2007), ללא ביטוח תקף וחניית רכב בחנייה המיועדת לנכים.

4. במסגרת ההסדר תוקן כתב האישום והצדדים טענו לעונש באופן חופשי.

5. כעולה מכתב האישום המתוקן, הודה המשיב 2 שביום 01.08.20 נהג ברכב מסוג מזראטי שמספרו xx (להלן: "הרכב"), במגרש החניה של קניון מול הים באילת והחנה הרכב בחניית נכים. עוד הודה המשיב 2 כי נהג ברכב בהיותו פסול מלנהוג, לאחר שביום 29.04.14 נידון למאסר למשך 11 חודשים ולארבע שנות פסילה בגין עבירות דומות.

6. ביום ה- 1.8.20 הטיל קצין המשטרה צו אסור שימוש מנהלי ברכב למשך 60 ימים. יחד עם זאת, ביום ה- 5.8.20 הורה השוטר דוד פטיטו על ביטול ההשבתה המנהלית והמבקשת תפסה הרכב בהתאם להוראות סעיף 32 לפסד"פ (ראה מסמך שהוגש וסומן מי/1).

7. על פי הרישום שבמשרד הרישוי הרכב מצוי בבעלותה של הגב' x, אשת המשיב 2 (להלן: "המשיבה 1"). המשיבה 1  הגישה ביום ה-  11.20 בקשה להחזרת הרכב התפוס בטענה כי הרכב שייך לה. במסגרת הבקשה הורה בית המשפט על השבת הרכב למשיבה 1, תוך הטלת תנאים וערבויות.

8. במקביל להגשת כתב האישום נגד המשיב 2, הגישה המדינה כתב אישום כנגד המשיבה 1 המייחס לה עבירה של התרה לבלתי מורשה לנהוג ברכב המצוי בבעלותה.

9. במסגרת גזר הדין הוטלו על המשיב 2 העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 13 חודשים, קנס בסך 1,000 ₪, פסילה בפועל למשך 40 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים ולמשך 3 שנים,  פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים ולמשך 3 שנים.