החלטה למעצר עד תום ההליכים ובקורת על התנהלות הסנגורים

מונחת בפניי בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם לאחר שהוגש נגד אישום והמייחס להם עבירות של ניסיון לחבול בכוונה מחמירה, עבירה בניגוד לס' 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירות בנשק עבירה בניגוד לס' 144(א) + (ב) לחוק העונשין. כמו כן, לנאשם 1 מיוחסות בנוסף עבירות של נהיגה בפסילה, עבירה בניגוד לס' 10(א) + 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א, 1961 וללא פוליסת ביטוח, עבירה בניגוד לס' 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל- 1970.

א.   העובדות וטענות הצדדים:

בכתב האישום נטען, כי חיר שיבל שכנו של הנאשם 2 (להלן: "המתלונן") ושניהם מתגוררים בכפר ג'דידה- מכר. בין משפחת המתלונן למשפחתו של הנאשם 2 קיים סכסוך מזה מספר שנים.

עוד נטען, כי בתאריך 30.8.07 בסמוך לשעה 02:00 נסעו שני הנאשמים ברכב מסוג סובארו כחולה מ.ר. 1814989 (להלן: "הרכב") כשהנאשם 1 נוהג ברכב. הנאשמים החזיקו והובילו ברכב אקדח וכדורים ללא רשות על-פי דין.

הנאשמים הגיעו סמוך לביתו של המתלונן וירו מתוך הרכב אל חלונות, דלתות וקירות ביתו של המתלונן לפחות 8 כדורים, כאשר חלקם חדר לבית ובשעה שהמתלונן ומשפחתו נמצאים בו.

בהמשך למתואר נעצרו הנאשמים על-ידי המשטרה כאשר הנאשם 1 היה פסול מלנהוג  ושעה שלא היה לרכב ביטוח חובה בתוקף.

בגין האמור ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות המפורטות ברישה החלטתי זו.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה. בין היתר, היא הפנתה לכך כי שוטרים אשר הגיעו לזירת הירי בסמוך למועד התלונה מצאו בסמוך לביתו 7 תרמילי אקדח וארבעה קליעי אקדח. כמו כן, השוטרים ראו את סרטי המצלמות המוצבות בבית שמהם עלה כי ליד הבית חלף רכב מסוג סובארו בצבע כחול.

ב"כ המאשימה הוסיפה כי השוטרים שערכו סריקות בכפר הבחינו ברכב חשוד העונה על התיאור המבוקש. קריאות השוטרים לעבר אותו רכב על מנת לעצור לא נענו. לאחר ניהול מרדף נעצר הרכב ובו שני הנאשמים. בחיפוש שנערך ברכב נמצא תרמיל. ב"כ המאשימה טענה כי על פי חוות הדעת מיום 4.9.07 הן התרמילים שנמצאו בזירה והן התרמיל שהיה ברכב נורו מאותו כלי ירי.  ראיות אלו קשרו את המשיבים לביצוע העבירה.

עוד טענה ב"כ המאשימה לקיומה של עילת מעצר של מסוכנות כאמור בס' 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי(סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"). ב"כ המאשימה הוסיפה כי בשים לב לאותה מסוכנות ולעברם הפלילי של הנאשמים לא תהא חלופת מעצר שתוכל לאיין מסוכנות זו.

ב"כ הנאשם 2 הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך לטענתו ראיות אלה אינן מספיקות למעצר עד תום ההליכים.

בין היתר הוא ציין, כי המתלונן מסר, כפי שעלה מדו"ח הפעולה מיום 12.8.07 (אירוע קודם לאירוע הירי המתואר בכתב האישום) כי אינו מסוכסך עם איש ואינו חושד באיש.

בהמשך הצביע הסנגור על מחדלים שלטענתו היו בחקירת המשטרה. כן הצביע הסנגור על הסתירות שהיו לטענתו בין גרסתו של המתלונן לגרסת בתו והפנה גם לסתירות אחרות שהיו לטענתו בגרסאות העדים.

ב"כ הנאשם המשיך וטען כי "תיק זה צופן בחובו ערבוביה של אירועים כאשר לא ברור אילו תרמילים שייכים לאיזה מן האירועים והנזקים שנגרמו, לא ניתן לשייכם לאילו מן האירועים המפורטים בתיק החקירה", כך טען.

בנוסף טען הסנגור כי "חוקרי המשטרה לא בוחלים בשום אמצעי על מנת להפליל את המשיב [נאשם 2] ", כך ממש.

לטענת הסנגור לחובת הנאשם 2 שתי הרשעות בלבד. הסנגור טען גם, כי ס' 1 לפרק ב' (כנראה הכוונה לחוק העונשין) לא כולל ביצוע בצוותא (!).

ב"כ הנאשם 2 צירף לכתב טענותיו בכתב קובלנה שהוגשה נגד המתלונן וצו הרחקה שהצא נגד בנו של הנאשם 2. כן צירף הסנגור מכתב ולפי תלונות שהוגשו כביכול על הנאשם 2 ובני משפחתו נסגרו על ידי המשטרה והפרקליטות.

ב.   הערות מקדימות:

בטרם אעבור לבחינת הראיות לגופן מוצא אני לנכון להעיר הערות מספר.